הרהורים,,,,,,,,,,,,,,
"רגע מביך"/ג´קי הראל זה רגע מביך הרגע הזה , להתחיל להתגלות, כי לחשוב בקול רם,זה כמו לנעוץ סיכה בבועות, שמתפוצצות על הפנים המאופרות, החשופות, לשמש האכזרית, לרוחות שלא מוותרות. החיים כך מסתבר ,הם סרט גרוע ביותר , סרט עלוב , שאפילו הבמאי , היה עליו מוותר , אלמלא הבטיח בקשת שהענן יזרום כל עוד אנו חיים, ואנחנו כמו העננים, חוץ מלבכות כלום לא יודעים. ואולי נחפש לנו את השמיים , ההם הכחולים, נצום בכיפורים, נהיה חלשים,נתקרב לאלוהים, נסתכל בלובן העינים, של עינינו ההם החוטאות, ואז נתרסק לנו בתוך השאלות, בתוך התאוות. ואולי, נחזור לחיפושים ,נחפש תשובות, נקפוץ לים, אין אלוהים, אנחנו העולם , אנחנו האדם ,על הזין כולם , ומה עם כוחי ועוצם ידי, ידינו המכוסחות , המפוצצות, ממפץ הבני דודים , האוהבים אותנו ,עד כלות, עד מות . ואולי נחפש לנו אהבה , מרתקת כפיצוח האגוז , ואחרי פחות מעשור היא תרצה את האור הגנוז, שתגנוז לך את הכל, את הבית , את המשכורת , ותחפש לך אחת, לא מחייבת ,לא לוחצת, כמו האחרת. ואולי נהיה בכלל חיות פוליטיות, כאלו עם שרירים , נתקוף מימין, נשפיל , נאמץ ,נמצמץ כמו עוורים נשלים משמאל, נחבק נחשים, נשיר בנאומים, נשנה את השחור , ההוא הסוחט את העצמות , נחריד לבבות, נצפה לחזון העצמות היבשות, נמרכז את הכלום, כי בעצם אין כאן מאום. מדיני פוליטי,כלכלי , הכל זבל של אנשים מחויטים , שמחפשים תירוצים , איך לממן את כל הגיהוצים. ואולי לא נחשוב על כלום,,נחיה כרגיל , ,נחתים את היום ,נשב בסלון, נסתכל בחלון, נכתוב איזה שיר , נצייר על הקיר , נתפוש את הרגע , נעבד את היגע , נמחה את הדמע , נשתוק כמו כבשים, הרי על שיפודים אנחנו תמיד טעימים,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,, בתאבון. אם הרסתי למישהו את היום ,,,,,,,אני מתנצל מראש,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,
"רגע מביך"/ג´קי הראל זה רגע מביך הרגע הזה , להתחיל להתגלות, כי לחשוב בקול רם,זה כמו לנעוץ סיכה בבועות, שמתפוצצות על הפנים המאופרות, החשופות, לשמש האכזרית, לרוחות שלא מוותרות. החיים כך מסתבר ,הם סרט גרוע ביותר , סרט עלוב , שאפילו הבמאי , היה עליו מוותר , אלמלא הבטיח בקשת שהענן יזרום כל עוד אנו חיים, ואנחנו כמו העננים, חוץ מלבכות כלום לא יודעים. ואולי נחפש לנו את השמיים , ההם הכחולים, נצום בכיפורים, נהיה חלשים,נתקרב לאלוהים, נסתכל בלובן העינים, של עינינו ההם החוטאות, ואז נתרסק לנו בתוך השאלות, בתוך התאוות. ואולי, נחזור לחיפושים ,נחפש תשובות, נקפוץ לים, אין אלוהים, אנחנו העולם , אנחנו האדם ,על הזין כולם , ומה עם כוחי ועוצם ידי, ידינו המכוסחות , המפוצצות, ממפץ הבני דודים , האוהבים אותנו ,עד כלות, עד מות . ואולי נחפש לנו אהבה , מרתקת כפיצוח האגוז , ואחרי פחות מעשור היא תרצה את האור הגנוז, שתגנוז לך את הכל, את הבית , את המשכורת , ותחפש לך אחת, לא מחייבת ,לא לוחצת, כמו האחרת. ואולי נהיה בכלל חיות פוליטיות, כאלו עם שרירים , נתקוף מימין, נשפיל , נאמץ ,נמצמץ כמו עוורים נשלים משמאל, נחבק נחשים, נשיר בנאומים, נשנה את השחור , ההוא הסוחט את העצמות , נחריד לבבות, נצפה לחזון העצמות היבשות, נמרכז את הכלום, כי בעצם אין כאן מאום. מדיני פוליטי,כלכלי , הכל זבל של אנשים מחויטים , שמחפשים תירוצים , איך לממן את כל הגיהוצים. ואולי לא נחשוב על כלום,,נחיה כרגיל , ,נחתים את היום ,נשב בסלון, נסתכל בחלון, נכתוב איזה שיר , נצייר על הקיר , נתפוש את הרגע , נעבד את היגע , נמחה את הדמע , נשתוק כמו כבשים, הרי על שיפודים אנחנו תמיד טעימים,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,, בתאבון. אם הרסתי למישהו את היום ,,,,,,,אני מתנצל מראש,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,