הרהורים....
בס"ד הנה משהו טפשי ששאלתי את עצמי..., אני יודעת שזה טפשי, אך לא יודעת למה. זה פשוט נשמע לי טפשי, מגוחך, לגמרי לא הגיוני... רק לא יודעת למה..., חשבתי על זה פעם.... אח"כ מצאתי את עצמי מגחכת ומגרדת בראש במין גירוד כזה שאומר :רגע.... למה זה מגוחך בעצם?.... ל מ ה ? אז ככה, אנחנו עם של גומלי חסדים, נכון? -כן, זה ידוע. יש שלוש תכונות אופייניות ליהודי, אחת מהם זה גמילות חסדים (לא זוכרת את השתיים האחרות....). לפני כמה זמן, ראיתי איזה בחור אחד, יש לו איזה פיגור כלשהו, לא יודעת מה בדיוק. וחשבתי לעצמי :וואי, הבחור הזה כנראה הולך להישאר רווק ובודד כל ימיו. איזו אישה תרצה להתחתן איתו?...... מי תרצה להתחתן עם מישהו נכה? (אולי מישהי נכה בעצמה, אך רוב הפעמים הם נשארים לבד,מה גם שקראתי פעם ש...טוב, לא משנה.) הוא כנראה לעולם לא יתחתן, ולא יהיו לו ילדים. מה שאומר שלא יזכה לקיים את מצוות פרו ורבו, שזו אחת המצוות החשובות ביותר. זו המצווה הראשונה שנכתבה בתורה, המצווה הראשונה שנאמרה לאדם. אז חשבתי...די להיות אגואיסטית! אל תחשבי כל הזמן רק על עצמך, למה שלא תתחתני עם מישהו נכה? עזרי לו לקיים מצווה חשובה, עזרי לו לזכות בילדים... ובקשר לאהבה.... לא יודעת.... אולי פשוט עלי/ך ללמוד לאהוב אותו? הרי עיקר מטרת הנישואים היא לא האהבה, אלא הקמת דור חדש. ברור שצריך להתחתן עם מישהו/י שאוהבים, הרי על מלחמות אי אפשר לגדל ילדים. אולי אמצא איזה מוגבל כלשהו שיש לי איזו שהיא חיבה וכבוד אליו? זה נשמע טפשי, אני יודעת ,גם לי, אבל עד עכשו לא הצלחתי להפריך אותה באיזה טיעון הגיוני שסיפק אותי. <אגב, לא... זה לא דחוף לי... החתונה עוד ממני והלאה...>
בס"ד הנה משהו טפשי ששאלתי את עצמי..., אני יודעת שזה טפשי, אך לא יודעת למה. זה פשוט נשמע לי טפשי, מגוחך, לגמרי לא הגיוני... רק לא יודעת למה..., חשבתי על זה פעם.... אח"כ מצאתי את עצמי מגחכת ומגרדת בראש במין גירוד כזה שאומר :רגע.... למה זה מגוחך בעצם?.... ל מ ה ? אז ככה, אנחנו עם של גומלי חסדים, נכון? -כן, זה ידוע. יש שלוש תכונות אופייניות ליהודי, אחת מהם זה גמילות חסדים (לא זוכרת את השתיים האחרות....). לפני כמה זמן, ראיתי איזה בחור אחד, יש לו איזה פיגור כלשהו, לא יודעת מה בדיוק. וחשבתי לעצמי :וואי, הבחור הזה כנראה הולך להישאר רווק ובודד כל ימיו. איזו אישה תרצה להתחתן איתו?...... מי תרצה להתחתן עם מישהו נכה? (אולי מישהי נכה בעצמה, אך רוב הפעמים הם נשארים לבד,מה גם שקראתי פעם ש...טוב, לא משנה.) הוא כנראה לעולם לא יתחתן, ולא יהיו לו ילדים. מה שאומר שלא יזכה לקיים את מצוות פרו ורבו, שזו אחת המצוות החשובות ביותר. זו המצווה הראשונה שנכתבה בתורה, המצווה הראשונה שנאמרה לאדם. אז חשבתי...די להיות אגואיסטית! אל תחשבי כל הזמן רק על עצמך, למה שלא תתחתני עם מישהו נכה? עזרי לו לקיים מצווה חשובה, עזרי לו לזכות בילדים... ובקשר לאהבה.... לא יודעת.... אולי פשוט עלי/ך ללמוד לאהוב אותו? הרי עיקר מטרת הנישואים היא לא האהבה, אלא הקמת דור חדש. ברור שצריך להתחתן עם מישהו/י שאוהבים, הרי על מלחמות אי אפשר לגדל ילדים. אולי אמצא איזה מוגבל כלשהו שיש לי איזו שהיא חיבה וכבוד אליו? זה נשמע טפשי, אני יודעת ,גם לי, אבל עד עכשו לא הצלחתי להפריך אותה באיזה טיעון הגיוני שסיפק אותי. <אגב, לא... זה לא דחוף לי... החתונה עוד ממני והלאה...>
