הרהורים..
שלום לכולם. קראתי עכשיו את השרשור של דוד וגילת בנוגע לגלעד שליט. בהקשר חלקי לשרשור רציתי לשתף אתכם בכמה מחשבותי.. כמו שדוד הזכיר, אני מרגיש היום בחסרונם של משפטים כמו "טוב למות בעד ארצנו". הייתכן שבמרוצת 60 השנים האחרונות המילה ציונות הפכה מאידיאל חלומי של אנשים רבים למילה שמביישים להגות? אני בטוח שאחוזים רבים באוכלוסייה הישראלית יהודית יענו בחיוב לשאלה כללית האם הם ציוניים, אבל אני חושש שאם נבקש מהם לתאר את עצמם בכלליות מעטים מאוד יזכירו את המילה ציוני. בתקופת הקמת המדינה, היה ברור שאנשים רבים צריכים לסכן את חייהם למען בטחון הכלל מכיוון שהמדינה היתה דבר ארעי והאוכולוסיה זכרה היטב מה קורה כאשר אין מסביבך מדינה שתגן עליך.. ידעו כי אכן 'טוב למות בעד ארצנו' מכיוון שזכרו היטב איך חיים בלי 'ארצנו'. אני חושש שהדור הצעיר היום רואה את המדינה כדבר טריוויאלי בר-קיימא, ולכן אנחנו רואים אחוזים עולים של משתמטים מצה"ל, ירידות מהארץ וכד'.. אם בעבר היהודים עבדו פיזית כדי להקים את הארץ, היום כל הפועלים הם עובדים זרים, כולם סבורים שכל הפוליטיקאים מושחתים והאיום הגדול ביותר כלפינו הוא כמות הפלגים והשסעים בתוכנו אנו. אבל אולי בעצם זה טוב שהמדינה היא טריוויאלית.. רוב הילדים בני ה-20 בארה"ב מתעניינים בעיקר בסקס, סמים ואולי קצת לימודים כי ההורים משלמים. בעולם אידילי בטח לא יהיה צבא, ולמה זה רע שזה מה שמעניין את הדור הצעיר? אני מאוד אוהב את הבגרות של הנוער אצלנו, אבל מה באמת היינו רוצים בשבילם? אושר אני משער. מעניין אם הדרך לשם עוברת דרך עזה ומאהל מחאה מול בית ראש הממשלה.. גיא
שלום לכולם. קראתי עכשיו את השרשור של דוד וגילת בנוגע לגלעד שליט. בהקשר חלקי לשרשור רציתי לשתף אתכם בכמה מחשבותי.. כמו שדוד הזכיר, אני מרגיש היום בחסרונם של משפטים כמו "טוב למות בעד ארצנו". הייתכן שבמרוצת 60 השנים האחרונות המילה ציונות הפכה מאידיאל חלומי של אנשים רבים למילה שמביישים להגות? אני בטוח שאחוזים רבים באוכלוסייה הישראלית יהודית יענו בחיוב לשאלה כללית האם הם ציוניים, אבל אני חושש שאם נבקש מהם לתאר את עצמם בכלליות מעטים מאוד יזכירו את המילה ציוני. בתקופת הקמת המדינה, היה ברור שאנשים רבים צריכים לסכן את חייהם למען בטחון הכלל מכיוון שהמדינה היתה דבר ארעי והאוכולוסיה זכרה היטב מה קורה כאשר אין מסביבך מדינה שתגן עליך.. ידעו כי אכן 'טוב למות בעד ארצנו' מכיוון שזכרו היטב איך חיים בלי 'ארצנו'. אני חושש שהדור הצעיר היום רואה את המדינה כדבר טריוויאלי בר-קיימא, ולכן אנחנו רואים אחוזים עולים של משתמטים מצה"ל, ירידות מהארץ וכד'.. אם בעבר היהודים עבדו פיזית כדי להקים את הארץ, היום כל הפועלים הם עובדים זרים, כולם סבורים שכל הפוליטיקאים מושחתים והאיום הגדול ביותר כלפינו הוא כמות הפלגים והשסעים בתוכנו אנו. אבל אולי בעצם זה טוב שהמדינה היא טריוויאלית.. רוב הילדים בני ה-20 בארה"ב מתעניינים בעיקר בסקס, סמים ואולי קצת לימודים כי ההורים משלמים. בעולם אידילי בטח לא יהיה צבא, ולמה זה רע שזה מה שמעניין את הדור הצעיר? אני מאוד אוהב את הבגרות של הנוער אצלנו, אבל מה באמת היינו רוצים בשבילם? אושר אני משער. מעניין אם הדרך לשם עוברת דרך עזה ומאהל מחאה מול בית ראש הממשלה.. גיא