הרהור
כל בני האדם כפופים לחוקי הטבע (לאותם חוקים), כל בני האדם נולדים לאותו עולם (או שלא?) שבו יש להם מוגבלויות מסוימות. למשל- כל תינוק שייצא כעת מרחם אימו יתחיל לצווח, זה איזשהי תופעה שחוזרת על עצמה, ההגבה הראשונה (או אחת הראשונות) לעולם שחוזרת על עצמה אצל כולם. כל בני האדם מצמיחים שיער, יש להם בטן, יש להם ראש, רוצים שיהיה להם טוב וכו' אפשר אף לומר שנוצרו מאותה "תבנית". כל העצים גם נוצרו מאותה תבנית- תקועים באדמה, חסרי יכולת לזוז מעצמם, יש להם ענפים ועלים, וחלקם אף מגדלים פירות ופרחים. יש עצי שזיפים ויש עצי רימונים והם אכן נראים שונה אחד מהשני. ז"א יש קודם כל תכונות שמרכיבות את כל העצים ואז יש חלוקה בין תכונות אחרות אך כל התכונות הם תכונות שייכות רק לעצים (אף פעם לא ראיתי פיל מצמיח תפוז). וככה זה גם עם בני אדם, ( בני אדם הרבה יותר מורכבים ולכן אני לא אתחיל לפרט את תכונותיהם) גם אנחנו קיימים ע"פ תבנית כלשהיא. אנחנו אומנם נראים שונה אחד מהשני (כמו שעצים נראים שונה) אך השאלה היא למה יש לנו תכונות שונות? הרי המטרות שלנו (ז"א הרצונות שלנו די זהים- הרצון להרגיש טוב, להיות נאהבים, לאהוב וכו' ובכלל עצם זה שכולנו רוצים) בד"כ זהות (אפשר להשוות את זה לפירות, , כולנו רוצים להצמיח אותם, חלקנו יכולים וחלקנו לא אך בסופו של דבר למי שיש פירות יש פירות! חלקם שונים זה מזה<לימון ואגס> וחלקם דומים <לימון ולימון> אך הם עדין פירות. וזה כערון מה שצומח מכל מכל הקיום הזה שלנו, ההשתדלות, אפשר מצד אחד להשוות את הפירות להולדת ילדים, ואפשר גם להשוות אותם להשגת המטרות שלנו (אנחנו רוצים להשיג אושר- ז"א להצמיח פירות. ואז אנחנו ניהים מאושרים ומפתחים את האושר->ז"א מגדלים את הפירות. ואז האושר מתפוגג-> הפירות נושרים מהעץ). אם יש לנו אותם מטרות (ויש לנו גם אותה חשיבה שהיא להציב מטרות) אז למה אנחנו מתנהגים שונה? אפשר לומר שזה משהו "מולד" אך בתכל'ס כשאנחנו תינוקות יש לכולנו את אותם רצונות וכשאנחנו גדלים יש לכולנו את אותם הרצונות (חלקם קצת שונים אך המטרה שעומדת מאחוריהם בד"כ זהה) ז"א שההתפתחות שלנו טבועה בנו וכולנו מוגבלים אליה. האם התכונות חייבות להיות מולדות? (טוב יש לזה עוד מלא כיוונים, אבל לא יכולה להמשיך עכשיו, יספיק בנתיים...)
כל בני האדם כפופים לחוקי הטבע (לאותם חוקים), כל בני האדם נולדים לאותו עולם (או שלא?) שבו יש להם מוגבלויות מסוימות. למשל- כל תינוק שייצא כעת מרחם אימו יתחיל לצווח, זה איזשהי תופעה שחוזרת על עצמה, ההגבה הראשונה (או אחת הראשונות) לעולם שחוזרת על עצמה אצל כולם. כל בני האדם מצמיחים שיער, יש להם בטן, יש להם ראש, רוצים שיהיה להם טוב וכו' אפשר אף לומר שנוצרו מאותה "תבנית". כל העצים גם נוצרו מאותה תבנית- תקועים באדמה, חסרי יכולת לזוז מעצמם, יש להם ענפים ועלים, וחלקם אף מגדלים פירות ופרחים. יש עצי שזיפים ויש עצי רימונים והם אכן נראים שונה אחד מהשני. ז"א יש קודם כל תכונות שמרכיבות את כל העצים ואז יש חלוקה בין תכונות אחרות אך כל התכונות הם תכונות שייכות רק לעצים (אף פעם לא ראיתי פיל מצמיח תפוז). וככה זה גם עם בני אדם, ( בני אדם הרבה יותר מורכבים ולכן אני לא אתחיל לפרט את תכונותיהם) גם אנחנו קיימים ע"פ תבנית כלשהיא. אנחנו אומנם נראים שונה אחד מהשני (כמו שעצים נראים שונה) אך השאלה היא למה יש לנו תכונות שונות? הרי המטרות שלנו (ז"א הרצונות שלנו די זהים- הרצון להרגיש טוב, להיות נאהבים, לאהוב וכו' ובכלל עצם זה שכולנו רוצים) בד"כ זהות (אפשר להשוות את זה לפירות, , כולנו רוצים להצמיח אותם, חלקנו יכולים וחלקנו לא אך בסופו של דבר למי שיש פירות יש פירות! חלקם שונים זה מזה<לימון ואגס> וחלקם דומים <לימון ולימון> אך הם עדין פירות. וזה כערון מה שצומח מכל מכל הקיום הזה שלנו, ההשתדלות, אפשר מצד אחד להשוות את הפירות להולדת ילדים, ואפשר גם להשוות אותם להשגת המטרות שלנו (אנחנו רוצים להשיג אושר- ז"א להצמיח פירות. ואז אנחנו ניהים מאושרים ומפתחים את האושר->ז"א מגדלים את הפירות. ואז האושר מתפוגג-> הפירות נושרים מהעץ). אם יש לנו אותם מטרות (ויש לנו גם אותה חשיבה שהיא להציב מטרות) אז למה אנחנו מתנהגים שונה? אפשר לומר שזה משהו "מולד" אך בתכל'ס כשאנחנו תינוקות יש לכולנו את אותם רצונות וכשאנחנו גדלים יש לכולנו את אותם הרצונות (חלקם קצת שונים אך המטרה שעומדת מאחוריהם בד"כ זהה) ז"א שההתפתחות שלנו טבועה בנו וכולנו מוגבלים אליה. האם התכונות חייבות להיות מולדות? (טוב יש לזה עוד מלא כיוונים, אבל לא יכולה להמשיך עכשיו, יספיק בנתיים...)