הרהורים לשעת לילה מאוחרת
אומרים לא לקחת ללב כי הוא לא מחסן... הבעיה שאין לי מחסן אחר בגוף. אני טיפוס נורא לחוץ, מתרגזת מכל שטות וכל דבר לוקחת נ ו ר א קשה. (לדוגמא - רבתי עם אמא שלי על שטות
וכבר יומיים לא ישנה, בקושי אוכלת, יש לי לחצים בחזה גוש דמעות בהיכון בגרון והבטן שלי מתהפכת). אני יודעת שזה לא בריא ושזה יהרוג אותי יום אחד או שיהיה לי כיב קיבה בגודל של בגדד ושהתינוק שלי יהיה ז'וזו' חלסטרה אבל אני לא יודעת איך נפטרים מזה! איך ל@#$% לוקחים את החיים באיזי? איך נרגעים? חייבת ללמוד לעשטת את זה , אם לא בשבילי, אז בשביל התינוק שיבוא. (אגב, בעלי הוא הטיפוס הכי רגוע ושקול שאני מכירה. משום דבר הוא לא מתרגש ואני לא מצליחה ללמוד ממנו!! איזה יאוש....)
אומרים לא לקחת ללב כי הוא לא מחסן... הבעיה שאין לי מחסן אחר בגוף. אני טיפוס נורא לחוץ, מתרגזת מכל שטות וכל דבר לוקחת נ ו ר א קשה. (לדוגמא - רבתי עם אמא שלי על שטות
