הרהורי לילה.

הרהורי לילה.

בשבת האחרונה מלאו לי 22. אני עדין צעיר, עם כוחי במותני. אבל עם מחשבות של בא בימיו. ימי הולדת בשנות ה- 20, זה רק אני או שזה פשוט כאילו רק שנה עוברת ותו לא? לאיודע, יום הולדת 16 היה מרגש, גם 17, 18, אפילו 19. אבל שאתה מגיע ל- 20, זה כאילו הכל אותו דבר, רק הספרה בסוף מתחלפת. יום הולדת 19 הייתה לי מסיבת הפתעה ענקית עם מלא חברים ואורחים. 20 הייתה קטנה יותר. 21 הייתה קטנה אף יותר. 22 כללה 9 חברים שרובם לא באו לשם בשביל היום הולדת שלי, סתם בשביל להיות עם החבר'ה. (חלקם אפילו לא ידעו שזה היום הולדת שלי). האם זו המגמה? בכלל גם בהרגשה, זה כאילו אתה סופר לאחור לקראת סוף ה- 20 שלך, לקראת ה- 30, כי אולי שם יקרה משהו מרגש. והכי מצחיק שאלו שנות ה- 20 שלי! זה לא צריך להיות השנים הכי טובות שלי? הכי מרגשות? הכי וודקה-הודו-מסיבותטראנסיאללהבלאגןבגואה- יש לי תחושה שהתגובות היחידות שאני אקבל הן: "אבל מה השאלה?" או "ילד הסתלק". DD: לילה טוב ;]
 

Paranoid Eyes

New member
האמת ש..

אף פעם לא חגגתי משהו מיוחד ביום הולדתי. כך שמה שקורה עכשיו לא שונה מהתיכון.. לא יודעת למה זה, לא אוהבת לחגוג את היום הולדת.
 

purple bird20

New member
מכירה את ההרגשה

מה שאתה צריך לומר לעצמך זה שהדרך שחגגת את היומולדת האחרון לא קרתה סתם ככה, אם באמת היית בראש של מסיבה מטורפת אז זה מה שהיה קורה. אל תשווה את עצמך למה ש"רגיל" או מקובל, לך על מה שאתה רוצה.
 
אותי היום הזה מאוד מרגש.

אבל אני לא הכי אוהבת את כל החגיגות המוגזמות לכבוד זה.. כי כשמשהו משתבש בחגיגות האלה,לא שוכחים את זה אף פעם. הכי כיף לחגוג ממש ברגיל.
 

beniNC

New member
כעעע גם אני מרגיש ככה

אוטוטו בן 20 ומרגיש ששום דברלא חלף.. כאילה רק הספרה 20 ,אני מרגיש עדין בן 16 לא בן 20
 
מזדהה

מבין לגמרי את ההרגשה... חוויתי את אותו הדבר... אולי באיזה גיל 30 זה משתנה שוב...
 

דם דם

New member
נו כמו שאמרו האחרים

זאת מין מגמה כזאת של ימי הולדת 20+ כבר לא מרגשים ומשנים כמו פעם אני אישית לא חוגג ימי הולדת שלי,סתם משהו ספונטני או כשהחברים מחליטים מה עושים אז נכון אלה השנים הכי טובות שלך, אבל תהנה מהם תהיה ספונטני לא צריך למחוד שיבואו 200 איש ליומולדת שלך (זה הכול בשביל המתנות אה
)
 

EdisonGirl

New member
גם אני, כמו סיוה, לא חוגגת בד"כ..

לפחות לא מיוזמתי. תמיד קונים לי מתנה או שאני קונה לעצמי, אבל לא אוהבת מסיבות יום הולדת.. זה היום שלי, ואני מעדיפה לנצל אותו אחרת. בכל אופן, עדיין יש הבדל בין גילאי 20+ לגילאי ההתבגרות. בשנות העשרה יש הרבה אטרקציות. כל שנה אתה מקבל הצצה נוספת לעולם האמיתי- גיל 15- חשבון בנק. גיל 16- תעודת זהות. ברכותיי! אתה אזרח. גיל 17- רשיון נהיגה. גיל 18- אתה כבר לא קטין- אלכוהול, סקס, מה'שתה רוצה.. ואז 'תה משרת ת'מדינה (19), עדיין מרגיש טינאייג'ר, אולי עושה איזה טיול סביב המזרח הרחוק (
)... אבל אח"כ זהו. אח"כ נגמרות האטרקציות. ואם לא תדאג בעצמך ליצור אותן (שזה לא ממש אותו דבר, וגם דורש מאמץ מסוים), השנים הבאות ייראו אותו דבר, אם לא פחות ופחות טוב..
לא כן?
 

EdisonGirl

New member
לא, אבל..

אם 'תה רוצה לדפוק זקן עשיר, למשל, גיל 17 מוקדם מידי עבורך (אם 'תה לא רוצה שהוא ידפוק אותך בחזרה)..
 
אבל זה לא אמור להיות ככה.

או לפחות זה מה שהוליווד מנסה למכור לנו. ת'אמת תסתכלי על תלמידי קולג' באירופה וארה"ב, בואנה הם חיים את שנות ה- 20 שלהם :( ומה אנחנו עושים? אני רוצה להיות כמו "פילי" בספר "מלך החומוס ומלכת האמבטיה", לכבוש את העולם בגיל 23.
 
ממש הפליה.

היא רשמה את מה שאני רשמתי בדיוק, והיא קיבלה חיבוק! מזהזה :( כוסעמו האפליה המתקנת הזו.
 

Paranoid Eyes

New member
חחחחחחחחחח

כי היא אמרה "גם אני כמו סיוה", ואני סיוה
די נו הנה קח מלא
 
למעלה