הרגשה משונה

[חצאית סקוטית]

הרגשה משונה

שלום, אני בדר"כ לא נוהגת לכתוב... אבל מהבוקר אני מרגישה מעין זרמים בחלק התחתון של הגוף. ישנו אצל הורי, וחשבתי שאולי איזה מכשיר חשמלי גורם לריצפה למעין זרימה/ רעידות קלות. עברתי על כל המכשירים, כיביתי אותם... ביקשתי מבן זוגי שיעמוד במקום שעמדתי ואף יישב על הריצפה והוא אמר שהוא לא מרגיש דבר.... הגענו לדירה שלנו ועדיין הרגשתי את הזרמים האלו, בעמידה/ ישיבה/ שכיבה.... אני בשבוע 19. אני לא יודעת אם זה נורמלי, רק לפני שבוע וחצי התחלתי להרגיש תנועות עובר, אז אני מרגישה אותה מידי פעם עכשיו. האם זה נורמלי? לא הרגשתי כזה דבר בהריון הראשון- התקין שלי. לכן אני לא יודעת מה כדאי לעשות...

 

[סנדי 50]

גם אני

הרגשתי זרמים עוד לפני שהבנתי שאני מרגישה אותו וכל הזמן שיגעתי את אמא שלי מה זה, לדעתי זה פשוט העובר הקטן שט ושוחה לו ואנחנו בהתחלה מרגישות את זה כמו זרמים. אל תשכחי שכל עובר זז בצורה שונה ובתדירות שונה.

 

[חצאית סקוטית]

זה היה ממש מוזר

לאט לאט הבנתי שהמוקד שממנו מגיעים הזרמים הוא הבטן התחתונה והזרמים יוצאים לכיוון הרגליים. זה היה בערך כל 5 דקות. הרגשתי ממש מוזרה שאני מספרת לאימי או לבן זוגי, ובסוף החלטתי ללכת למוקד..... עשו אולטראסאונד- וראו שיש דופק ותנועות.... וזהו.... ולאט לאט זה נשכח. שימשיך להיות משעמם

 

[אושר בבטן]

יופי, משעמם זה טוב../images/Emo140.gif

שמחה לשמוע שבדקת ובעיקר שהכל טוב. גם לי יש לפעמים זרמים כאלה, חשבתי שאולי אלה תנועות עדינות של שחייה או הימתחות של רצועות הרחם באמת שימשיך ככה משעמם חוץ מזה, איך עובר ההריון? מה שלומך? שיהיה יום נפלא אושר בבטן

 

[חצאית סקוטית]

תודה

החלטנו שמהיום אלך לבדוק כל דבר שמטריד אותי, אחרת אשגע את עצמי "למה לא בדקתי". אני בסדר, מוצאת את עצמי מסתירה את ההריון, מהפחד שחלילה אם יקרה משהו, אצטרך לשתף אחרים. הורי יודעים, סיפרתי רק לאחי ואישתו, ולאחי השני.... קשה לי להוציא את המילים האלה, ולאימו של בן זוגי עדיין לא סיפרנו, בגללי, כי אני לא מרגישה עדיין בנוח, ולמזלי אנחנו לא נפגשים בתדירות גבוהה. גם לביתי בת ה3.5 עדיין לא סיפרתי.... איך מתגברים על החשש לשתף, אני מתלבטת לספר פה לחברים מהעבודה, למרות שמתחילה להיתקל בנעיצות בבטן, שמתחילה לבצבץ מעט, ואני שמחה על כך, כי ככה אני יכולה לשמור אותה עדיין לעצמי, ולא מאמינה שאני כבר בשבוע 19. התלבטתי רבות אם להגיע למפגש, ובסוף החלטתי לא להגיע, נשמע שנהניתן

 

[אושר בבטן]

מנסה לענות../images/Emo24.gif

אני מבינה אותך עכשיו הרצון הוא לשמור על ההריון לעצמך כדי להגן על הפרטיות, על הבטן וגם אצלי, המפגש עם חמותי היה בשלב מתקדם יחסית של ההריון ולא הייתה ברירה, כי הבטן ממש הסגירה אותי, טוב, ככה זה בקיץ. בלי שאבקש מבן זוגי הוא ניגש לאימו וביקש ממנה לא לשאול שאלות, לא ללטף את הבטן ולתת לי ליזום. ואכן כך היה, וטוב לי עם זה. גם הבן שלי בגיל של בתך ודווקא הוא ידע מוקדם, כי הוא הרגיש ושאל, והנושא עלה בגן כי היו שם כמה ילדים שאמם בהריון וגם כי לא רציתי שישמע על זה ממישהו אחר, הרגשתי שזו זכותו לדעת על האח או האחות שלו ושאם חלילה יקרה משהו, גם לו יהיה חלק ועניין בהתמודדות. באיזה שהוא מקום רגע גילוי ההריון לבן שלנו זכור לי כרגע קסום ומרגש אולי כי הוא התלהב כל כך ואולי בגלל התמימות היפה שהוא הכניס לעניין בלי מטענים. משהו נקי ויפה, כמו שזה היה יכול להיות אם לא הייתי עוברת את מה שעברתי. פשוט, נורמלי ושפוי. גם כשסביב ידעו יותר ויותר אנשים הייתה בזה מידה של הקלה כי זה מעייף להסתיר ויכול להיות גם מציק ולא נעים כשאנשים רומזים או מתנהגים מוזר סביבך. למזלי, רוב האנשים כיבדו אותי ואפילו התעלמו מההריון, אולי מחשש להכאיב לי במילים. אבל כמו שכתבת יש נעיצות של מבטים שצריך להתמודד איתן ולצערי גם אנשים חסרי טקט שמדי פעם שואלים אותי, נו את שומרת על עצמך הפעם? או, אולי זה היה קשור לעניין נפשי? וזורקים אותי למקום שאני לא רוצה להיות בו, של האשמה המיותרת. אז אני משננת מנטרות. כל הזמן. לפעמים זה עוזר. אני אלד בשלום. הבת שלי בריאה וחזקה. תהיה לבן שלי אחות. אני מחכה לך אהובה. ועוד מנטרות שיוצאות מהלב ונאמרות גם בקול. אני חושבת שכל אחת מאיתנו זקוקה לזמן השתבללות, להתחפר בשקט, לעכל, הריון אחרי אובדן, בעיני, הוא פחות פומבי ויתר אישי אני מבינה גם את ההתלבטות שלך לגבי ההגעה למפגש, אולי גם זה חלק מהרצון לשמור דברים לעצמך ואני לגמרי מבינה את הקושי לחשוף ולשתף גם אני התלבטתי מאוד אם להגיע למפגש אז בהצלחה עם החשיפה ההדרגתית בקצב שלך תעשי רק מה שטוב לך, כי רק את יודעת מה מתאים לך ובהצלחה בכל החלטה שתקחי יום נפלא אושר בבטן

 

[שאליונת]

את פשוט מדהימה../images/Emo9.gif

אין! זה מזכיר לי שאימא שלי עד לפני שבועיים כבר הגיעה לסף בכי כבר מותר לדבר בקול רם? מכירה את הילדים ששואלים הגענו? ועכשיו? ועכשיו?....ועכשיו? אז ככה היא אותו הדבר וכל פעם היתה מקבלת לא!

אהבתי את המנטרות אני עובדת עליהן בעצמי לא קל בכלל ליישם. בכלל בכלל לא.

 

[שאליונת]

לבן שלי סיפרנו הפוך על הפוך

אמרנו לו שיש לאימא תינוק בבטן אבל שאנחנו מנסים לגדל אותו ושאם נצליח אז נוכל להביא אותו מבית החולים הוא אמר לנו איזה יופי אני מאושר

(כמובן שזה הגיע אחרי מבטי תוכחה של כבר ידעתי אבל תודה שאתם חולקים איתי) עכשיו אם מישהו שואל אם לאימא יש תינוק בבטן הוא משקיט אותם בתנועה עצבנית של היא מנסה לגדל אחד אל תפריעו

 

[חיים אמיתיים]

איזה ח-מ-ו-ד

המסת אותי עם הדיוק.