הרהורים על אנטישמיות
בתור אחד שנמנה בעבר על הציבור החילוני-אתאיסטי, ובתור אחד שעדיין יושב בקרבו, אני חושב שניתן להבין את הפראנויה החילונית מפני החרדים (אני מדבר כרגע על החרדים הלא ציונים והאנטי ציונים, הכיפות הסרוגות הם סיפור אחר). ואנדליזם מצד אנשים חרדים, אימרות מסויימות בגנותו של הציבור החילוני, וכו´. עם זאת, הנסיון לבטל את הפראנויה החרדית בהינף יד, ויותר מכך, להציג את החרדים כגרסה יהודית למשמרות המהפיכה האיראניות, הרי הן בגדר אטימות משוועת שגובלת באנטישמיות. אומנם שני הציבורים - הן החרדי והן הציוני - מוציאים מקרבם אי אילו גורמים ונדליסטים ואלימים, מחרחרי ריב ומדון. א ב ל. לא מדובר בשתי מדינות הנמצאות בסכסוך אלים, אלא בשתי קהילות שנמצאות במצב לא שוויוני לחלוטין - האחת נמנית עם הציבור העני ביותר בארץ, מחוסרת כל כוח הגנה ונציגות בבתי המשפט, כפופה למנהיג חילוני, מחוסרת לובי בפני האומות וחסרת נציגות בתקשורת המיינסטרימית שתפקידה לפקח ולבקר על המנגנונים הממשלתיים והחוקיים. הקבוצה השניה זאת, בעלת כוח כלכלי, תבאי, משטרתי, ומאיישת את מנגנוני הרשות המבצעת והרשות השופטת בדרגות הבכירות. המקום היחידי בו קיים כוח חרדי כלשהו הוא הפרלמנט הישראלי - הכנסת. עם זאת, כל קול שווה בערכו, ולחרדים סה"כ יש 22 מנדטים (למען האמת פחות מכך, שכן חלק גדול המקולות שניתנו לש"ס הינם של מצביעי ליכוד, מולדת, מפד"ל וכו´). נכון כי 22 קולות הינם כוח פוליטי יחסית ל-10 קולות, אך הם עדיין כוח זעום ואפסי יחסית ל-98 קולות אחרים. גם אם נוסיף את הציונות הדתית ואת המפלגות הערביות (למרות שהערבים והמפדלניקים לעולם לא יצביעו יחד) עדיין 40 הקולות שיתקבלו יהיו זעומים לעומת 80 הקולות הציונים-חילונים. לכן, נראה לי מגוחך להאשים את החרדים ב"סחיטה", "גזילה", וכל שכן "כפייה", והדבר מעורר בי מחשבות על אירופה האנטישמית, שנטפלה למיעוט היהודי הקטן בפוליטיקה ונסתה לשוות לו כוח פוליטי עצום, תככנות וכוח רב, למרות שבעלי הכוח היו הגויים (שם עוד היו יהודים עשירים, פה אפילו זה אין). בנוסף לכך, הנסיון ללגלג על הפראנויה החרדית נראה לי מרושע, שכן אם לאתר חופש יש זכות לפחד כך ממיעוט קטן מחוסר אמצעים אלימים וכלכליים, אני חושב שאפשר להבין את הציבור החרדי, שזוכה להשמצות דומות מציבור גדול שמאייש משטרה, צבא ותעשייה.
בתור אחד שנמנה בעבר על הציבור החילוני-אתאיסטי, ובתור אחד שעדיין יושב בקרבו, אני חושב שניתן להבין את הפראנויה החילונית מפני החרדים (אני מדבר כרגע על החרדים הלא ציונים והאנטי ציונים, הכיפות הסרוגות הם סיפור אחר). ואנדליזם מצד אנשים חרדים, אימרות מסויימות בגנותו של הציבור החילוני, וכו´. עם זאת, הנסיון לבטל את הפראנויה החרדית בהינף יד, ויותר מכך, להציג את החרדים כגרסה יהודית למשמרות המהפיכה האיראניות, הרי הן בגדר אטימות משוועת שגובלת באנטישמיות. אומנם שני הציבורים - הן החרדי והן הציוני - מוציאים מקרבם אי אילו גורמים ונדליסטים ואלימים, מחרחרי ריב ומדון. א ב ל. לא מדובר בשתי מדינות הנמצאות בסכסוך אלים, אלא בשתי קהילות שנמצאות במצב לא שוויוני לחלוטין - האחת נמנית עם הציבור העני ביותר בארץ, מחוסרת כל כוח הגנה ונציגות בבתי המשפט, כפופה למנהיג חילוני, מחוסרת לובי בפני האומות וחסרת נציגות בתקשורת המיינסטרימית שתפקידה לפקח ולבקר על המנגנונים הממשלתיים והחוקיים. הקבוצה השניה זאת, בעלת כוח כלכלי, תבאי, משטרתי, ומאיישת את מנגנוני הרשות המבצעת והרשות השופטת בדרגות הבכירות. המקום היחידי בו קיים כוח חרדי כלשהו הוא הפרלמנט הישראלי - הכנסת. עם זאת, כל קול שווה בערכו, ולחרדים סה"כ יש 22 מנדטים (למען האמת פחות מכך, שכן חלק גדול המקולות שניתנו לש"ס הינם של מצביעי ליכוד, מולדת, מפד"ל וכו´). נכון כי 22 קולות הינם כוח פוליטי יחסית ל-10 קולות, אך הם עדיין כוח זעום ואפסי יחסית ל-98 קולות אחרים. גם אם נוסיף את הציונות הדתית ואת המפלגות הערביות (למרות שהערבים והמפדלניקים לעולם לא יצביעו יחד) עדיין 40 הקולות שיתקבלו יהיו זעומים לעומת 80 הקולות הציונים-חילונים. לכן, נראה לי מגוחך להאשים את החרדים ב"סחיטה", "גזילה", וכל שכן "כפייה", והדבר מעורר בי מחשבות על אירופה האנטישמית, שנטפלה למיעוט היהודי הקטן בפוליטיקה ונסתה לשוות לו כוח פוליטי עצום, תככנות וכוח רב, למרות שבעלי הכוח היו הגויים (שם עוד היו יהודים עשירים, פה אפילו זה אין). בנוסף לכך, הנסיון ללגלג על הפראנויה החרדית נראה לי מרושע, שכן אם לאתר חופש יש זכות לפחד כך ממיעוט קטן מחוסר אמצעים אלימים וכלכליים, אני חושב שאפשר להבין את הציבור החרדי, שזוכה להשמצות דומות מציבור גדול שמאייש משטרה, צבא ותעשייה.