הרגלי אכילה

[ליליה והגמדים]

מה זה "ילדי פריכיות אורז"?

 

[מספרת הסיפורים 22]

בוקר טוב ליליה../images/Emo42.gif

 

[מספרת הסיפורים 22]

השתמשתי בסיפור שלך כדוגמא בלבד

שיהיה "ילדי לחם השיפון", או "ילדי הפירות היבשים"

 

[תיקי א]

איכס, פריכיות אורז....

הבת שלי מתה על שוקולד, צ'יטוס, שוקו,ירקות, טוסטים, דובונים, במבה, מרקים,פירות, פסטה, עוף, עוגות, עוגיות, גלידות, קציצות... אה וכן, גם דבלים, משמשים יבשים ולחם שיפון. בקיצור , יש בבית הכל מכל (ארון הממתקים מתפוצץ ואת הרוב אני אוכלת

) לא מטיפה לפנאטיות, אבל סומכת על הילדים שאם נותנים להם היצע נכון, הם יבחרו נכון.

 

[ליליה והגמדים]

מה הקשר בין פריכיות לפנאטיות?

אגב, פריכיות אורז הן מעדן אמיתי. בעיני לפחות. במיוחד הדקיקות הקטנות.

 

[טלי12345]

אמירה של רזות../images/Emo6.gif

 

[ליליה והגמדים]

הרזון מתחיל מבפנים, בראש ../images/Emo8.gif

תתמקדי בטעם ולא בקונטקסט, תגלי שהרבה דברים שמנים פתאום מגעילים אותך והרבה דברים רזים הם מעדן. עוגות קצפתיות וקרמיות ועם שוקולד למשל, יש להם בעיני מרקם (בתחושה בפה) של משהו שנמצא בעיכול חוזר.

 

[תּמר]

אני איתך

אבל אולי *בגלל זה* אני רזה? הגוף שלי לא מסוגל לקלוט הרבה קצפת וקרמים, למרות שלפעמים ממש מתחשק לי עוד. (לא שהוא מקיא את זה, פשוט מתחיל לי כאב ראש)

 

[כרמית מ.]

יש ילדים שאם תאפשרי להם

גישה חפשית לממתקים - כמעט לא יתענינו בהם. יש ילדים, שאם תאפשרי להם גישה חפשית לממתקים, הם יאכלו המון מהם, וכמעט לא שום דבר אחר. ילדים נמצאים בשלב שבו הגוף שלהם נבנה. אני לא פנאטית של אוכל בריאות (ויודעת הרבה יותר ממיישמת... ), אבל הנושא הזה חשוב. אם אני יכולה לצ'פר את הילדים שלי בממתק שהוא גם בריא, זה עדיף. בין השאר, כי זה המסר שעובר אליהם, של מה טוב. בהרצאה של תזונאית שהיינו - היא אמרה ששאלו ילדים מה הם יתנו לבובה החולה כדי שתבריא ותתחזק (3 מזונות ומשקה אחד) - אחוזים עצומים של ילדים (לא זוכרת בדיוק, משהו כמו 40% ויותר) אמרו ממתקים, וקולה!!!! אז שבאירועים ומסיבות הם יאכלו יותר ממתקים. אבל בשוטף - שיאכלו פחות. אני לא בעד מניעה מוחלטת, וחושבת שזה גם בלתי אפשרי (מעבר לגיל שנתיים בערך, לילד בכור... ), אבל לא חושבת שיש עדיפות לתת להם ביומיום דווקא את הלא-בריא. בעקבות הרצאת התזונאית, עברנו ממתן קינוחים (בד"כ מעדן), למתן ממתק ביום במנותק מהארוחה, לבחירתם (עם הבכורים. את הצעיר אני מנסה עוד קצת למשוך בלי, מלבד דובון ויטמין C). הבחירה שלהם היא מתוך מה שיש בבית, אבל אני משתדלת שברשימת האפשרויות, יהיו גם אפשרויות בריאות יותר (למשל - פרי). כבר קרה (ואני מדברת על תקופה קצרה מאד מאז התחלנו בדרך הזו) שאחד מהם (טוב, אחת. ה"אחד" יבחר כך בימות המשיח) בחרה בקלמנטינה מתוך רשימה שכללה גם שוקולד. מי אמר שזה פחות טעים ומפתה?

 

[לאה_מ]

זה מה שרציתי לומר - הבת שלי מאד

אוהבת ממתקים. היא מודעת לכך שזה לא בריא, אבל קשה לה מאד להתאפק. לכן מגירת ממתקים חופשית (כפי שאגב נהוג אצלנו) היא לא ממש כלי יעיל בשבילה, כי היא באמת תאכל את זה לאורך זמן, ולא תגביל את עצמה במיוחד. מה שאני עושה הוא, מגבילה את כמות הממתקים בבית (כלומר, משתדלת לא לקנות הרבה), ולא מגבילה אותם בכלל במה לאכול.

 

[ליליה והגמדים]

עומר כזה, רעות הפוכה

אמא שלי סיפרה לי בדיוק אתמול, שרעות רצתה משהו מהמקרר. אז הם פתחו את המקרר וגילו שם ערימת "מוס שוקולד" (אמי אשה גדולת מימדים והמזון בביתה בהתאם). רעות מאוד אוהבת והושיטה יד, השהתה את היד, אמרה "אכלתי היום הרבה שוקולד" ולקחה אקטימל במקום...החינוך של שניהם דומה, היכולת להתאפק והמשמעת העצמית - אישיותית.

 

[maya100]

וואו! זה מאוד בוגר מצידה!../images/Emo45.gif שאפו!

 

[כריכה רכה]

"אמא, אני רוצה גזר"...

אפשר לצחוק, אבל אצלי זה קרה. הבת שלי נכנסה הביתה עם שוקולד וראתה אותי אוכלת כרוב (אני נורא אוהבת כרוב). היא זרקה את השוקולד והתנפלה על הכרוב בזעקות גיל. מה שאנחנו עושים - בעצת רופא השיניים - הוא ששבת הוא יום-ממתקים, כמעט בלי הגבלה (אבל בלי כל הגומי המגעילים). קונים מלאי - ומחסלים בשבת. במשך השבוע - אם בא לנשנש, אוכלים תפוח או מלפפון, או שהולכים במיוחד למכולת לקנות (וזאת דרך ארוכה...)

 

[הילהל]

איך החלטת שיש לו נטייה?

אני הייתי ילדה רזה שהיא אישה שמנמנה. אחי היה דובון רציני, והיום זה מאוד מצחיק ששם החיבה הילדי שלו הוא "דובי" (אבא שלי כבר החליף לו ל"זבובי") כי הוא מקלון מהלך. אני חושבת שאת חייבת לגרש מהראש את התווית הזו של ילד שמן. ובאותה הזדמנות יהיה לא רע לגרש גם מחשבות שליליות על שמנים (חסרי כוח רצון, נהנתנים וכד'). זה רק יסבך אתכם. תאכלו בריא וטוב בבית, אל תכריחו "לגמור מהצלחת", וכן תנו לילד לאכול את מה שטעים לו ובריא לו עד לשובע. תמצאו פעילויות גופניות לעשות יחד (כשיונתן היה תינוק אבא שלו הצטרף להליכות שלי עם יונתן במנשא גב). בגיל הזה יש להם מנגנון בריא למדי שאומר להם מה וכמה לאכול - לכו איתו. (אני אומרת את זה כמי שנחרדה מהזלילה של הילדון בבית לא מזמן, הייתי בטוחה שמרעיבים אותו בגן! מה הסתבר? הוא זולל בגן כאילו מרעיבים אותו בבית... והתוצאה? עלייה מטאורית במשקל ובגובה בזמן קצר. בריא, לא?)