הרהורים לקראת שבת

[קקטוסית1]

הרהורים לקראת שבת

אני מנסה. בחיי שאני מנסה אבל זה לא מצליח לי. מה אני כבר יכולה לעשות ? איך אני יכולה לשנות את המצב? מי יוכל לומר לי ? אני יוצאת, רוקדת, מתחככת, מתנשקת אני מכירה , מדברת, מפלרטטת, מצחקקת אני קורצת, לוחשת, מעפעפת .. משקיעה, מתלבשת, מסתפרת, מתארגנת וכלום. כל פעם מחדש.. להכיר, לשתף, לקוות כל פעם מחדש.. לצאת, להתאכזב, לעבור לבחור הבא אני מרגישה שהחיים עוברים החיים חולפים מולי ורק אני נשארתי תקועה בשלב ה "מחפשת". כן, זה נכון, אני לא היחידה ויש עוד הרבה כמוני. אבל לא רוצה להיות שייכת לקבוצה ההיא לקבוצה שאומרים עליה "כולם מוצאים בסופו של דבר" , "אין מה למהר" .... ומצד שני, שואלים "נו, מה עם חבר" ? למה להלחיץ ? למה ? גם ככה אני לא מרגישה נוח לבד.. גם ככה אני מרגישה פגומה, דפוקה, מכוערת, בודדה. גם ככה התחלתי לחשוב ברצינות על איך אני מביאה ילדים- לבד. כבר התייאשתי מלחפש ועוד יותר התייאשתי מלמצוא. אז למה להלחיץ ? יותר מידי פעמים הרגשתי שאני חיה בעולם אחר.. עולם שבו אני משחקת תפקיד חשוב. תפקיד של אופטימית חסרת תקנה. תפקיד של מישהי שבטוחה בעצמה, לא ממהרת של מישהי שאהבה לא מזיזה לה שציניות חלק גדול ממנה, קיטשיות זה ממנה והלאה ובסופו של יום, אני חוזרת לעולם שלי. לעולם בו אני רוצה להרגיש אהבה, רוצה ששירי אהבה ידברו אלי, רוצה לקבל SMS אוהבים, רוצה לריב, לכעוס, להתפייס ולהזדיין עם הבחור שלי. רוצה למצוא קצת שלווה בג`ונגל . רוצה להסתכל על הבחור עם עיניים נוצצות בדיוק כמו שהבחורה מהאוטובוס עשתה, רוצה להתנשק באמצע הרחוב, לחבק חזק חזק כמו הזוג שראיתי היום. רוצה לבוא איתו לאירועים משפחתיים, להתגאות בו ובמי שהפכתי להיות בזכותו. רוצה להרגיש בוגרת, מבינה.. לא עוד ילדה קטנה שמעולם לא היה לה חבר. רוצה ללכת לטייל בזוג. רק אני והוא. רוצה להתכרבל ולהפוך לאחד. אני מנסה. בחיי שאני מנסה.. אבל זה לא מצליח לי.. מה אני כבר יכולה לעשות ? איך אני יכולה לשנות את המצב? מי יוכל לומר לי ? שבת שלום

 

[מלאכי עליון]

הייתי שם במקום שאת נמצאת בו-

כואבת, מאוכזבת ומואסת בכל אותו ריטואל מעצבן ומאכזב של לצאת שוב ושוב, לנסות שוב ושוב- עוד דייט ועוד דייט, עוד אתר הכרויותלאוסף ,עוד מסיבה לצאת אליה, עוד מבטים אחד עם השני ושום דבר לא קרה. הייתי בריטואל של לצאת כל ערב עם מישהו אחר, מאכזבה לאכזבה, הייתי בקשרים שפגעו בי, קשרים שלא היו נכונים לי, ואי שם בלב ידעתי שמגיע לי יותר מזה, אבל היה לי חשוב לאהוב, אז מה זה משנה מה מגיע לי. הכל היה קשור לאהבה אצלי- הכינוי (נסיכת אהבה), כל הסרטים שראיתי- הרומנטיים והקיטשיים. אבל לפני כמעט 11 חודשים כשרצו להכיר לי את בן זוגי, ואני בכלל לא רציתי כי פשוט התייאשתי, כי החלטתי להפסיק את המרתון הזה אחרי אהבה, ובסוף נתתי כן צ'אנס- זה היה הדבר הכי טוב שיכלתי לעשות, כי פשוט נתתי הזדמנות לקשר ביננו, ולא רצתי אחרי האהבה ואחרי זוגיות, אלא זרמתי עם מה שקרה ומה שקרה ועודנו קורה זה דברים נפלאים וקסומים, וזה עוד יקרה לך. פשוט תפסיקי עם כל המרתון הזה אחרי האהבה, תפסיקי להפוך את כל החיים שלך לחיים שקשורים רק לאהבה, כי החיים מלאים בהרבה יותר מאהבה וזוגיות, ואת תראי שדווקא ברגע שתרפי מזה, וזה לא יהיה קל בכלל, אז תיכנס האהבה לחייך. מציעה לך גם לקרוא את מה שכתבתי לשרוט עם קבלות, ומה שחיפשושית הגיבה לי

 

[ygili]

מכיר את ההרגשה,

(כי אני עדיין שם) ולמעשה אין פתרון פלא. הכי חשוב זה לא להתייאש, ולא לקחת ללב כל דייט כושל (חח.. מצחיק אותי שאני אומר דבר כזה..). אולי תרחיבי את מעגל החיפושים שלך לכיוונים אחרים?

 

[שאר העולם]

תראי, תקשיבי....

אפשר להגיד את כל הדברים הרגילים והנדושים ... "קחי את הזמן..." "לכל סיר יש מכסה..." "אולי תעשי הפסקה מדייטים..." ועוד ועוד... אבל ממה שאני זוכר ככל שהיו אומרים את המשפטים הללו זה יותר ויותר מעצבן, זאת אומרת ידעתי טוב מאוד מה צריך לעשות בשביל להרגיש טוב יותר אבל היה לי חסר משהו קטן ובסיסי וזה האמונה זה אשכרה יעבוד. אז אני לא חזור על כל המנטרות הרגילות ואת פשוט תחיי את חייך כפי שחיית אותם עד עכשיו, תצאי תבלי ותעשי את כל מה שאת רגילה לעשות, בסופו של דבר זה יצליח זה חייב ( הרי אף אחד לא נשאר לבד לנצח) . והכי חשוב לא להתיאש, גם לאדיסון היו למעלה מ-2000 נסיונות עד שנורת השמל שלו עבדה. אז שתהיה אחלה שבת.