הרהורי לילה ...
היום מלאו שלושה שבועות לנשאותי...ואני עדיין חושב האם זה חלום בלהות , מציאות שטפחה על פניי ...או שניהם יחד ? ואז אני משיב לעצמי -יש לי שתי בחירות להיות או לא להיות ...ובחרתי להיות. להיות בכל זאת מה שלא רציתי,מה שלא ציפיתי,מה שלא תיכננתי,עוד מכשול בדרך החיים ,עוד עובדה במלחמת הקיום מהיום שנולדתי ועוד שאלה למה דווקא אני? ואז נזכרתי במשפט יפה שאמר לי חבר אהוב ואוהב "מה אתה רוצה שאלוהים ייתן לי את זה? הוא נתן לך את זה כי לך יש את הכח להילחם בזה..." ודווקא חבר שלא מאמין באלוהים פתאום מזכיר את אלוהים? לא אלוהים נתן לי את ה"נגיפון" הזה,נתן לי אותו אדם שסמכתי עליו,שחשבתי שאני מכיר,ושנשמרתי ממנו בכל אמצעי הזהירות ,אדם שבתוך אדם יש דם ....ודם....ודם...ששינה את פניי האדם. שלושים ושש שנה הגעתי להרבה הישגים בכוחות עצמיים,נאבקתי יותר מכל תוכנית ריאלטי בהשרדות,זכיתי לאהוב,להיות נאהב,לכבד את הבריות ולהיות מכובד,להרבות בנתינה,ולהמעיט בקבלה והנה פתאום אני פותח את השער לקבל את התמיכה. עלתה בי גם מחשבה שהפעם יש לי תעודה חוקית לקבל עזרה,ויסלחו לי ידידי כי הרי בשבועות האחרונים קיבלתי תעודת מסכנות. החיוך האהוב שהיה בין שתי גומות החן שלי הפך לקו אופקי ישר ומשעמם,עיניי הזוהרות ששאפו לבלוע כל רגע בחיים כיבו את אור היום והחשיכו את הלילה,והלב המקפץ הופך לדואב. יום חדש בפתח עומד, החיים ממשיכים,ואני מתלמד...
היום מלאו שלושה שבועות לנשאותי...ואני עדיין חושב האם זה חלום בלהות , מציאות שטפחה על פניי ...או שניהם יחד ? ואז אני משיב לעצמי -יש לי שתי בחירות להיות או לא להיות ...ובחרתי להיות. להיות בכל זאת מה שלא רציתי,מה שלא ציפיתי,מה שלא תיכננתי,עוד מכשול בדרך החיים ,עוד עובדה במלחמת הקיום מהיום שנולדתי ועוד שאלה למה דווקא אני? ואז נזכרתי במשפט יפה שאמר לי חבר אהוב ואוהב "מה אתה רוצה שאלוהים ייתן לי את זה? הוא נתן לך את זה כי לך יש את הכח להילחם בזה..." ודווקא חבר שלא מאמין באלוהים פתאום מזכיר את אלוהים? לא אלוהים נתן לי את ה"נגיפון" הזה,נתן לי אותו אדם שסמכתי עליו,שחשבתי שאני מכיר,ושנשמרתי ממנו בכל אמצעי הזהירות ,אדם שבתוך אדם יש דם ....ודם....ודם...ששינה את פניי האדם. שלושים ושש שנה הגעתי להרבה הישגים בכוחות עצמיים,נאבקתי יותר מכל תוכנית ריאלטי בהשרדות,זכיתי לאהוב,להיות נאהב,לכבד את הבריות ולהיות מכובד,להרבות בנתינה,ולהמעיט בקבלה והנה פתאום אני פותח את השער לקבל את התמיכה. עלתה בי גם מחשבה שהפעם יש לי תעודה חוקית לקבל עזרה,ויסלחו לי ידידי כי הרי בשבועות האחרונים קיבלתי תעודת מסכנות. החיוך האהוב שהיה בין שתי גומות החן שלי הפך לקו אופקי ישר ומשעמם,עיניי הזוהרות ששאפו לבלוע כל רגע בחיים כיבו את אור היום והחשיכו את הלילה,והלב המקפץ הופך לדואב. יום חדש בפתח עומד, החיים ממשיכים,ואני מתלמד...