הרהורים

dordor102

New member
הרהורים

אני רוצה אופנוע. אני ממש רוצה אופנוע. אני כבר כמה שנים עוקב אחרי הפורום הזה, מתעדכן מה קורה, מה חדש, קורא על אופנועים והמלצות כדי שכשיבוא היום לא אצטרך להתחיל מאפס.
רק כאן נראה לי שיכולים להבין את המבט שנודד אחרי כל דו"ג שעובר בכביש, את האוזניים המוטות כשאחד עובר מתחת לחלון.
לפני כמה חודשים אפילו כתבתי שהגיע הזמן וביקשתי המלצות. היו תשובות, הן ממש עזרו, נתנו כיוון. והן ממש גרמו לי לרצות עוד יותר. אופנוע.
התקשרתי, ביררתי מחירים ומה שהבנתי זה שאני לא יכול כרגע להרשות את זה לעצמי. כלכלית. אני סטודנט כבר שבע שנים, פחות שנה וחצי הפסקה להבין מה הכיוון. ובישראל זה לא קל. אז כל הזמן אני אומר לעצמי שכשאצא מהעיר אפנק את עצמי באופנוע. כי כבר לא תהייה ברירה. זה יהיה הכרחי. האבסורד הוא שאני ואישתי שתחייה, לא עוזבים את העיר כי זה לא משתלם לנו כלכלית. בגלל תחבורה. אם נצא מהעיר נצטרך לקנות שני כלי רכב (בזכות התחבורה הציבורית המצויינת).
אז אני לא עוזב את העיר והרעב לאופנוע רק מתעצם.
וזה מתסכל. כל כך מתסכל.
והפחד שלי הוא שכשיבשיל הזמן, ויהיו האמצעים, כבר אהיה מבוגר מדי להתחיל לרכב. שאולי יש שלב שבוא "להתחיל" כבר לא בא בחשבון, כבר מסוכן מדי אולי?! שלב שבוא אתה מבין ששבע (בינתיים) שנות הניסיון שלך על 125 לא באמת הכינו אותך לדבר האמיתי.
טוב חפרתי לכם. סתם הייתי צריך לשתף עם מי שאולי יכולים להבין את התסכול.
תודה על ההקשבה.
 
לגיל יש יתרון באופנוע

שיקול דעת, ניסיון בכביש והכרת הנהג הישראלי, פחות הורמונים מיותרים מסתובבים חופשי במחזור הדם והבנה שאתה כבר לא תגיע לאליפות MOTOGP.
 
לא מדוייק...

הנאת הרכיבה כשלעצמה אינה מזיקה, אך נדירותה של ההנאה בכללי, גורמת לנו להגזים בה...בכל גיל.
להערכתי, הבנ'דם יפצה את עצמו על שנות ה- 125 המבוזבזות...
 

omkgu

New member
גם אני שותף לדעה שלגיל (ובעיקר לבשלות ולבגרות) יש רק יתרונות

להוציא את הסגמנט שרוצה להשחיז בפניות עיוורות ב-230 גם בגיל 55, לכל השאר היכולת השאיר את האגו בבית רק מועילה, ולרוב היכולת הזו מתלווה לגיל ולניסיון
 
ההרהורים שלך לא קשורים לעולם האופנועים

אתה רוכב כבר 7 שנים על 125? כבר התחלת מזמן "להתחיל לרכב". אין שום סיבה שתיהיה לך בעיה מיוחדת להשתדרג בבוא הזמן.

ההרהורים שלך הם בעצם בנושא של התנהלות כלכלית. לגבי זה אפשר להגיד, די בביטחון נדמה לי, שגם כשתקבל את מה שאתה רוצה ותשתדרג תגלה מהר מאוד שלא הפסקת לרצות... הראש ימשיך להסתובב אחרי כל דו"ג (טוב אולי לא כל אבל מספיק כדי שייתפס לך הצוואר מידי פעם)

בכל מקרה, אולי אתה יכול למצוא דרך לספק את הרצון הזה גם במחיר שתוכל לעמוד בו. כמו אופנוע משנתון נמוך או אופני הרים לסופ"ש - תלוי מה אתה מחפש.
 

noy fb 22

New member
אומר לך כמה דברים שהפכו עם הזמן (הארוך...) אצלי לתובנה.

1. אתה רחוק שנים רבות (עשרות !), מגיל שבו הרכיבה מתחילה להעיק בגלל הגיל עצמו. זה כולל רכיבה ספורטיבית, השכבות ושיופים.
2. הנסיון המצטבר על האופנוע בכבישים, לא רק שאינו תורם, הוא בד"כ מאד מאד מזיק. אתה חייב הדרכה מסודרת, במוסד מתאים, כשהקורסים מתקדמים ככול שעולה היכולת שלך. נסיון עצמי בלבד, מקבע שטויות שמקורן בפולקלור של ערסים בחליפות דיינסה.
3. הכי מסוכן זה לקבל עצות מאופנוענים. בעיקר בארץ, שבה כול רוכב הופך בגיל מסויים למומחה\מדריך\מנטור מטעם עצמו. זה קשור לצערי, בתרבות שלנו, במוסר ובעוד כמה ענינים רוחניים מסוג זה.
4. כאשר מתחילים להופיע בבית תינוקות וילדים, זה מאד מאד עוזר. ה"קופיקו" של מיצו מקבל תרופות ארגעה ולקיחת סיכונים כלשהם מרוסנת פלאים.
אל תמהר! יש לך עוד המון המון זמן.
 

rambling

New member
התחלתי לרכב

בגיל 40. לפני זה לא רכבתי על שום דו"ג. אופנוע ראשון 500 סמ"ק ונהנה מאוד. לא מרגיש שום בעיה מבחינת הגיל גם בימים ארוכים יחסית של 500 ק"מ פלוס. יש לי חבר קנדי בן 63, חורש את העולם, חזר לא מזמן ממסע דרך המשי. נק' התחלה בבנגקוק עד סין וחזרה. הסר דאגה מליבך בעניין הזה.
 

M O R M

New member
אין גיל לתרגיל. המתן בסבלנות זה יגיע

אני רוכב למעלה מארבעים שנה. בשנת 2003 בחרתי להפוך את הרכיבה לתחביב והצטרפתי לפורום תפוז אופנועים. במבט לאחור זו היתה טעות הייתי צריך להכנס לפורום תפוז אופנועי שטח. היום אחרי כעשר שנים. בשטח התחביב מדהים מעולה וכייפי. יש לך זמן . תהיה סבלני בנתיים קח לך אופניים ותתחיל להתאמן בשטח.

 
למעלה