הרגשות של הדמויות.

  • פותח הנושא DDN
  • פורסם בתאריך

Nihau

New member
אם בסיפורים חשקה נפשך

הרי לך סיפור דקירה בגב מאת קבוצת טיאן בהנחייתי. ניילו, קארה וליאו הם חברים טובים מהכפר. זה לא משנה שניילו הגיע יום אחד מעבר להרים והשתקע בבית עץ שבנה לעצמו על אחד העצים בגבול בין היער לכפר. זה לא משנה שליאו הגיע יום אחד מהדרך המאובקת ומצא לעצמו בית חם ושולחן ערוך בביתה של זקנת הכפר (ואמנית הבישול הראשית- כפי שהיא חושבת על עצמה בגאווה אם גם בסתר). זה לא משנה שקארה היא יתומה מאומצת שנסיבות מציאתה מיסתוריות כמו סיפור אגדה ממש. הם היו ביחד כבר כמה שנים ולאחר סדרת אירועים מוזרה ומטרידה נשלחו ע"י השאמאן להחזיר אבדה מסוכנת ולתקן עוול שעוד לא נעשה. האבדה המסוכנת הייתה אבן רויה בקסם מקולקל ולא טיבעי שיוצר אל מתים שנגנבה לפני שנמצא הקסם המבטל ע"י אציל מטורף למחצה. העוול שעוד לא נעשה היה ניסיון נואש ומטורף להחזיר ילד מת לתחייה באמצעות האבן, בניגוד לדרך הטבעית של החיים. בלילה בו האציל ניסה לרפא את מחמל נפשו ע"י שימוש באבן התגנבו ניילו, קארה וליאו בסדר הזה במסדרונות אחוזתו של האציל. נורה התעוררה באישון הליל ושמעה אותם מתגנבים מיחוץ לדלת. היא הניחה שאילו פורצים ובאומץ רב ותושייה לא קטנה שלפה סכין וחיכתה שהם יעברו את הדלת שלה. פתחה את הדלת בזהירות, התגנבה בשקט בחושך ובהחלטיות רבה נעצה את הסכין בעומק גבו של ליאו שלא חשד במאומה. ואז נאלצה להתמודד עם זה שהסכין שלה נעוץ בגב של מישהו שהיא לא מכירה ושני חבריו שולפים עליה נשקים... ניסיונות מבולבלים ומבלבלים להסביר מה הם עושים כאן ומה היא חושבת שהיא עושה נגמרו בכך שנורה הכריזה שאם הם לא לוקחים אותה איתם לתקן את העוול הזה היא תצרח והם חשבו לרגע ואז אמרו "טוב, בואי". ומאז עברו כבר כמה חודשים (זמן משחק, שנה זמן אמיתי) וכעת כל מי שפוגש אותם חושב שנורה וליאו בני זוג... לפחות עד ההכחשות הנחושות (פחות או יותר) שלהם.
 
למעלה