הרהורים

[Mega Babe]

הרהורים

דכדוך,עצב,בכי,דכאון,חוסר יכולת לישון, חוסר יכולת להתעורר,להיות משותק מרוב שיש לך מה לעשות- כל זה אחרי שהכל כבר נסגר ונעזב ,שבוע לפני הצעד הגדול. והכי גרוע-הרהורי חרטה. ואם יש יותר גרוע- הייתם מאמינים? שלשום-ממש שלשום- פגשתי מישהו שכמוהו אני מחכה לפגוש כבר הההההההמון הההמון זמן וכבר התייאשתי. מישהו מזדהה עם משהו למעלה? מישהו גם עבר את זה לפני שעזב לתקופה ארוכה? אפשר במסר ובלי ציניות בבקשה.

 

[ליילה]

כן, אני מזדהה...

לקפל את כל החיים שלך כאן, את כל מה שבנית כל השנים האלו ועבדת עליו כל כך קשה, כל הדברים שהשגת בדם יזע ודמעות, וללכת ללא נודע. למקום שבו הרבה מהדברים שאת פה, לא נחשבים ולא שווים הרבה (או לפחות ככה זה נראה עכשיו) למקום שאין בו את החברים והתמיכה של המשפחה, למקום זר, עם שפה זרה, אבל הכי נורא, למקום שאת הקודים של ההתנהגות בו את עוד לא כל כך מכירה. ומה אם אחרי כל מה שעשית זו בחירה שגויה? ומה אם זו טעות? איך תחזרי, אחרי שהכל כאן כבר קופל ונסגר, ולא נשאר לך פה כלום, לא עבודה, לא בית, לא בסיס מינימלי?? ואיך תודי שאחרי כל מה שעשית טעית? אני מאוד מכירה את התחושות, אבל הן מאוד טבעיות, ובסופו של דבר הפחדים הרבה יותר גדולים מהמציאות. אני מאמינה שתגיעי לשם, והכל יסתדר, קצת יותר מהר , קצת יותר לאט, אבל בסוף הכל מסתדר. תנסי להתייחס לזה כאל חוויה, שאולי תמשך הרבה זמן ואולי קצת, אל תחשבי על חזרה לארץ כעל כשלון, אלא כעל מיצוי של החוויה. ולמרות כל הפחדים, תשתדלי לעשות חיים מחזיקה לך אצבעות ושיהיה לך, באמת מכל הלב, יום כתום

 

[Mega Babe]

תודה../images/Emo24.gifמישהו ער...

היי מרב את בעצם בארץ לא? פתאום נזכרתי שאמרת. כתבת כל כך מדוייק וכל כך חכם. חשבתי לשנות את האייקון שלי לזה

עד שהברז יסגר...אבל אסור לי! אני כל כך שלמה עם ההחלטה הזו (לא הרגע, אבל בגדול) היא מתבשלת כבר בעיקרון מהרגע שחזרתי לפני שנים ובמעשי כבר שנתיים. והרגשות האלו קצת תפסו אותי לא מוכנה. יש לי כל שצריך כדי להיות אופטימית,עד כמה שאפשר במצב ששורר שם היום ועדיין. מילא עצב געגוע ופחד. אבל פתאום לחשוב שאולי לא, ואולי הגזמתי. זה כמו לסיים מערכת יחסים, פתאום רואים את היתרונות והרגעים היפים ולא רוצים לשחרר. והוא...איזה תסכול עמוק.

x 1000 על המילים היית מאמינה בדיוק עכשיו סינטרה ברדיו start spreading the news...

 

[ליילה]

נכון , אני בארץ...

אני טסה בסוף השבוע, ולמרות שאני כבר הייתי שם חודשיים, ואני נוסעת ביחד עם בן זוגי, שזה בטח יותר קל מאשר לבד, גם לי עוברות בראש כל המחשבות האלו. אבל מיכלי, יש לי תחושה טובה, גם לגבי וגם לגבייך, בכל מקרה זו הולכת להיות חוויה מדהימה, תראי את כל חברי הפורום האחרים שנמצאים במרחק כבר הרבה זמן, הם עוברים חוויות שלא עוברים בארץ, מנסים ולומדים דברים שלא יצא לך להתקל בהם בארץ, ובסך הכל נראה שכולם מאושרים (אני טועה חבר´ה?) התחושות טבעיות, את תתגברי עליהן ותעשי חיים יום כתום, ועוד המון ימים כתומים

 

[Guy K]

את דווקא צודקת

אני חושב שרוב החבר´ה כאן די מאושרים על הבחירה שלהם. ומי שלא - חוזר הביתה...! סה"כ זה לא ביג דיל. סוגרים הכל, מזמינים טיסה וחוזרים לארץ. וסתם שתדעי מיכל - חודש לפני שעזבתי את הארץ פגשתי מישהו שהיה הכי מושלם בעולם - ולמרות שהבטחתי לעצמי (ולו) שאנחנו לא נכנסים לשום קשר כי אני נוסע - זה בכל זאת קרה וזה היה נהדר. וכן, אח"כ נסעתי והיה לי עצוב על הקשר שיכול להיות שהפסדתי. וקשר ממרחק של ארה"ב ישראל לא עובד (למרות שהוא בא לביקור כבר). אז מה לעשות? ממשיכים הלאה. יש מספיק גברים בארץ ויש מספיק גברים בעולם ותאמיני לי שיש מספיק גם לי וגם לך (ואפילו לעוד כמה). ואם זה באמת הגבר הנכון בשבילך אז את יודעת מה..? אני מאמין שזה יסתדר בכל מקרה. ודרך אגב... אם יש משהו שאני שונא בארה"ב זה שאני לא מצליח להבין את הגברים כאן. כל אחד מהם נראה לי כמו רוצח סדרתי, סוחר סמים או סתם חולה נפש פוטנציאלי. גלותי שכמוני. (אבל זה כבר בהקשר אחר ואני רץ לכתוב על זה הודעה. צ´או)

 

[ליילה]

הי גיא...

איך רציתי ל\תמיד להגיד את זה, אבל עוד לא הגעתי למעמד שרוצים לצלם אותי לטלוויזיה, לתוכנית של גיא פינס, בשביל זה, אז אני מנצלת את הפורום, וגם אותך גיא להגשים חלום ישן... (בטח משגעים אותך עם זה גם ככה כל הזמן) יש לי רק עוד דבר אחד להוסיף על מה שאמרת - יש קשרים שמצליחים מרחוק. כשאני הכרתי את בן זוגי, הוא כבר היה שנתיים בארה"ב ואני בארץ, ואחרי חצי שנה של קשר, עברנו לגור ביחד שם (דרך אגב, סתם לידיעתכם - אני טסה אליו חזרה ביום שישי סוף סוף.... אחרי חודש של פרידה פיזית) כך שאם זה הבן אדם הנכון, גם אם תסעי, זה יכול להחזיק מעמד שיהיה לך יום כתום

 

[Fitness For Life]

מסכים למה שאמרת ליילה אבל....

זה נכון שיש את כל הפחדים והשאלות הרבות שעדיין אין לך תשובות. אנשים תמיד חוששים מה"בלתי נודע" אבל יש גם את הצד ההפוך לשאלה: "אולי עשיתי טעות?" יש את השאלה: "אולי עשיתי טעות בזה שלא ניסיתי?" החרטות שבאות מאוחר יותר כאשר אי אפשר לנסות יותר. מוכרחה להיות איזה שהיא סיבה בסיסית להחלטה לעשות שינוי בחיים בקנה מידה כזה. אם טוב לך בארץ את לא מתעוררת ביום אחד בהיר ומחליטה "טוב, אני מתקפלת מפה והולכת לקראת הלא נודע". באנגלית אומרים: YOU MADE THE DECISION - GO FOR IT לא מנסים -לא יודעים, וזה תמיד ינדנד בראש. ואם מנסים ומרגישים שעשו טעות - So what? מטעויות רק לומדים. לדעתי (וזו רק דעתי) הדרך הכי טובה להתמודד עם כל הפחדים והצער של הרגע האחרון על העזיבה היא פשוט לא להסתכל אחורה - רק קדימה. תתרכזי על מה שבא ולא מה שהיה. הרי בס"כ יש לך מקום לשים את הראש לשבועות הראשונים (כפי שהבנתי מהודעות קודמות). את לא מגיעה ולא יודעת לאן ללכת - יש מקום. אז תגיעי, שימי את המזוודות, ותתחילי לאט לאט. את תתפלאי לראות איך כל הקוביות יפלו במקומם בזמן שלהם. תחשבי על זה שאלפים לפניך עברו את התהליך ה"מפחיד" הזה ושרדו....ואם את צריכה כתף להישען עליה בפסיעות הראשונות הפורום הזה הוא המקום הנכון - כמעט כולם פה עברו את המעבר הזה ויוכלו לעזור לך כמייטב יכולתם.

 

[Fitness For Life]

ועוד עצה קטנטונת אבל מועילה...

אני במקומך הייתי עוזב את כל הסידורים לשעה או שעתיים, קופץ למכון הכושר ומרביץ אימון לשמו מבלי לחשוב על שום דבר אחר! אני מבטיח לך שתרגישי הרבה יותר טוב.......כשאני בלחץ זה תמיד עוזר! להזיק זה בטח לא!

 

[ליילה]

פיטנס, אני מסכימה עם כל מילה

ומיכל, קחי את הפסקה האחרונה שלו כמוטו לימים הבאים - להסתכל קדימה, ללכת צעד צעד, ולהעזר בנו פה בפורום.... אני בעד חוויות , אני בעד ללמוד מטעויות, ובעיקר בעד אופטימיות

 

[Mega Babe]

תודה לכם אתם ../images/Emo47.gif

הזכרתם לי דברים שידעתי ולרגל העצב כמעט נשכח.

 

[Mega Babe]

וגם אני משאירה את השמש../images/Emo13.gif

 

[Ho Oh]

המעבר הוא אכן קשה

וההסתגלות לפעמים נראית ארוכה. אני חושבת שלי לקח שנה להסתגל למקום החדש לתרבות החדשה לאוכל החדש ולשפה בלתי מוכרת ובסוף השנה שהגעתי לארץ לביקור הרגשתי מאד טוב מהחויות ואפילו נדהמתי לגלות שאני עצמי שומעת את החויות שלי וזה נשמע אחרת וכשחזרנו שוב היה משברון קטן אבל מתגברים מהר מאד כי הכל כבר מוכר ולא חדש ויש את השגרה. ואז אחרי שקוראים מה קורה בארץ מבינים הרבה... אז שיהיה בהצלחה ואנחנו כאן להתעדכן.

 

[Yaniv-DC]

שאלת אם...

שאלת אם מישהו גם עבר את זה לפני שעזב, ואני אשאל - מישהו לא עבר את זה לפני העזיבה? הרי כשהכנסנו את הבגדים למזוודה השארנו מאחור הורים, משפחה, חברים שכמוהם אי אפשר למצוא בשום מקום בעולם... כשהתייעצתי עם חברים שלי אם אני עושה את הצעד הנכון, כמעט כולם חוץ משני אנשים אמרו לי שאני טועה. רק שניים אמרו לי שמה הכי גרוע? ביזבזתי כמה ג´ובות על טיסה? וגם אם זה מסתיים בכישלון - לפחות בדקת את זה בעצמך ולא פסלת את זה בגלל מה שאחרים חושבים שנכון או לא נכון לעשות. אז שימי איזה חיוך קטן, אחרי הכל - לא כל אחד נושא את התואר MEGA ועוד בצמוד ך-BABE

והמון בהצלחה!

 

[maxima ושמנה@]

כל התחלה....

היא דבר לא קל.... לכל דבר מתרגלים...ולדעתי מה שלא הורג....מחשל! צריך לנסות דברים בחיים....שינויים זה דבר בריא...דבר שמלמד דבר שנותן טעם לחיים....... את הצעד הזה את חייבת לעשות...את הסידורים...זה עובר...יום אחד משקיעים בהכל והופ´לה...פתאום הכל מסודר וסגור... ואת תפגשי עוד....עכשיו הכל נראה לך מאוד חשוב ושכל דבר זה הכי הכי... את תצאי שם ותכירי...תני לעצמך את ההזדמנות להתחיל...להכיר...לעשות משהו שלא עשית....תני לעצמך את האומץ..אני בטוחה שאחרי שתגיעי ותתמקמי..תרגישי אחרת. אל יאוש יקירתי....כל דבר לטובה נסגרת דלת...נפתחות מאה (ואני אומרת זאת מנסיון).... לכי על זה ובגדול...תמחי את הדמעה... אנחנו כאן חברים שלך...איתך לאורך כל הדרך.... בהצלחה מקסימושששששש

 

[Mega Babe]

../images/Emo24.gif../images/Emo24.gif../images/Emo24.gif../images/Emo24.gif../images/Emo24.gif

ת ו ד ה ! עוד יום עבר באריזות וסידורים כל כך הרבה stuff !!! כמה סנטימנטים ככה פיצ´פקעס כמה גנדרנות ככה בגדים כמה Mega Babe ככה Lingerie

ועד שנפל האסימון- שאני פשוט לא יכולה לקחת כלום כמה כבר נכנס בתרמיל גב? אתמול הוא היה פה וכל הקלפים הונחו על השולחן (מצידו יותר, אני קצת נשנקתי) מה אפשר להגיד שאני יודעת שזה סגור? אבל הרמטית ומזמן? אז הבוקר היה קצת מעיק זו תחושה נפלאה להכנס לפורום עם הקפה ביד ולקרוא מילים כאלו. ולדעת שזה כל כך נכון ופשוט כשמסובך וכואב שוכחים את הבסיס וגם שהכל נכתב מתוך כוונה אמיתית.

 

[Fitness For Life]

היי MEGA BABE

שתהיה נסיעה טובה ונעימה וכולם מחכים לשמוע ממך בהזדמנות הראשונה.... ASTA LA VISTA BABYֱֱ