חולמת הריון
New member
הרהורי הסבה
שלום,
אני בת 34, אם ל-3 ובהריון מתקדם. כותבת כבר כמה שנים עבודות אקדמיות מהבית, כיום כעצמאית, בעבר - בשילוב עם עיסוק בהיקף לא גדול בעריכת דין ובגישור משפחתי (אליהם הוסמכתי), עם שותף שהיה אחראי להבאת הלקוחות. אני גם עומדת בפני סיום תואר שני במדעי החברה שהתחלתי לפני המון שנים, עוד כרווקה.
מלכתחילה, בגיל 22, התלבטתי בין לימודי שפות ופסיכולוגיה (שיותר משכו אותי) למשפטים, והשתכנעתי לבחור במשפטים על ידי אבי. בדיעבד זו הייתה טעות כי מעולם לא התחברתי לכל ה'פוזה' הכרוכה במקצוע, אני מאוד לא נהנית להיות בסביבתם של אנשים שהינם עורכי דין 'טיפוסיים' ואף פעם לא באמת הרגשתי 'עורכת דין' אף שיש לי חשיבה משפטית מצוינת
.
ניסיתי בשנים האחרונות לקדם את עצמי כמגשרת עצמאית (לאחר מספר גישורים שערכתי בהצלחה רבה), אולם בלא הצלחה. גם קורס שיווק (מסובסד) לא הוביל אותי למעשים שתרמו להצלחתי. למעשה, דיברתי עם המון לקוחות פוטנציאליים, ונפגשתי עם כמה מהם, אך לא הרווחתי כמעט כלום מלקוחות שמצאתי בעצמי.
לפיכך, פרנסתי העיקרית רוב השנים הייתה למעשה כתיבת העבודות. לאחרונה מאסתי בכך מאוד, אני מאוד סובלת מכך שיש המון דד-ליינים בהם אני מתקשה לעמוד, מכך שאני לא מצליחה לשווק את עצמי בגישור, מרגישה כישלון, וגם חסר לי מאוד לעבוד עם אנשים. אני מרגישה שנהניתי הכי הרבה מהעבודות ה'פשוטות' בהן עבדתי כסטודנטית - בדיוטי פרי ובסקרים, ושאני חייבת שינוי מוחלט. אני רוצה לעבוד עם אנשים ובעבודה לא משרדית. מאוד לא רוצה לעבוד במשרד עורכי דין, מה גם שארוויח שם מעט.
תחום שמאוד מעניין אותי מטבע הדברים בשנים האחרונות הוא הריון ולידה. מתוך המחשבה כיצד אוכל להתפרנס מכך, ומפאת היעדר רצון להיות דולה וכיו"ב וגם היעדר רצון להיות עצמאית, התחלתי לחשוב ברצינות רבה על הסבה לסיעוד (שאמור לאפשר לי, לאחר מספר שנות עבודה והכשרה, גם להיות מיילדת). אני רוצה לעבוד בבית חולים - רוצה את האקשן, את התרומה הרבה לקהילה (שחסרה לי), את העבודה עם אנשים וסביבה משתנה, את האופציות הרבות במקצוע. ברור לי כי מדובר בהכשרה לא פשוטה ולאו דווקא תמיד נעימה, בתהליך כלכלי לא פשוט (בעיקר בזמן הלימודים), אך לאחר מכן אוכל לקבל ביטחון תעסוקתי, להיות עובדת מדינה ולעסוק בעיסוק בעל ערך שגם מתגמל לא רע כלכלית (בזכות העלאת שכר האחיות במחאה האחרונה).
סליחה על האורך, אשמח לשמוע את דעתך בעניין. לכאורה מדובר בצעד מטורף, אך אני מרגישה שחייבת שינוי ושאם 8 שנים אני לא מצליחה וכנראה גם לא מספיק רוצה להתקדם בעריכת דין וגם לא מצליחה לקדם את עצמי כמגשרת עצמאית, עליי להמשיך הלאה. אחרת, יעברו 8 שנים נוספות של נסיונות כושלים וכבר יהיה מאוחר מדיי..
אציין שבעלי מנסה לשכנע אותי להמשיך ולנסות לקדם את עצמי בתחום הגישור ואף הציע להיות האחראי לאיתור לקוחות וקביעת פגישות (אין לו רקע או הכשרה בתחום השיווק). בעיקרון אני מוכנה לתת לזה צ'אנס אבל כבר עייפתי נפשית.
שלום,
אני בת 34, אם ל-3 ובהריון מתקדם. כותבת כבר כמה שנים עבודות אקדמיות מהבית, כיום כעצמאית, בעבר - בשילוב עם עיסוק בהיקף לא גדול בעריכת דין ובגישור משפחתי (אליהם הוסמכתי), עם שותף שהיה אחראי להבאת הלקוחות. אני גם עומדת בפני סיום תואר שני במדעי החברה שהתחלתי לפני המון שנים, עוד כרווקה.
מלכתחילה, בגיל 22, התלבטתי בין לימודי שפות ופסיכולוגיה (שיותר משכו אותי) למשפטים, והשתכנעתי לבחור במשפטים על ידי אבי. בדיעבד זו הייתה טעות כי מעולם לא התחברתי לכל ה'פוזה' הכרוכה במקצוע, אני מאוד לא נהנית להיות בסביבתם של אנשים שהינם עורכי דין 'טיפוסיים' ואף פעם לא באמת הרגשתי 'עורכת דין' אף שיש לי חשיבה משפטית מצוינת
.
ניסיתי בשנים האחרונות לקדם את עצמי כמגשרת עצמאית (לאחר מספר גישורים שערכתי בהצלחה רבה), אולם בלא הצלחה. גם קורס שיווק (מסובסד) לא הוביל אותי למעשים שתרמו להצלחתי. למעשה, דיברתי עם המון לקוחות פוטנציאליים, ונפגשתי עם כמה מהם, אך לא הרווחתי כמעט כלום מלקוחות שמצאתי בעצמי.
לפיכך, פרנסתי העיקרית רוב השנים הייתה למעשה כתיבת העבודות. לאחרונה מאסתי בכך מאוד, אני מאוד סובלת מכך שיש המון דד-ליינים בהם אני מתקשה לעמוד, מכך שאני לא מצליחה לשווק את עצמי בגישור, מרגישה כישלון, וגם חסר לי מאוד לעבוד עם אנשים. אני מרגישה שנהניתי הכי הרבה מהעבודות ה'פשוטות' בהן עבדתי כסטודנטית - בדיוטי פרי ובסקרים, ושאני חייבת שינוי מוחלט. אני רוצה לעבוד עם אנשים ובעבודה לא משרדית. מאוד לא רוצה לעבוד במשרד עורכי דין, מה גם שארוויח שם מעט.
תחום שמאוד מעניין אותי מטבע הדברים בשנים האחרונות הוא הריון ולידה. מתוך המחשבה כיצד אוכל להתפרנס מכך, ומפאת היעדר רצון להיות דולה וכיו"ב וגם היעדר רצון להיות עצמאית, התחלתי לחשוב ברצינות רבה על הסבה לסיעוד (שאמור לאפשר לי, לאחר מספר שנות עבודה והכשרה, גם להיות מיילדת). אני רוצה לעבוד בבית חולים - רוצה את האקשן, את התרומה הרבה לקהילה (שחסרה לי), את העבודה עם אנשים וסביבה משתנה, את האופציות הרבות במקצוע. ברור לי כי מדובר בהכשרה לא פשוטה ולאו דווקא תמיד נעימה, בתהליך כלכלי לא פשוט (בעיקר בזמן הלימודים), אך לאחר מכן אוכל לקבל ביטחון תעסוקתי, להיות עובדת מדינה ולעסוק בעיסוק בעל ערך שגם מתגמל לא רע כלכלית (בזכות העלאת שכר האחיות במחאה האחרונה).
סליחה על האורך, אשמח לשמוע את דעתך בעניין. לכאורה מדובר בצעד מטורף, אך אני מרגישה שחייבת שינוי ושאם 8 שנים אני לא מצליחה וכנראה גם לא מספיק רוצה להתקדם בעריכת דין וגם לא מצליחה לקדם את עצמי כמגשרת עצמאית, עליי להמשיך הלאה. אחרת, יעברו 8 שנים נוספות של נסיונות כושלים וכבר יהיה מאוחר מדיי..
אציין שבעלי מנסה לשכנע אותי להמשיך ולנסות לקדם את עצמי בתחום הגישור ואף הציע להיות האחראי לאיתור לקוחות וקביעת פגישות (אין לו רקע או הכשרה בתחום השיווק). בעיקרון אני מוכנה לתת לזה צ'אנס אבל כבר עייפתי נפשית.
