עומר בריגר
New member
הרהורים בפרהסיה
דיברתי השבוע עם חבר ישן מאוד שלי, שסיפר לי על תאוריה שלו, שכל בחורה ששומרת על קשר עם גבר, בתת מודע שלה ערה לאפשרות לעשות איתו ילדים. כמובן שישר התרגזתי מאוד, אחרי הכל, אני אישה נשואה
אבל עם זאת, אני מהרהרת בזה מאז. אחרי הכל, כבר הארי אמר את זה לסאלי בשנות השמונים, לא? אז מה אתם אומרים? האם אנחנו פועלים בכל כך הרבה רבדים, האם ההבנה, והתת מודע שלנו כל כך עמוקים ומרוחקים מאיתנו, עד שאנחנו יכולים בו זמנית לרצות ולא לרצות את אותו דבר? האם ייתכן שכל אדם מהמין השני שאנחנו בקשר איתו, שהוא לא אינסטרומנטלי, אין לו מטרה חוץ מהקשר עצמו, מחביא בתוכו את האפשרות שאנחנו לוקחים, ממש כמו חיות, יום אחד להרביע את עצמינו איתו? חשבתי על זה הרבה, והגעתי למסקנה שיש לנשים, שאני מכירה בכל אופן, שני סטים שונים לגמרי של חוקים למי ש"עושה לי את זה" ולמי שראוי להיות האבא של הילדים שלי. (אני אסביר - עושה לי את זה: מפרגן, נעים הליכות, חתיך, smooth talker, ג'נטלמן, מתאים להיות אבא: חזק, עשיר, ספורטאי, משפחה טובה, וכו'.) מה הבנתכם בנושא?
דיברתי השבוע עם חבר ישן מאוד שלי, שסיפר לי על תאוריה שלו, שכל בחורה ששומרת על קשר עם גבר, בתת מודע שלה ערה לאפשרות לעשות איתו ילדים. כמובן שישר התרגזתי מאוד, אחרי הכל, אני אישה נשואה
