הרגשות רעות של מוות

[עם תאומים]

הרגשות רעות של מוות

מה עושים? אני אמא לתאומים פוחדת לישון מפחדת למות, אני אוהבת את בעלי וחולה על הילדים איך משתחררים מזה. תאמת אני לא יודעת אם זה המקום אבל תכוונו אותי מהר לפני שאני אמות(זה רציני אני לא צוחקת אני מפחדת)

 

[IBP1]

אני רוצה לעזור

אבל בכדי שאני הוכל לנסות לעזור לך ובכדי שאבין מה קורה עימך ,אני צריך שתספרי לי מה קרה ולמה את חושבת שפתאום את תמותי ? אם את מעוניינת בדיסקרטיות . את יכולה לשלוח לי במסר את סיפורך.

 

[עם תאומים]

לא משו מיוחד

ילדתי לפני 8 חודשים. ופיטרו אותי לפני 4 חודשים, כיום אני בבית עם הילדים שלי, קצת בדכדוך כי אני אוהבת לצאת לעבוד, אז זהו אולי כי אני בבית אני ממש לא יודעת להצביע רק שבלילה ההרגשות היו חזקים שכשבתי את זה על דף כמעין צוואה אשמח לעזרה ותודה על היחס.

 

[גילי פרי]

אהלן "עם תאומים"../images/Emo140.gif

קודם כל ברוכה הבאה ה

ה...

קראתי את הודעתך הלוך ושוב ובעצם... משהו הפריע לי בהודעה הזו, משהו שכאילו קראתי וניסיתי להבין מהו.. נדמה לי שאת מוצאת את עצמך במצב חדש, עד לפני כמה חודשים לא היית אמא, והנה "פתאום" את אמא לשניים... עם אחריות כפולה, עם משהו ממך שלרגע אבד, מת... מעבר לזה, גם עזבת את העבודה, ולכן עוד משהו ממך אבד, מת... לכן, אני חושבת שזה רק טבעי לחשוש לרגע מהבאות. משהו מהבטחון העצמי שלך כאשה וכאשה עובדת נעלם, ובמקומו באה איזו שהיא אחריות שלא לעצמך, או שמא לא רק לעצמך, אלא עוד חיים שתלויים בך לעת עתה... כאשר אנו חוששים ממוות, לפחות כאשר זה קרה לי בעבר, ניסיתי לברר למה זה קורה לי, מה מתרחש בחיי שגורם לי לפחד. גיליתי שלא מהמוות עצמו אני פוחדת, אלא מהאפשרות שלא אצליח לעמוד במשימות שלקחתי על עצמי. איבדתי את "החופש" שלי, את היותי רק לעצמי והפכתי למשהו אחר, משהו בעל אחריות כפולה ומכופלת, וכן, זה די מבהיל בהתחלה. מה עשיתי? הבטחתי לעצמי שאני הולכת להצליח בכל מה שמציבים לי החיים, בכל האתגרים, "המכשולים" או איך שלא נקרא לזה. אמרתי לעצמי ש"ברור לי שאצליח, כעת רק נותר לגלות את הדרך"... ועוד מיני מנטרות שכאלה שהפכו לדרך חיים. בהתחלה, כן... זה נשמע מזוייף, לא אמיתי, לא "מבפנים", אבל עם הזמן זה הופך להיות כמו צל, לא זז ממך לרגע, הופך להיות חלק ממך ומחזק את הבטחון העצמי והערך העצמי, וזה עובד... זה מצליח. חבקי את החיים יקירתי, חבקי ואהבי את כל מה שיש גם אם לרגע נדמה שזה לא הסרט שלך... שחקי בסרט הזה וזכרי שאת הבמאי, המפיק, השחקנית והמלהקת... זה הסרט שלך! הסרט המדהים של חייך!

אחלה ערב לנו

 

[עם תאומים]

לא משו מיוחד

ילדתי לפני 8 חודשים. ופיטרו אותי לפני 4 חודשים, כיום אני בבית עם הילדים שלי, קצת בדכדוך כי אני אוהבת לצאת לעבוד, אז זהו אולי כי אני בבית אני ממש לא יודעת להצביע רק שבלילה ההרגשות היו חזקים שכשבתי את זה על דף כמעין צוואה אשמח לעזרה ותודה על היחס.

 

[מאיה113]

שלום לך כאמא אני יכולה לומר לך

שהמחשבות שלך די טיבעיות. הפחד הדאגה מה יהיה מובילים אותך למחשבות שאין בהם בסיס של ממש אלא חששות שבאים מתוכך. אין בהם כל ממש. נסי להנות מהילדים ולחשוב מחשבות חיוביות. כי המחשבות השליליות לא תורמות לך הרבה. מחשבות שאין בהם ממש. קבלי

מאיה.

 

[IBP1]

הייתי שמח אם יכולת לפרט לי

מה עובר עלייך ולמה את מדברת על מוות?

 

[עם תאומים]

אתמול זה היה כלום

אבל היום אני רועדת כולי מתקשה להמשיך ת´חיים רגיל, מכרה שלי מירושלים בת 24 נפטרה סתם כך מדום לב אני חושבת כל הזמן למה שלי זה לא יקרה? ומה עובר עלי. סתם מחשבות רעות ופחד

 

[IBP1]

ניסית לפנות לעזרה מיקצועית ?

ניסית לשוחח עם בעל מקצוע בנידון? הייתי ממליץ לך להתיעץ עם רופא בנושא. זוהי בעיה שאין להזניח ודרושה כאן דיעה של פסיכולוג לפחות.

 

[אוהב לבשל]

אני לא משוכנע שתאהבי את תשובתי.

ובכן מקריאה של כל התגובות אליך ושלך אני מצליח להבין שאת סובלת מאוד אך מחפשת פתרונות מהירים. לצערי הפתרון הטוב ביותר הוא לפנות לעזרה מקצועית. אנשים טובים למדו באוניברסיטה ויודעים כיצד לטפל בכל בעיה. דעי שתחושותיך לא פוסחות על למעלה ממחצית מאוכלוסיית כדורינו האהוב ואת לא לבד אך חשוב לא לוותר לחיים ולגשת מיד לטיפול. אני מקווה שתמשיכי לכתוב לנו כאן על תחושות טובות יותר ופחות פחדים.

 

[פרי מגדים]

מסכים עם אלה שכתבו לך לפנות

לטיפול מקצועי הבעיה שלך נראית לי כמצב דיכאוני מלווה בחרדה, שטיפול טוב יכול לשנות בזמן קצר !

 

[4HE]

עם תאומים..החששות שלך לדעתי

דיי לגיטימיות.. אני זוכרת לפני שנתיים אחות של משהי שלמדה איתי בחטיה"ב נרצחה...זו הייתה בחורה ממש טובה ...היא סה"כ חזרה מהעבודה וממש היא נאנסה ונרצחה ליד הבית ובת כמה היא הייתה 20... אני הייתי ממש תקופה ארוכה בחרדה...כל הזמן הייתי עוברת ליד המקום שנמצאה הגופה ומזדעזעת כמה זה היה קרוב לבית שלה... בכל אופן אני מאמינה שכל הפחדים הללו יעברו לך...אל תשכחי שאת גם אחרי לידה...רק תנסי להיות רגועה...תשתדלי לצאת מהבית להעסיק את עצמך בכדי שלא תשקעי בדיכאון.

 

[עם תאומים]

תודה לכולם על התשובות

נרגעתי מאוד זה היה כמו רוח רעה שחלפה. ישבתי וחשבתי והגעתי למסקנה שאם אני אחשוב טוב אז יהיה טוב. ואגב שהתאומים היו קטנים הייתי נשארת ערה כי אם ישנתי החלומות היו באים ותמיד היתי רואה שהם מתים. טוב כמו שאמרתי רוח רעה. תודה ושבוע טוב