גבעת העורלות
New member
הרהור של בין השמשות
מחשבות על החיים בקידוש של שבת.
מקווה שתאהבו:
שבת מנוחה,
העולם דמם,
דתֵּי העבר,
פינו מקומם,
ובחורבותיהם,
מהלכת דממה,
ובלבול, ועצב, ואשמה.
דמדומים חַלָפו,
חמה בנרתיקה,
אדם בשרעפיו,
עטוף טלית שתיקה,
חייו עוברים מנגד,
עתיד מונח על כף,
הרהר, עַדֵי יגע, ויעף.
יין חמר מַקֶבֶת,
גלש על השפה,
שאלה נוקבת,
בחדר ריחפה,
וידו רועדת,
שפה דובבת שווא,
עין אט נודדת,
אל כל אשר אהב,
ושאלה טורדת,
חודרת תוך לבב,
היאך טומאה שודדת,
את אוצרות חייו.
וכך,
בהעטיף היום,
ברדת שמש ים,
מכוס מבהיק של כסף,
לחשו טיפות סודן,
ויעלו אל השמים,
זעקות של אור ודם,
אל סהר בשמים,
זעקות אדם.
מעל ספרי תורה פתוחים,
עלתה לה השוועה,
מעם חצאיות וילון,
ומצנפות פרווה,
ובעמקי עזרת, יראת
השם היא תיילל,
והקול והשוועה,
עלו אל החלל.
מהיכלי הכנסיות,
ומבין הסמטאות,
מסיפורי מעשיות,
בבתי המשתאות,
מכל החצרות בעיר,
עלה בכי עם רב,
מבני כותל המזרח,
אשר ליבם במערב,
איש איש ולבבו,
ישב בדד, בכה,
על חלומו אשר נגנז,
בעננה סמיכה,
על גורלו אשר עומעם,
אשר כמעט כבה,
עד ששמי מערב,
אדמו כלהבה.
ותישאני רוח, ואשמע קול מדבר:
"התעורר התעורר,
כי בא אורך, קום אור,
רב לך שבת בעמק הבכא,
קום צא מתוך ההפיכה".
מחשבות על החיים בקידוש של שבת.
מקווה שתאהבו:
שבת מנוחה,
העולם דמם,
דתֵּי העבר,
פינו מקומם,
ובחורבותיהם,
מהלכת דממה,
ובלבול, ועצב, ואשמה.
דמדומים חַלָפו,
חמה בנרתיקה,
אדם בשרעפיו,
עטוף טלית שתיקה,
חייו עוברים מנגד,
עתיד מונח על כף,
הרהר, עַדֵי יגע, ויעף.
יין חמר מַקֶבֶת,
גלש על השפה,
שאלה נוקבת,
בחדר ריחפה,
וידו רועדת,
שפה דובבת שווא,
עין אט נודדת,
אל כל אשר אהב,
ושאלה טורדת,
חודרת תוך לבב,
היאך טומאה שודדת,
את אוצרות חייו.
וכך,
בהעטיף היום,
ברדת שמש ים,
מכוס מבהיק של כסף,
לחשו טיפות סודן,
ויעלו אל השמים,
זעקות של אור ודם,
אל סהר בשמים,
זעקות אדם.
מעל ספרי תורה פתוחים,
עלתה לה השוועה,
מעם חצאיות וילון,
ומצנפות פרווה,
ובעמקי עזרת, יראת
השם היא תיילל,
והקול והשוועה,
עלו אל החלל.
מהיכלי הכנסיות,
ומבין הסמטאות,
מסיפורי מעשיות,
בבתי המשתאות,
מכל החצרות בעיר,
עלה בכי עם רב,
מבני כותל המזרח,
אשר ליבם במערב,
איש איש ולבבו,
ישב בדד, בכה,
על חלומו אשר נגנז,
בעננה סמיכה,
על גורלו אשר עומעם,
אשר כמעט כבה,
עד ששמי מערב,
אדמו כלהבה.
ותישאני רוח, ואשמע קול מדבר:
"התעורר התעורר,
כי בא אורך, קום אור,
רב לך שבת בעמק הבכא,
קום צא מתוך ההפיכה".
