הרהורים

מיכל 1

New member
הרהורים

איש מתלונן על גורל מר יושב במקומו ומחכה לאוצר מן אוצר דמיוני של פלאים מופרכים כמו בלונים מקופסת קסמים איש מתלונן על האשה של חייו איש שם עומד וכואב כאביו לא יודע שהיא לאחר כה טובה אולי הוא בכלל כבר שכח שם את שמה איש מתקרב לאמת של עצמו בודק ובוחן וטועם כאבו.. מסתכל לתוך מקומות נדחים שאת יופיו שם כלל לא רואים האם תוכל לתקן כבר איש מתלבט? האם תחזור היא אליך בלי עוון ובלי חטא? האם תסלח לה גם אם עשתה שם טעות? או פשוט תסתלק כמו ילד כעוס ואולי אם תביט לתוך האמת ותדע איתה להתעמת רק אז תבין כי חטאה - בגללך הוא רק אז תדע כאבה - כאבך הוא ואת עונשך - כעונשה היא נושאת בגאון ואינה מביטה במחוגי השעון כי הזמן שעבר שם כה נעם לנפשה והכל בזכותך - איש מרושע
 

passion

New member
למיכל 1 - שיתקת אותי...

אין לי אויר, את כאילו קראת אותי, ואת בכלל לא מכירה אותי, אפילו לא מהפורום. אבל אני חייבת לציין שאת מדהימה, כתיבה נפלאה. אני משערת שגם את נמצאת שם בין השורות...אני יודעת שאני כן. בכל אופן, מאחלת לך למצות את הטוב ביותר שאת יכולה למצות, ושיהיה לך יום אהבה שמח עם ``חטאך`` ממני,
 
הרהורים נוספים

האישה מתלבטת העניין אהבתה והאיש? אין לו ולא כלום, הוא ישן כשהוא רעב קר לו ואת כרית הוא מחבק מספיג אותה בדמעות צורבות ומלוחות הוא לא מתלבט הוא אוהב והאישה? היא את שלה היא החליטה היא כבר נסערת מהחטא לא עוד תחזור אליו זכה וברה ואוהבת רק ליבה נקרע ואת החטא שלה היא מחבקת ומספיגה אותו בדמעות של כאב
 
למעלה