הרהורים
אז זהו אוטוטו גם השנה הזאת מסתיימת ומצטרפת ל-5772 השנים שקדמו לה מבריאת העולם.
בעוד פחות מ48 שעות ישב הקב"ה,אבינו מלכנו על כסאו.וידון את כל באי עולם בכלל, ואת בניו אהוביו עם ישראל בפרט.
"מי לא נפקד ביום הזה?! כי זכר כל היצור לפניך בא,מחשבות אדם ותחבולותיו,ויצרי מעללי איש"
"אשרי אדם שלא ישכחך"
אז זהו איך נגיע למצב בו לא נשכח את מלכו של עולם??
איך נשים אותו על לוח לבנו תמיד..
הרי אנו כ"כ רחוקים,מנותקים,מופרדים.
מאיפה תבוא הכמיהה,מהיכן יעלה החיבור.
"הביטו אל צור חוצבתם"
מבקש הנביא מאיתנו,תדלגו אל שחר ההיסטוריה וראו את הנשגבות והגדלות שלכם.
עם קטן ודל שהתהווה לאומה מתוך טרגדיות,שגבש ועצב את דמותו בצל אכזריותה של האימפריה המצרית לפני 3000 שנה.
היינו אלפי שנים בגלות ודוקא שם עם כל נסיונות ההשמדה וההכחדה, השגנו את יעדנו וכבשנו את מעמדנו ,באורח מדהים.
לא יעד ומעמד חולף.
אלא את יעדינו וייעודינו התרבותיים,את מעמדנו הרוחני.
כמה נביאים, וצדיקים, וגאונים, ויוצרים, והוגים,ומעצבי דרך קמו לנו בגלות.
בגלות של רומיים ויוונים, וגזירות אינקווזיציה,ומסעות צלב,ועלילות דם,ופרעות וגירושים והחרמות.
והמופלא ביותר.
הגענו לכאן לפני 65 שנה,אחרי אלפי שנות גלות,באו קהילות מתימן ולוב,מרוקו ותוניס ,פולין גרמניה.
וכולם הביאו איתם את אותה תורה, ואת אותן מצוות,מבלי לפספס שום פרט ולו הקל שבקלים.
לא היה בין היהדות הגולה בתפוצות שום תיאום מוקדם.לא תוכנות גיבוי, לא מיילים, ולא פורומים,ואפי בלי פייסבוק..
ואותה תורה שניתנה לפני אלפי שנים. חיה,תוססת,ודינמית. כאילו ניתנה היום.
אבא שלנו היקר.
זה העם האהוב שלך שאתה הולך לדון מחר,אנו בנים ובני בנים של אותם גיבורים קדושים וטהורים שמסרו את נפשם על קדושת שמך.
אז אנא ממך.
"שוב מחרונך ורחם סגולה אשר בחרת"
נכון,אנחו משתובבים לנו לעיתים,מתנהגים לא יפה אליך וגם בינינו לבין עצמנו..
אבל בפנימיותינו טובים אנחנו,כולנו כוספים לצדק ויושר,כולנו כמהים לחיים של טוהר ואצילות.
אז שוב אנא ממך.
"אל תקצוף עד מאוד,ואל לנצח תזכור עוון"
ובורא עולם מבקש ואומר.
"פתחי לי אחותי רעייתי"
"פתחו לי פתח כחודו של מחט"
פתחו לי ילדיי אהוביי פתח בתוך עולמכם הסגור.
משהו.צוהר קט להשתחל באמצעותו אל משוגותכם והשתובבותכם,שהונצחו בשגגה..ולטהר את עולמכם שהוכתם מבלי מזיד.
שנה טובה,כתיבה וחתימה טובה.
טרמינל 3.נתב"ג ישראל-לונדון
אז זהו אוטוטו גם השנה הזאת מסתיימת ומצטרפת ל-5772 השנים שקדמו לה מבריאת העולם.
בעוד פחות מ48 שעות ישב הקב"ה,אבינו מלכנו על כסאו.וידון את כל באי עולם בכלל, ואת בניו אהוביו עם ישראל בפרט.
"מי לא נפקד ביום הזה?! כי זכר כל היצור לפניך בא,מחשבות אדם ותחבולותיו,ויצרי מעללי איש"
"אשרי אדם שלא ישכחך"
אז זהו איך נגיע למצב בו לא נשכח את מלכו של עולם??
איך נשים אותו על לוח לבנו תמיד..
הרי אנו כ"כ רחוקים,מנותקים,מופרדים.
מאיפה תבוא הכמיהה,מהיכן יעלה החיבור.
"הביטו אל צור חוצבתם"
מבקש הנביא מאיתנו,תדלגו אל שחר ההיסטוריה וראו את הנשגבות והגדלות שלכם.
עם קטן ודל שהתהווה לאומה מתוך טרגדיות,שגבש ועצב את דמותו בצל אכזריותה של האימפריה המצרית לפני 3000 שנה.
היינו אלפי שנים בגלות ודוקא שם עם כל נסיונות ההשמדה וההכחדה, השגנו את יעדנו וכבשנו את מעמדנו ,באורח מדהים.
לא יעד ומעמד חולף.
אלא את יעדינו וייעודינו התרבותיים,את מעמדנו הרוחני.
כמה נביאים, וצדיקים, וגאונים, ויוצרים, והוגים,ומעצבי דרך קמו לנו בגלות.
בגלות של רומיים ויוונים, וגזירות אינקווזיציה,ומסעות צלב,ועלילות דם,ופרעות וגירושים והחרמות.
והמופלא ביותר.
הגענו לכאן לפני 65 שנה,אחרי אלפי שנות גלות,באו קהילות מתימן ולוב,מרוקו ותוניס ,פולין גרמניה.
וכולם הביאו איתם את אותה תורה, ואת אותן מצוות,מבלי לפספס שום פרט ולו הקל שבקלים.
לא היה בין היהדות הגולה בתפוצות שום תיאום מוקדם.לא תוכנות גיבוי, לא מיילים, ולא פורומים,ואפי בלי פייסבוק..
ואותה תורה שניתנה לפני אלפי שנים. חיה,תוססת,ודינמית. כאילו ניתנה היום.
אבא שלנו היקר.
זה העם האהוב שלך שאתה הולך לדון מחר,אנו בנים ובני בנים של אותם גיבורים קדושים וטהורים שמסרו את נפשם על קדושת שמך.
אז אנא ממך.
"שוב מחרונך ורחם סגולה אשר בחרת"
נכון,אנחו משתובבים לנו לעיתים,מתנהגים לא יפה אליך וגם בינינו לבין עצמנו..
אבל בפנימיותינו טובים אנחנו,כולנו כוספים לצדק ויושר,כולנו כמהים לחיים של טוהר ואצילות.
אז שוב אנא ממך.
"אל תקצוף עד מאוד,ואל לנצח תזכור עוון"
ובורא עולם מבקש ואומר.
"פתחי לי אחותי רעייתי"
"פתחו לי פתח כחודו של מחט"
פתחו לי ילדיי אהוביי פתח בתוך עולמכם הסגור.
משהו.צוהר קט להשתחל באמצעותו אל משוגותכם והשתובבותכם,שהונצחו בשגגה..ולטהר את עולמכם שהוכתם מבלי מזיד.
שנה טובה,כתיבה וחתימה טובה.
טרמינל 3.נתב"ג ישראל-לונדון