הרדמה
קצת ארוך אבל אני מרגישה בדרך ללא מוצא... בתי בת 11 חודשים. עד גיל שבעה-שמונה חודשים סבלה מאוד מגזים, והדרך להרגעתה היתה לקפוץ איתה על כדור פיזיו. היא התרגלה, ועד היום כל הרדמה (יום או לילה) מתרחשת כך שאני קופצת איתה על הכדור. ניסינו לעשות את שיטת החמש דקות למרות שקשה לי להסכים איתה. אחרי חצי שעה של צרחות איומות ופאניקה מוחלטת שלה (באמת) נשברנו. בנוסף הבכי הביא לשיעול שגרם לה להקיא. היא לא מקיאה בכוונה אלא הבכי גורם לשיעול כזה שבעקבותיו היא מקיאה. שלושה ימים אחר כך היא היתה בחרדה ובכל פעם בה נרדמה (על הכדור כמו תמיד) מיד התעוררה בבכי - ממש ראו שהיא פוחדת להירדם שוב. אני לא מסוגלת לשים אותה במיטה ולתת לה לבכות עד צאת נשמתה. מצד שני נמאס לי מדרך ההרדמה הזאת, על הכדור. ניסיתי לשכב איתה יחד במיטה וללטף, אבל היא מיד מתחילה לשחק ולצחוק וכשהעייפות גוברת עליה היא שוב מתחילה לבכות ולצרוח ולהיכנס לפאניקה. גם שיטת הרם הורד לא עבדה כי בכל פעם בה הרמתי אותה היא נרגעה אך כשהחזרנו אותה למיטה היא שבה לבכות. אגב - אני עובדת עם תינוקות וכשאני אומרת שהיא בוכה אני מתכוונת לבכי שהיא בעצם היסטריה מוחלטת ומצוקה של ממש ולא לסתם בכי רגיל של תינוק. אני יודעת שמילת המפתח היא עקביות אבל אני רכה ולא מסוגלת לעבור שבוע שלם בו התינוקת כל היום משתנקת מהבכי של השינה ומתעוררת במתח בכל פעם בה היא עוצמת עיניים. מה עושים? תודה רבה
קצת ארוך אבל אני מרגישה בדרך ללא מוצא... בתי בת 11 חודשים. עד גיל שבעה-שמונה חודשים סבלה מאוד מגזים, והדרך להרגעתה היתה לקפוץ איתה על כדור פיזיו. היא התרגלה, ועד היום כל הרדמה (יום או לילה) מתרחשת כך שאני קופצת איתה על הכדור. ניסינו לעשות את שיטת החמש דקות למרות שקשה לי להסכים איתה. אחרי חצי שעה של צרחות איומות ופאניקה מוחלטת שלה (באמת) נשברנו. בנוסף הבכי הביא לשיעול שגרם לה להקיא. היא לא מקיאה בכוונה אלא הבכי גורם לשיעול כזה שבעקבותיו היא מקיאה. שלושה ימים אחר כך היא היתה בחרדה ובכל פעם בה נרדמה (על הכדור כמו תמיד) מיד התעוררה בבכי - ממש ראו שהיא פוחדת להירדם שוב. אני לא מסוגלת לשים אותה במיטה ולתת לה לבכות עד צאת נשמתה. מצד שני נמאס לי מדרך ההרדמה הזאת, על הכדור. ניסיתי לשכב איתה יחד במיטה וללטף, אבל היא מיד מתחילה לשחק ולצחוק וכשהעייפות גוברת עליה היא שוב מתחילה לבכות ולצרוח ולהיכנס לפאניקה. גם שיטת הרם הורד לא עבדה כי בכל פעם בה הרמתי אותה היא נרגעה אך כשהחזרנו אותה למיטה היא שבה לבכות. אגב - אני עובדת עם תינוקות וכשאני אומרת שהיא בוכה אני מתכוונת לבכי שהיא בעצם היסטריה מוחלטת ומצוקה של ממש ולא לסתם בכי רגיל של תינוק. אני יודעת שמילת המפתח היא עקביות אבל אני רכה ולא מסוגלת לעבור שבוע שלם בו התינוקת כל היום משתנקת מהבכי של השינה ומתעוררת במתח בכל פעם בה היא עוצמת עיניים. מה עושים? תודה רבה
