הרגשתי חובה לשתף...

הרגשתי חובה לשתף...

/tapuzforum/images/Emo49.gifקול ששון וקול שמחה, קול חתן וקול כלה. לפי רגעים ספורים חזרתי הביתה מאירוע של חבר לעבודה שחיתן את בנו. מזה זמן רב שלא נהניתי מחתונה כמו הערב. החתן בחור ישיבה עניו וצנוע זכה לשאת את בתו של רב מגדולי המחזירים בתשובה , דרשן למעולה שהיו לו שעות שידור רבות בערוצי הקודש (למי שעוד זוכר), הקדושה הייתה באויר, השכינה שרתה על ראשנו. התזמורת היתה לעילא ולעילא והרגשתי שאני משיל מעלי לפחות 30 שנה, עת רקדתי וקיפצתי עם בחורי הישיבה והביינישים הצעירים. הייץה שמחה אמיתית וטהורה, שהזירה אותי 22 שנה לאחור. למה אני מספר לכם זאת, כי יודע שיש בינינו חברים שרוצים בבוא העת להקים בית נאמן וכשר בעם ישראל על אדני התורה בקדושה וטהורה. ובכן דעו לכם אחיי ורעיי שאין לנו שליטה על שום דבר כי הכל בידי שמיים וברצות ה` אפילו מטאטא יורה, כל שכן בני אדם שיכולים להשתנות לכאן ולאן ( איך אמר ידידי סרוג בארון למטבע יש שני צדדים) ואני מי שמכיר את סיפורי האישי עדות חיה נושמת וקיימת למהפך. כמובן שאני רק מביע את דעתי ורוצה לאחל לכולנו בשורות טובות, ישועות ונחמות. אוהב אותכם אהבת נפש.
 
בטח היו כאלה שתהו והרימו גבה...

מה הוא מבלבל לנו את המוח עם החתונה שהיה בה. גם חתונות עברו לידינו ואת מי זה מעניין בכלל כשאנחנו בעצם הומואים והסיכוי להתחתן הוא קלוש. מאידך, אני בטוח שהיו כאלה שדווקא מצא חן בעיניהם השדיווח על החתונה ולו רק כדי להראות שכן בכל זאת יש עוד סיכוי. כי הכל אבל הכל בידי שמיים!!! ובכן לאלה וגם לאלה, זו ההזדמנות לשאול איך ההרגשה ומה אתם עונים כשאתם מגיעים לחתונה של בן משפחה, חבר ילדות, חבר ללימודים, לעבודה וכדומה... והסבתות והדודות או לא משנה מי לוחץ את ידך ומאחל לך "בקרוב אצלך, בקרוב אצלך". פתחתי דיון דומה אצל הפורום השכם בנים בלבד רק על "בקרוב אצלך" והיו שם תשובות מעניינות ומחכימות... מעניין לשמוע אותכם - מה אתם הייתם עונים, או אולי בלל לא מתייחסים...שרשרו חברים...
 
למעלה