הרהורים...

pain is MY love

New member
הרהורים...

כידוע, השתחררתי מהצבא לפני כ-3 חודשים, והנה הגיע הזמן לעשות את מה שחלמתי עליו כבר מזמן. הטיסה המיוחלת לתיאלנד. שנים שחלמתי על זה. מעולם לא עניינו אותי טרקים בדרום אמריקה, אפילו הקרנבל בברזיל לא משך אותי מעולם אני אמרתי לכולם שאני חייבת לראות את החופים של תיאלנד אני חייבת להיזרק על החוף ולרקוד במסיבות אני חייבת להרגיש את החופש האמיתי הזה, להבין על מה כולם מדברים ולטעום בעצמי מגן העדן הזה... רצה הגורל ועוד לפני הגשמת החלום הכרתי את בעלי לעתיד. את החבר שלי והארוס שלי והבחור שאני הכי אוהבת בעולם. הכל טוב ויפה, הוא יודע מתחילת הקשר שאני עומדת לטוס עם עוד שתי חברות, יותר מזה, הוא מכריח אותי לטוס ולא מוכן שאני אוותר על זה בעד שום הון שבעולם כי הוא יודע שאני אצטער על זה כל חיי. מה שכן, לא יכלתי לדעת שבכל התקופה הזאת שאנחנו ביחד אני כל קך אקשר אליו אתם כבר יודעים שקשה לי לישון לילה אחד בלעדיו... ויותר מזה, אני מודה, נהייתי קצת רכושנית כלפיו וקשה לי לחשוב עליו יוצא ומבלה ועושה דברים בלעדיי. היום סגרנו כרטיסים. תחילת ינואר עד תחילת פברואר. חודש שלם שאני לא פה. והנה התחלתי לשאול את עצמי, מה יהיה כשאני אחזור? האם בכלל יהיה לי לאן לחזור??? דיברנו על זה קצת והוא אמר שזה סיכון ששנינו לוקחים הוא לא יכול לדעת איזה בחור יתקל בדרכי באחת מהמסיבות ואני לא יכולה לדעת מה יהיה פה בארץ כשאני רחוקה... רק לפני שאתם קופצים, כן, יש בינינו אמון מלא ולא, אני לא טסה לחופשה כדי לחגוג את רווקותי הנצחית ולהיכנס למיטה עם כל בחור שיזדמן, יותר נכון אני טסה בידעה שאני לא הולכת להיכנס למיטה עם אף אחד. אבל השאלה היא האם החודש הזה יכול בעצם לקרר את הכל? בחצי שנה שאנחנו ביחד לא נפרדנו ליותר מ-4 ימים (וגם זה היה חד פעמי ולא בשליטתנו) ומה יהיה אם אני אשמור על עצמי כמתוכנן אבל אחזור לבחור שבעצם הבין שעדיף לו בלעדיי? ומה יקרה אם אני בעצם ארצה להתפתות ואצטער כל החיים שלי על זה שסרבתי לעצמי? אני יודעת שמה שיש לי פה בבית אין למצוא בשום מקום אחר בעולם אבל אני כל כך מפחדת שהטיסה הזאת תהרוס את הכל... מה אתם אומרים? יש לכם דוגמאות לזוגות ששרדו את המסע הזה?
 

Paranoid Eyes

New member
ומאידך

אני מכירה זוג שבגלל חודש אחד שבו הבחור טס לתאילנד, הם נפרדו. וזה למה? הוא חזר שונה, כולה חודש... אבל עדיין חזר שונה.. ברור שהוא בגד בה, אני בטוחה בזה.. והם נפרדו זמן קצר אחרי שהוא חזר.
 

Lil Kitty

New member
ואם הוא יצטרף אליך באמצע?

אולי רק לשבוע, שיצא שלא ראיתם זה את זה רק שבועיים במקום חודש. או שאולי תקצרי את הטיול?
 

the evil 1

New member
אני מכירה זוג שהיו יחד חודשים ליפני שהוא טס

הוא טס לאוסטראליה לחצי שנה, ניפרד ממנה בטלפון כשכבר הייה שם, היא לא קנתה את זה וכשהוא חזר המשיכו כמה שנים טובות ביחד עד שהיתחתנו ועכשיו יש להם ילד מקסים !! אם אתם אנשים שלמים עם עצמכם ועם הזוגיות שלכם ליפני הטיסה אין סיבה שזה ישתנה...
 
כן. הנה:

יש לנו זוג חברים שהבחורה סיימה תואר ורצתה לטייל בהודו, והבחור בקבע, ולא יכול היה להצטרף. לא מזמן היא חזרה מחודשיים... שמרו כל הזמן על קשר במסנג'ר ומיילים... לדעתי לכי על זה... אם הוא היה יוצא לחודש מילואים, לא היית מחכה לו?!
 

Mozzarella

New member
חודש זה כלום

לדעתי את לא צריכה לדאוג. סעי בראש שקט, אם יש ביניכם אמון אין סיבה שחודש ישנה משהו.
 
חודש זה באמת כלום

לפחות יש לה תאריך חזרה קבוע ולא משתנה כל פעם חודש קדימה. אבל לא משנה. ועכשיו תגובה למרינה, בסופו של דבר, זה מבחן. כי הרי אנחנו לא יכולים לקבל מה שאנחנו רוצים איך שאנחנו רוצים בדיוק. את רוצה לנסוע לחודש, ועולים כל ההרורים האלה. מישהו חכם אמר פעם שמערכת יחסים היא הסיפור שלא סופר בין תמונה לתמונה באלבום תמונות המשותף. אז עכשיו אתם מצולמים מחובקים. בעמוד הבא תהיה תמונה שלך ושל חברה של בתאילנד ובעמוד שלאחר מכן תהיה תמונה שלו מחבק אותך שתשובי, בשדה תעופה. ומה באמצע? בעיקר מבחן שמסמל את מידת האמון בינכם, הפתיחות ואת היכולת של כל אחד להיות עצמו ולא קשור. סעי, תהני, תזרמי. אני בטוח שתצליחו לעבור את זה. וגם אם, חס וחלילה, לא, זה גם כנראה סימן למשהו, גם אם לא אוהבים לראות כאלה סימנים. בהצלחה!
 

שאפולי

New member
מסקנה חד משמעים מהשרשור:

כל מקרה לגופו
 
חבר שלי נסע לחו"ל לחודשיים וחצי

לפני הטיסה הוא נפרד מחברה שלו, כי הוא אמר שהוא לא רוצה להגביל את עצמו, ולא יודע מה יהיה בחו"ל... בקיצור - אחרי איזה חודש, הם חזרו (כשהוא עדיין היה בחו"ל) אז שאני רוצה להגיד בעצם, זה שטיסה לחו"ל זה לא מבחן, זה לא אתגר, ולא סיכון... אם אתם באמת אוהבים אחד את השני, חודש אחד בנפרד לא יעשה שום דבר (זה ממש קצת!), להפך, צריך מידי פעם הפסקות (תפסיקי לעשות דברים לבד כי את בקשר?) טיסה נעימה!
 

sugar lips16

New member
אם אני והוא שרדנו? אפשר להגיד שכן ואפשר להגיד

שלא.. אנחנו ביחד כמעט שנה וחצי... לפני חצי שנה הוא התחיל שוב לדבר על לטוס לחו"ל.. המריבות התחילו :] מפה לשם לשם מפה.. הקשר התערער קצת היינו בעצבים אחד על השני משהו כמו חודשיים... "מה בוער לך כ"כ לטוס בלעדיי?! מה יהיה שם?! מה יהיה כשתחזור?! איך אתה בכלל מעיז לטוס בלעדיי?!" וכ'ו כו'.. הוא טס... לחודשיים... בחודשיים האלו הייתי בטוחה שאני מאשפזת תעצמי במחלקה סגורה, כל העולם ואחותו שיגעו אותי, "יש מלא כוסיות בברזיל, הוא בטוח בוגד בך, אתם תפרדו אין לי ספק בכך" והמוח שלי רק רץ ורץ ורץ ורץ ורץ ורץץ תאמיני לי שאם היה לי אקדח באותה תקופה, כבר הייתי שמה קץ לחיי :] (אני לא צוחקת, אני באמת התחרפנתי..) ואז הוא חזר... חזר כאילו לא ממש אליי.. הוא לא רצה להיפגש, בקושי רצה לדבר איתי... פתאום הוא התרגל להיות לבד, התרגל להיות רחוק ממני... "נפגש כבר שבוע הבא, אני לא מבין מה הלחץ... " "אבל למה??? לא ראית אותי יותר מחודשיים! מה יש לך?" "כלום.. אני פשוט מרגיש פתאום את החנק של הקשר שלנו" ואני לא צריכה כבר להסביר לך מה קורה כשבחורה שומעת מהחבר שלה שהיא חונקת אותו... רבנו כ"כ הרבה, שנראה לי שאפילו אלוהים לא ידע מה יהיה איתנו... עברו מאז קצת פחות מ-3 חודשים.. אחריי מליוניי פרידות של כמה ימים, אין ספור של מריבות, המצב קצת השתפר, תודה לאל.. משהו כמו שבועיים המצב היה רגוע וטוב ופתאום יום חמישי הכל חזר על עצמו... אם תשאלי כל חברה/ידיד שלי, כולם יגידו לך "בקרוב היא תזרוק אותו, בקרוב היא תבין שהוא לא שווה אותה, ושאין מה לעשות הבן אדם השתנה וזה לא יחזור להיות כמו שהיה" אם תשאלי אותו הוא יענה לך תשובות ממש לא ברורות ואם תשאלי אותי? אל תטוסי... אומנם אני והוא שמרנו אמונים אחד לשני, נשבענו, בכינו, מה שאת לא רוצה איימת לרדוף אותו עד לשם אם אני אשמע שהוא העיז לבגוד בי :)D) הוא טוען שהוא לא בגד... אבל חבר שלך טוען אחרת... חבר שלך עונה לך "תטוסי, אל תוותרי על זה, וכשתחזרי נראה מה יהיה" הוא בעצמו לא מבטיח לך שהוא ישמור לך אמונים, לא מבטיח לך כלום... זה סיכון שאת צריכה לקחת... ואני מכירה עוד זוג חברים, ששרדו את הטיסה הזאת, טיסה של 4 חודשים :] אבל שוב- יש ויש... אני שמעתי על המון שנפרדו ושמעתי על כמה שנשארו יחד... תהני שם :] ובהצלחה...
 

pain is MY love

New member
המצב שלך קצת שונה משלי

קודם כל חבר שלי לא אמר לי "נראה מה יהיה" הוא לא יבגוד בי כשאני שם ואם הוא כבר ירצה לבגוד בי הוא ידאג קודם כל להיפרד ממני כמו שצריך. כי ככה הוא וככה הוא התנהג כל חייו. בקשר שלנו אני לו שדואגת ולא הוא הוא דווקא מבסוט שאני טסה כי אני זו הריגשי והנדבקת והחונקת שרוצה להיות כל הזמן לידו ככה שאם אני אטוס בלעדיו ואגלה קצת שגם ה"לבד" הוא לא כל כך נורא זה רק יהיה לטובתנו...
 

tipitTOFY

New member
אני אומרת

שתסעי.. ואם והיה שחזרת וזה לא אותו דבר, אז כנראה שזה לא באמת "זה", הדבר שאמור להחזיק לכל החיים ואין על מה להצטער כי סך הכל גילית את זה לפני החתונה.... [לא פשוט בכלל, אבל מתמודדים]
 
למעלה