הרגתי אותם...

Bad life1

New member
הרגתי אותם...

יפים שלי הניחו אותכם אתמול אצלי 5 גורים קטנים שלא עשו רע לאף אחד האכלתי אותכם הייתי אתכם עד ארבע בבוקר בחוץ כדי שלא תבכו שלט יהיה לכם קר...בבוקר הייתי חייבת ללכת אבל חזרתי אליכם כשחזרתי אתם כבר הייתם חלשים מלוכלכים בוכים מרעב לא היה מי שיעזור לי איתכם ולא יכולתי להכניס אתכם לבית שלי אמרו לי לקחת אותכם לוטרינר בעיר אחרת הלכתי איתכם ברגל עד אליו והוא לא רצה לקבל אותכם ולטפל בכם הוא אמר שאתם תמותו מרעב אם לא יהיה מי שיטפל בכם ועדיף להרדים אותכם...הייתי בשוק בהתחלה לא הסכמתי התחברתי אליכם כלכך דאגתי כלכך כדי שלא יקרה לכם משהו ועכשיו הוא רוצה להרדים אותכם??? לא יקרה זה מה שאמרתי לעצמי בראש לקחתי אותכם שוב ברגל לוטרינר אחר שגם אמר שכדאי להרדים אותכם...אחרי שעות של בכי התלבטויות ומלא סליחות שביקשתי ממכם נתתי לו אותכם אחרי שנייה וחצי אתם כבר לא הייתם איתנו אני ראיתי אותכם שכבתם שם הסתכלתם עלי במבט מאוכזב אבל לא יכולתי להחזיק אותכם יותר ואף אחד לא היה יכול לעזור לי... אתם בסך הכל נשמות טובות וקטנות שלא עשו רע לאף אחד ומישהו פשוט חשב שזה יהיה מגניב להפריד אותכם מאמא שלכם ולהשאיר אותכם בקרטון...נתיי לכם שמות פיץ סטיב אוסטין נאני וים אני מצטערת מכל הלב השלי מצטערת שהרגתי אותכם אני מקווה שתבינו אותי הגיע לכם לחיות כמו מלכים...מלאכים קטנים שלי אני מצטערת אני לא מפסיקה לחשוב עליכם ואני מאשימה את עצמי שהייתי חלק מההמתה שלכם ומצטערת שזאת הייתה ההחלטה תנוחו בשלום ולא בסבל מלאכים קטנים
 
הרדמה

איו מסכנה!
אני עברתי את אותו הדבר אבל שונה.. בסוף כיתה ז' הייתי צריכה להרדים את הכלב שלי אחרי 13 שנה יחד... הכחב הגיעה עלנו בערך שנולדתי והיה בגילי אז עברתי משבר... לקח לי זמן והיה לי קשה להבין שכל עוד הוא חי הוא סובל שאני לא יכולה לתת מה שהוא צריך לפעמים את לא להרוג אותם זה.. לתת מה שמגיע להם.. אני מבינה וכואבת את כאבך ואני כל כך מצערת לשמוע שהייתי צריכה לעבור את מה שעברת לאף אחד לא מגיעה לעבור את זה אבל קיבלת החלטה אמיצה ונתת להם לגורים שלך את מה שמגיע להם תת להם את האפשרות לישון בשקט בלי לסבול וכן זה קשה ולא פשוט אבל רת צריכה להיות גאה בעצמךננת לגורים האלה חיים קצרים וטובים יותר
אם את צריכה משהו אני פה ואני מאוד מבינה את המקום שלך ואני לא יודעת כמה זה עוזר אבל לדעתי עשית החלטה אמיצה וטובה ומזל של הגורים האלה שיצא לפגוש אדם טוב כמוך!
 
את ניסית לעזור

&nbsp
יקירתי, עצוב לי לקרוא על מה שקרה לגורים.
כתבת שאת מרגישה תחושות אשמה ואני מבינה את הכאב והעצב אבל אין פה שום דבר שהוא באשמתך. להיפך, את היחידה שניסית לעזור ולסייע לגורים.
מצטרפת לתפילה שלך שינוחו בשלום. ומי יתן ולא נדע עוד מקרים שכאלה.
מזל שיש אנשים כמוך טובי לב...
&nbsp
שולחת חיבוק

נויה
 

Bad life1

New member
מי אני

באיזה זכות אני לקחתי להם את החיים? אני לא אלוהים...אני לא מפסיקה לבכות הדיכאון שלי חזר אני מרגישה רע אתמול כמעט שלחו אותי למיון...דיברתי עם מתנדבת בהפוך והיא קצת נלחצה אבל הבטחתי שלא יקרה כלום לפחות עד שבוע הבא אז היא קצת נרגעה ולא קרה כלום בסוף...אני רעה אני לקחתי מתינוקות קטנים את הזכות לחיות אני הרגתי אותם!!!!
 
למעלה