הרהורים לסליחות

הרהורים לסליחות

קרה לכם שחשבתם?
נגיד שנכון שהכל שקרים אין תורה אין אלוהים אין עולם הבא וכו'
אבל אבותינו הרי מסרו נפשם בספרד בשואה ולפני זה,
ואני יודע שהם חיו באשליות כמו גם הגויים בכל הדורות שעבדו אלילים והיום התפכחו,
אבל עדיין קצת מציק לי שבזה שאני מחלל שבת או כופר
אני כאילו מחלל את זכרם ורוקד על הדם שנשפך על זה.
 

HT Aviran

New member
איך אוהב את הניק שלך

הייתי משפצר אותו ל-זצוקולולולולולולולולולולו

 
זה הדדי

מעניינת תגובתם אילו הייתה אפשרות להציל את עולליהם במחיר המרת דת. באיזו אופציה הם היו בוחרים ?
 
לכבוד מיליארד טועים

הדרך לגיהנום רצופה בכוונות טובות.
גם ערבים שהורגים את בנותיהם מפאת כבוד השפחה מונעים מכוונות טובות. יותר מכך, גם
הנוצרי שאיים על חיי סביך בשם הדת, הונע מכוונות טובות.
 
אז שמור אותי מאוהביי ומשונאיי אשמר בעצמי

"ואך את דמכם וגו' - אזהרה לחונק עצמו ואמרו בב"ר יכול אפי' כחנניה מישאל ועזריה ת"ל אך פירוש יכול אפילו כמו אלו שמסרו עצמן לקדוש השם שלא יוכל לחבול בעצמו אם הוא ירא שלא יוכל בעצמו לעמוד בנסיון ת"ל אך כי בשעת השמד יכול למסור עצמו למיתה ולהרוג עצמו. וכן בשאול בן קיש שאמר לנערו שלוף חרבך ודקרני בה וכו' ת"ל אך שאם ירא אדם שמא יעשו לו יסורין קשים שלא יוכל לסבול ולעמוד בנסיון שיכול להרוג את עצמו. ומכאן מביאין ראיה אותן ששוחטין התינוק בשעת הגזירה. ויש שאוסרין ומפרשים כן יכול כחנניה וחבריו שכבר נמסרו למיתה ת"ל אך אבל אינו יכול להרוג את עצמו יכול כשאול שמסר עצמו למיתה ת"ל אך פי' שאינו יכול לחבול בעצמו כלל ושאול שלא ברשות חכמים עשה מהר"ש בר אברהם המכונה אוכמן. ומעשה ברב אחד ששחט הרבה תינוקות בשעת השמד כי היה ירא שיעבירום על דת והיה רב אחד עמו והיה כועס עליו ביותר וקראו רוצח והוא לא היה חושש. ואמר אותו רב אם כדברי יהרג אותו רב במיתה משונה וכן היה שתפסוהו עכו"ם והיו פושטין עורו ונותנין חול בין העור והבשר ואחר כך נתבטלה הגזרה ואם לא שחט אותן התינוקות היו ניצולין:" (בועלי התוספות, הובא בב"י אי שם ביו"ד)

ורק הנימוק המרגיז "ואם לא שחט אותן התינוקות היו ניצולין:" ולולי זה הם היו מצדיקים רצח בדם קר [היה רב אחד עמו והיה כועס עליו ביותר וקראו רוצח].
 
אבותינו הקופים

מסרו נפשם על שאריות תפוח ובננה
שאנו זורקים לפח ללא משים
זה זלזול בזכרם הקדוש.
 
סליחות למי?

ישבתי אתמול לפני סליחות, ועשיתי לי חשבון הנפש, והגעתי למסקנה, שאין לי על מה לבקש סליחה ממנו, לא עשיתי לו שום דבר רע במשך השנה.
להיפך, מרגיש שבשנים האחרונות (מאז שהתפקחתי) אני השתפרתי המון, והתחלתי להתנהג כמו שבן אדם אמור להתנהג.
 
זו אכן שאלה שאין לזלזל בה

אכתוב את נקודת המבט האישית שלי על הנושא הזה.

אני באופן אישי מכבד את סביי וסבתותיי ששימרו את המסורת וחיו חיי תורה בכל מאודם ובכל נפשם.
אני לא מרגיש שאני מחלל את זכרם. אני אמנם לא ממשיך את הדרך המסורתית שלהם, אך אינני עומד "בצד השני של המתרס". אינני אנטי-דתי, אינני שונא תורה. להיפך. אני מכבד את המסורת שלנו, וגאה להיות שייך לעם היהודי.

רק בשבוע שעבר פורסמו נתונים מזוויעים על העולם הערבי, של כ30% אנאלפביתיים בקרב הגברים, ובערך 50% בקרב הנשים (מדובר על ערב הסעודית וכד'). ואם נלך 500 שנה אחורה, נגלה שהמצב היה כך גם בקרב העולם הנוצרי.
ואילו אצלנו "האב חייב ללמד את בנו תורה".

אין לנו במה להתבייש במסורת שלנו, ולא באבותינו ואימותינו.
עם זאת, ההבנות כיום אודות העולם שונות מן ההבנות שהיו בעבר, וממילא כיום אנו מבינים שהדת שגויה, שהאלים, כולל יהוה שלנו, אינם כי אם המצאה ואין בהם ממש.

האופן שבו אני מסתכל על זה הוא התפתחות. לא בעיטה באבותינו ואמותינו, אלא התפתחות. כמו שילד מתפתח ובכל שנה עוזב את הצעצועים של השנה שעברה. כך גם האנושות בכללותה מתפתחת, וממילא משילה (לאט לאט לאט) מעל עצמה את התובנות הדתיות שהיו במידה מסוימת (לפחות בעם היהודי) טובות לשעתן.
כך אני רואה את הדברים. לא ניתוק מהמסורת ולא שלילה שלה, אלא תהליך חיובי של התפתחות שכלית ומדעית.
 
סביר להניח שאם היית נולד ערבי

היית גאה במורשת הפילוסופית-מדעית ערבית בימי הביניים, שכמעט כל הפילוסופיה היהודית היא העתק דהוי שלה.
היית יוצא בשאלה או אנוס מוסלמי-ערבי, אך היית גאה להיותך שייך לאומה הערבית המפוארת, שהתחילה את הפריצה המדעית הגדולה
של האנושות, וגם אם כרגע היא מדשדשת בבערות ופרימטיביות, היא עוד תחזור לגדולתה כמקדם.
כנ"ל אם היית נולד נוצרי, בפרט שהנצרות באמת אחראית לעולם המערבי בן ימינו, וכמעט כל החלק המפותח של העולם הוא יליד הנצרות.

אני לרגע לא מזלזל ברגשות שהבעת, הם נכונות ואנושיות, אך הם תוצר של היותינו בני אנוש ולא של היותינו יהודים.
בנוסף, הרוב המכריע של ההשגים היהודיים במאות השנים האחרונות, שבעיקר מכוחם אנו גאים על השתייכותינו לאומה היהודית המוצלחת,
באו מיהודים שהתנתקו לגמרי ממורשת אבותיהם, במחשבה ובמעשה.
 

mister bear

New member
כשאבא שלי וסבא שלי הטיחו בי שאני עוזב מסורת..

גם אני ספגתי לא מעט מהנסיון לעורר בך רגשות אשמה על שהורדתי את הכיפה הסרוגה ובגדתי בדורות של יהודים שמסרו נפשם, במיוחד מסתבר שטינפתי את זכר כל המשפחה של אבא שהלכו לתאי הגזים כדתיים ציוניים גאים...

אני מתמודד עם הטענה הזו בצורה אחרת- אני יהודי, זה נכון, אבל אני קודם כל אדם, וקבוצת ההתייחסות שלי צריכה להיות המין האנושי. כידוע, המין האנושי קיים בצורתו הפיזיולוגית-קוגנטיבית הנוכחית כבר מאות אלפי או אפילו מיליוני שנים. לפיכך, מספר בני האדם שהשתתפו ביצירה שלי הוא עצום, יש בגופי גנים שהולכים מאות של דורות אחורה עד לראשונים שהחליטו שללכת על שתיים ולהדליק אש זה אחלה...

אז כמה מתוך אבותיי היו יהודים? אחוזים בודדים? פחות מאחוז? ומתוך היהודים הללו שיצרו את שלשלת הדורות שהובילה אלי, כמה מצאצאיהם יהודים היום וכמה התבוללו ונטמעו בעמי העולם? כמה קרובי משפחה יש לי שהם בדואים ושבדים וצוענים וקנדים?

ועל כן החובה שלי לאבותיי היא להיות קודם כל אדם טוב, לייצג את הטוב והנכון במין האנושי כולו, לא רק בעשירית האחוז ממנו שמאמינים בתורת משה.
 
טיעון מענין

אם כי כדתיים, סביר שאביך וסבך לא יסכימו להנחות המדעיות שלך.
יש ספר של סופר אמריקאי-יהודי בשם ג'ונתן ליטל בו הוא מתאר איך גרמני מן השורה הופך בתהליך
ארוך לנאצי רוצח יהודים, הספר נפתח במשפט הבא "אחי בני האדם, בואו ואספר לכם איך זה קרה לי"
זו גם הכותרת של כל אחד מאיתנו
 
שטויות במיץ ודם

כל בני הדתות מוסרים ומסרו את נפשם בעבור דתם
את תופעת המרטירים המציאו הנוצרים,
המוסלמים מסרו את נפשם באלפיהם וריבבותיהם
היפנים מסרו נפשם בעבור מלכם
מקצת אנשי המדע מסרו נפשם בעד דעותיהם
היוונים הספרטאים מסרו עצמם עד כליון
הכלבים מוסרים נפשם בעד מנהיגם
מסירות נפש אינה מעוררת שום כבוד או השראה
בסך הכל מוכיחה שהאדם היא כמו הרבה יונקים מסוגלים להתאבד למען העדר או החברה...
ההיסטוריה האנושים מלאה במעשי הקרבה עצמית למען רעיונות ודתות...
הזויים יותר והזויים פחות.
 
על מה הם מסרו נפשם?

התפיסה הדתית היא שהם מסרו את נפשם בשביל לשמר תורה ומצוות ספציפיות.

אני יכול לחשוב שהם מסרו את נפשם בשביל מטרות אחרות כמו:
זכותם לפעול על פי הבנתם כנגד הלחצים מסביב
עצמאותם התרבותית למול תרבות הרוב

להבדיל מהתפיסה הדתית, שמדברת על תורה ומצוות ספציפיים שהשתנו עד אז והשתנו מאז, והם כמעט לא רלוונטיים, הסיבות שאני מדבר עליהן הן עדיין רלוונטיות אם הרגש הזה פעום בך.

לי כשלעצמי לא מפריע בכלל מי מת ועל מה, אכול ונשתה כי מחר, בין כה וכה נמות
 
אתה מדבר על אנשים לא חרדים

מה הקשר בינם לבין החרדים היום? האמן לי, אם היו מבטיחים להם משרות יוקרתיות יתכן שהרבנים היו מוצאים היתר למה אפשר להתנצר.
 
למעלה