הרהורים על שילוב שיטות

פרם שי

New member
בקשר לשאלה המקורית..

שילוב. אני חושב שלא משנה מה אנחנו כותבים, זאת תישאר אחת השאלות העיקריות, מאלו שעוד אלף שנה עדין ישאלו. כי זה מתח תמידי שקיים בין רוחב ועומק. לי היו שתי התנסויות שלימדו אותי על שילוב. הראשונה - באמצע לימודי העיסוי השוודי התחלתי ללמוד עיסוי אירוודי. אין סתירה ביניהן. אחת עם פילוסופיה מעמיקה שהעיסוי רק חלק פצפון ממנה (נחש איזו..) והשניה היא כולה מניפולצית רקמות רכות, ללא עומק פנומנלי. העיסוי האיורוודי המסורתי היה עני בעושר תנועתי לעומת השוודי - כי מטרתו שונה מעט. השוודי התן לי המון מבחינה מערבית, וגם מבחינת עושר תנועות. אז את האיורוודי אני מסוגל לעשות בעושר רב יותר מאשר מעסים איורוודיים שלא למדו שיטה כזו. דוגמא שניה: את לימודי הרהבאלאנסינג שלי למדתי במקביל ללימודי עיסוי רגשי, ואחרי לימודי עיסוי טיפולי. בהתחלה התנגדתי אליו - זה שיטות שלמדתי מזמן, אך בהתכוונונות שונה;מחזיקים לא נכון את הידיים, זהפ וגע בגוף;זה חזק מדי;זה חלש מדי; בדיעבד, הרהבאלאנסינג היא אולי המתנה הגדולה ביותר שבבילי. זאת שיטה מדהימה, שאני יכול ליישם גם בעיסוי טיפולי רגיל, אך גם ההיפך - לתוך סשן רהבאלאנסינג אני יכול לקחת מהטכניקות של הטיפולי כדי לדייק יותר, ומהידע והחוויה שרכשתי בעיסוי הרגשי. כולן אומרות אותו דבר, כולן עובדות בצורות דומות, ורק האוריינטציה משתנה מעט. בשילוב נכון הלקוח מרוויח הרבה יותר מהעושר של העוסק. לעומת זאת, לנסות להיות מומחה גם ברפואה סינית וגם באיורוודה, בעיניי זה כמעט בלתי אפשרי, ומלבד למעטי סגולה מדהימים - זאת תהיה טעות מקצועית ואישית.
 
למעלה