הרגע הזה

הרגע הזה

זה היה אחר צהריים שיגרתי. הגעת אלי כמו תמיד וישבנו ללמוד. אחרי כשעתיים אינטנסיביות של למידה שכמובן שולבו בהן שיחות כמו תמיד כי הרי אנחנו אוהבות לדבר ותמיד זרמנו בשיחות שלנו,את נכנסת לשירותים להחליף בגדים ולהתפנות טרם האימון שלך. אני התארגנתי ועליתי על אופני הכושר שלי. ואז יצאת מהשירותים ולידי הסרת את חולצתך והחזיה, לבשת את חזיית הכושר והחולצה מעל. אבל בין הפשיטה והלבישה היו מספיק דקות בהן שדייך היפים נחשפו לעיני. נכון, את לא נחשבת לבחורה היפה בתבל. אך בעיני תמיד היית נאה. ובאותן דקות שחשפת את שדייך לעיני לא יכולתי שלא להתענג על המראה המלבב, אך עם זאת, זוכרת אני בבירור את תחושת חוסר הנוחות. על אף העובדה שהייתי מאוהבת בה לחלוטין, התקשתי להתעלם מיופיך, ממראה שדייך. עברה לי מחשבה בראש נוסח "איך את מרגישה בנוח להתפשט ליידי? אני נמשכת לנשים! איך את מעיזה?" אבל המשכתי בשיחה איתך כרגיל. הרגע הזה נצור אצלי שמור בזכרון. אחד הרגעים שידעתי שאני אוהבת נשים
 

ר ו מ י 5

New member
תמיד יש את הרגע הזה...בעצם כל רגע הוא הרגע ה

היי, בוקר אור, רוצה לומר לך שאת כותבת בצורה כזאת שהרגש עובר...יכולתי להתחבר לתחושה, למבוכה, לPASSION, ממה שכתבת... וכן תמיד את הרגע הזה, בו אנחנו שמות לב למשהו שעד לפני רגע , הוא לא היה ברור, או תמיד יש את הרגע הזה שמזכיר, ממחיש ומעמיק את מה שאנחנו מרגישות...חושבות ... שיהיה לך יום עם המון רגעים ייחודיים , שבכל אחד מהם תדעי מי את...תיזכרי מי את ומה את אוהבת, רוצה , מחפשת...
 
תודה רבה שמחה שאהבת! וכן צודקת יש הרבה

רגעים כאלה. רק שאותו הרגע היה בתקופה שאיך לומר לא ממש קיבלתי תצמי לדעתי. ולכן זה כזה צעק לי בפנים! תראי!
 

ר ו מ י 5

New member
היי מחפשת את האומץ

סיקרנת אותי בתשובה שלך, ולכן אני שואלת כאן (וכמובן את ממש לא חייבת לענות, למרות שזה יהיה מקסים מצידך..חחח), איך את עכשיו עם הקבלה העצמית שלך?וכמה זמן עבר מאז שזה מרגיש כל כך טרי ורענן, כשאת כותבת את החוויה... שבת של שלום ואהבה...
 
אממ אני חושבת שהיום אני הרבה יותר מקבלת את

עצמי. אומנם הארון המשפחתי עדיין ישנו ברמה כלשהי. אבל היום בהחלט ברור לי שאם ישאלו אגיד כן אני לסבית. ולגבי הרגע הזה עברו לדעתי בערך 5 שנים. וזה הרגיש כל כך טרי כי יש לי נטיה לזכור דברים רגעים מוזרים הזויים מרגשים ומצחיקים. גם אחרי שעבר הרבה זמן הרגעים האלה שעולים בזכרון ומלוווים אותי עוזרים לי להכיר את עצמי יותר טוב בתהליך ההיכרות עם עצמי
 
מחפשת את האומץ

אהבתי לקרוא את הכתוב אך מעניין עם שיתפת אותה בסיפור אני חושבת שאת צריכה להגיד לך אייך את מרגישה וליראות אייך היא מגיבה על תישמרי שום דבר בבטן כי אחרי זה יבוא רק כעסים.
 
למה לי? היא אישה נשואה! ואמא! וזנה רק יגרום

לכך שלא תרגיש נוח לידי וחופשיה. ואם דיברת על זאת שאהבתי ולא על החברה מהרגע, אז שתדעי שכבר שיתפתי שאני אוהבת אותה והיא סירבה וחתכה ממני
 
למעלה