הרהור כללי ../images/Emo58.gif 8X04, 8X06
כתוצאה מבהייה בשני פרקי פארסקייפ מזעזעים בסופ"ש (מלווים בתסכול כללי על סי ++), והועבדה שמשום מה עדיין לא הלכתי לישון. לכל סדרת מד"ב יש את פרקי ה"צמח משתלט עלינו" ו"משחק המחשב". זה מדהים עד כמה רעיונות חרושים יכולים לצאת טובים - או רעים, תלוי בנסיבות. העניין הוא שיצא לי לראות.לבהות ב-John Quixote ן - Natural Election ולא יכולתי שלא לחשוב על אוואטר ו - Zero Hour. מה הופך רעיון נדוש לפרק טוב? כאילו, כל עניין הצמח נעשה למוות, שוב ושוב ושוב. אבל ב - Zero Hour - זה מצחי. הכל נופל להם, ס"ג-1 אולי מתים והכל בגלל הצמח הארור (טוב בגלל בעל, אבל...) ועדיין יש את הבדיחות הפנימיות, היציאות המצחיקות.. it's a plant!... אבל זה לא יכול להיות הכל. כי אין כמעט הומור ב - Avatar/ ובכל זאת זה אחד מהפרקים הטובים בעונה (לעומת פרק אחר שלא אהבתי בעיקר בגלל חוסר הומור, Gemini). האקשן? לא יכול להיות. יש אקשן בכל גרסת מד"ב ל"אני תקוע במשחק מחשב". ולי זה התסכול הלא נגמר של טיאלק, ששוב ושוב רואה שהוא לא יכול לנצח, שוב ושוב מפסיד לגואולד... אבל התסכול הזה גם קיים בכל הגרסאות. הוא בהחלט קיים בג'ון קיחוטה של פארסקייפ, אבל בכל זאת הגירסה ההיא של הסיפור לא נגעה בי בכלל, בטח שלא ברמה שאהבתי את אווטאר. למישהו יש רעיון - מה גורם לרעיונות מד"ב נדושים לצאת כל כך טובים?
כתוצאה מבהייה בשני פרקי פארסקייפ מזעזעים בסופ"ש (מלווים בתסכול כללי על סי ++), והועבדה שמשום מה עדיין לא הלכתי לישון. לכל סדרת מד"ב יש את פרקי ה"צמח משתלט עלינו" ו"משחק המחשב". זה מדהים עד כמה רעיונות חרושים יכולים לצאת טובים - או רעים, תלוי בנסיבות. העניין הוא שיצא לי לראות.לבהות ב-John Quixote ן - Natural Election ולא יכולתי שלא לחשוב על אוואטר ו - Zero Hour. מה הופך רעיון נדוש לפרק טוב? כאילו, כל עניין הצמח נעשה למוות, שוב ושוב ושוב. אבל ב - Zero Hour - זה מצחי. הכל נופל להם, ס"ג-1 אולי מתים והכל בגלל הצמח הארור (טוב בגלל בעל, אבל...) ועדיין יש את הבדיחות הפנימיות, היציאות המצחיקות.. it's a plant!... אבל זה לא יכול להיות הכל. כי אין כמעט הומור ב - Avatar/ ובכל זאת זה אחד מהפרקים הטובים בעונה (לעומת פרק אחר שלא אהבתי בעיקר בגלל חוסר הומור, Gemini). האקשן? לא יכול להיות. יש אקשן בכל גרסת מד"ב ל"אני תקוע במשחק מחשב". ולי זה התסכול הלא נגמר של טיאלק, ששוב ושוב רואה שהוא לא יכול לנצח, שוב ושוב מפסיד לגואולד... אבל התסכול הזה גם קיים בכל הגרסאות. הוא בהחלט קיים בג'ון קיחוטה של פארסקייפ, אבל בכל זאת הגירסה ההיא של הסיפור לא נגעה בי בכלל, בטח שלא ברמה שאהבתי את אווטאר. למישהו יש רעיון - מה גורם לרעיונות מד"ב נדושים לצאת כל כך טובים?