תגובה - חלק ב'
לגבי עניין הדיון הציבורי – איש מאיתנו לא בחר בזהות הזו ואנו מנסים לעשות את המיטב במסגרת הבחירות הקיימות. אין בכוונתו כלל ועיקר לשנות ח"ו את ההלכה, שהיא יסוד קיומנו. מטרתנו היא לדאוג שתינתן ההדרכה הנכונה לבעלי הנטייה בקרב הציבור הדתי והחרדי הדיון הציבורי אותו אנו מקיימים לא נובע מתוך רצון לחיי הפקרות, חס וחלילה, או נהייה אחר היצר. אנו עושים זאת בגלל הרצון להמשיך ולהיות שייכים לקהילותינו, למשפחותינו ולציבור הדתי בכללו. המציאות שגורמת לרובנו להישאר בארון לא שינתה את נטייתנו ואת זהותנו, אך גרמה להרבה כאב וסבל מיותר. אנחנו בארגון הו"ד פועלים מכיוון שהגיע הזמן להפסיק את הכאב הזה ולנהל שיח רציני ואחראי, להכיר את האנשים מאחורי הסטיגמות והדעות הקדומות, לשמוע את דברינו ולמצוא פתרון חברתי והלכתי. ארגון הו"ד הינו הארגון העצמאי האורתודוקסי הראשון לדתיים הומוסקסואלים., המחויב לתורת ישראל ולהלכה היהודית. מטרתנו היא הובלת שיח ציבורי, הלכתי וחברתי בקרב ציבור שומרי התו"מ, מתן מענה הולם, אחראי ואיכותי, אוזן- קשבת, תמיכה וייעוץ ראשוני לקשת הרחבה של הומוסקסואלים דתיים, הובלת מהלך להכלה וקבלה של הו"ד בחברה הדתית בעיקר ע"י מסמך העקרונות ובמיוחד קידום ועשייה למען חברה יהודית וישראלית מתוקנת, חינוך לסובלנות וקבלת האחר בסימן "ואהבת לרעך כמוך". אני, כמו שאר חבריי מחויב להקב"ה, לתורה ולישראל. בעניין היציאה מן הארון – היציאה מן הארון אין משמעותה היתר לחטא, ואין משמעה כניעה לנטייה מינית או נטיית לגיטימציה לעבירות. "היציאה מהארון" היא יציאה בשל הרצון לחיות חיים אמיתיים של בחור המתמודד התמודדות שהיא מהקשות ביותר ושואף בצדק לתמיכה קהילתית רחבה במה שעובר עליו, בשל אי רצונו להיות בודד. לא אמרתי מעולם כי כל אחד צריך לצאת מהארון, אך יחד עם זאת, אי אפשר להתעלם מהבעיות הרבות בחיי שקר והסתרה, פחד ושיתוק. כל אחד צריך להחליט לבדו כיצד לנהל את חייו מול סביבתו. "שלא ידעו" – זה המשפט הנאמר בבתים רבים כאשר מתגלה דבר מה שלדעת ההורים יש להתבייש בו. עיקר העיקרים מופנה אל המאמץ "שלא ידעו" – שלא ידעו הקרובים, השכנים, חברי הקהילה או מחנכי בית הספר. בשם הפחד מפני "שלא ידעו" נגרמים נזקים רבים ואין סופיים – אנו מעמיסים על עצמנו את חובת ההסתרה, והיא לעצמה מטילה עול כבד על האדם, שאינו יכול לשחרר עצמו ולפעול כפי שטוב לפעול מלכתחילה; הסביבה "מצווה" את כולם על חובת ההשתקה, ומכניסה את שאר בני המשפחה ללחץ; ועיקר העיקרים – אין אנו מתפנים לעשות את מה שנחוץ באמת לעשות, בשל העובדה שפעמים רבות מה שנחוץ יביא לגילוי ה"כתם", חלק מתיקון החברה הראוי הוא אפוא לצמצם את ההשפעה הגדולה של המשפט "שלא ידעו", וזאת כדי לגאול את בן/בת משפחה ממצוקתו, ואת ההורים ושאר נושאי שם המשפחה מהחובה שהם נטלו על עצמם להסתיר להתחמק ולהחביא (כמו למשפחה, הדברים מכוונים גם לקהילה הדתית) לצערי לא מעט נטלו את חייהם, חלק עזבו את אורח החיים הדתי, חלק נפגעו נפשית בצורה קשה והיציאה שלי מן הארון באה כדי לומר: כן, אפשר להיות אדם דתי שומר תורה ומצוות החי ע"פ ההלכה גם עם זהות הומוסקסואלית. היציאה שלי מן הארון באה לומר לכל הבחורים הצעירים: הקב"ה אוהב את כולנו, הדת והאמונה צריכה להיות חלק מהותי מהחיים שלכם למרות ההתמודדות, יש למי לפנות ועם מי להתייעץ (אנו מפנים לפסיכולוגים מוסמכים ע"פ חוק שומרי תו"מ) וחיי אמת גם אם הם מורכבים עדיפים תמיד. האם עדיפה שיטת הרבנים שאמרו לבחורים במשך שנים רבות "העיקר תתחתן, אחרי החתונה זה יעבור" ? האם הרבנים מלווים את אותם הזוגות שהתגרשו לאחר שנים רבות וישנו סבל עצום לשני בני הזוג, ילדיהם וסביבתם ? אנחנו לא חלילה נגד נישואין. אנו עוזרים למי שמבקש להתחתן עם אשה כל עוד הדבר עומד בגילוי מפורש לפני הנישואין וראה תשובתי כאן:
http://www.hod.org.il/?en=0&sc=4&pg=1 לסיכום, אני מקווה שכל אדם יוכל לצעוד בשביל חיי האמת, מתוך אחריות ושיקול דעת, מתוך הבנה, סובלנות ושוויון. אנחנו כארגון דתי אורתודוקסי הפועל בשת"פ עם רבנים ואנשי מקצוע שומרי תו"מ קוראים לרבנים ולמנהיגי הציבור הדתי לאמץ ולאשר את "מסמך העקרונות" שהוא פתרון הלכתי- חברתי לסוגיה זו ע"פ כל כללי ההלכה היהודית.
http://www.hod.org.il/?en=0&sc=-4&pg=2 "ונתתי להם בביתי ובחומותי, יד ושם, טוב מבנים ומבנות, שם עולם אתן לו אשר לא יכרת". (ישעיהו נ"ו/ ד-ה) הנביא אמר כי ישנן מספר דרכים על-ידן ניתן להיכלל בברית. ישנו דבר נצחי יותר מההמשכיות אותה מעניקים ילדים. בבית האל ישנו יד ושם לכל אדם הנאמן לברית ה'. משמעות השם בתנ"ך היא מהות ההוויה של הגוף הנקרא באותו שם. השם מועבר במשך הדורות על-ידי הצאצאים. אך יש סוג נוסף של שם, שם אשר הנו "טוב מבנים ומבנות", והוא הנאמנות לברית. הברית מועברת הלאה במשך הדורות על-ידי אותם אנשים המיישמים אותה בהווה. נאמנות לברית נמדדת בבית ה'. אף אם שמו של אדם לא מועבר הלאה באמצעות ילדיו, שמו הנצחי יהיה חרוט על הקירות, אם הוא יהיה נאמן לברית. דרכנו היא דרך של אמת. דרך של מעשים, מתוך רגישות לתקופה ולשינויים שצריך לחולל בה. דרך לחיים של שלום בתוכנו, מתוך הכלל של "ואהבת לרעך כמוך". שבוע טוב ומבורך לך ולכל בית ישראל, רון
www.hod.org.il