הרגשה מוזרה.. (14)
שלום.. רציתי לשתף אתכם בהרגשה מוזרה ומאוד אישית שיש לי.. קודם כל, אני בת 14 ואני לומדת בחטיבת ביניים. עוד משנה שעברה יש לי מין הרגשה מוזרה אל המורה שלי. יש לי פרפרים בבטן כל פעם שאני רואה אותה, אני מפחדת לדבר איתה, ומתי שאני מדברת איתה יש לי ממש ממש פרפרים בבטן ואני מדברת בביישנות.. אני חושבת עליה גם כשאני לא רואה אותה, מדמיינת אותה כל הזמן.. כל פעם שאני חושבת עליה יש לי פרפרים בבטן.. שנה שעברה היא לימדה אותי אנגלית, אבל השנה היא לא מלמדת אותי. ובכל זאת השנה הרגשות האלה התחזקו יותר. ולהפך, אני ממש לא נמשכת לבנות. יש לי משיכה אל בנים ואני גם רואה את זה. אין לי מושג מה זה הרגש הזה שיש לי אליה, ובאותו יום שגיליתי שהשנה היא לא תלמד אותי, חזרתי הביתה ובכיתי. אני לא יודעת כבר מה לעשות, זה משגע.. אני צריכה עזרה, אני לא יודעת מה זה הרגש הזה, ולמה אני מרגישה ככה..
שלום.. רציתי לשתף אתכם בהרגשה מוזרה ומאוד אישית שיש לי.. קודם כל, אני בת 14 ואני לומדת בחטיבת ביניים. עוד משנה שעברה יש לי מין הרגשה מוזרה אל המורה שלי. יש לי פרפרים בבטן כל פעם שאני רואה אותה, אני מפחדת לדבר איתה, ומתי שאני מדברת איתה יש לי ממש ממש פרפרים בבטן ואני מדברת בביישנות.. אני חושבת עליה גם כשאני לא רואה אותה, מדמיינת אותה כל הזמן.. כל פעם שאני חושבת עליה יש לי פרפרים בבטן.. שנה שעברה היא לימדה אותי אנגלית, אבל השנה היא לא מלמדת אותי. ובכל זאת השנה הרגשות האלה התחזקו יותר. ולהפך, אני ממש לא נמשכת לבנות. יש לי משיכה אל בנים ואני גם רואה את זה. אין לי מושג מה זה הרגש הזה שיש לי אליה, ובאותו יום שגיליתי שהשנה היא לא תלמד אותי, חזרתי הביתה ובכיתי. אני לא יודעת כבר מה לעשות, זה משגע.. אני צריכה עזרה, אני לא יודעת מה זה הרגש הזה, ולמה אני מרגישה ככה..