הרב קוק
- פותח הנושא mri10
- פורסם בתאריך
דניאל12319
New member
אבל למה "היה אומר" ?
קרה משהו לקוקניק ?
קרה משהו לקוקניק ?
לירי לא שרה
New member
כן..
הוא צם.
אין לו כח להקליד.
הוא צם.
אין לו כח להקליד.
הציירת משנחאי
New member
גם לשם הגעתם?!
יא וואלי..
מה יהיה?
יא וואלי..
מה יהיה?
דניאל12319
New member
פולנים הם תימנים עם ויטיליגו
אשרייך..
אני אוהב את מה שביאליק כתב על הרב קוק :
"הדברים שאני כותב יותר מסוגננים משל הרב, אולם איך אני מגיע לכך? אני כותב פעם אחת, מתקן, מוחק, משנה, ומעתיק פעמים מספר ומלטש את הדברים ושוב כותב, עד שהדבר יוצא מתוקן. אולם לא כן הרב, ידוע לי שכל מה שמדפיסים משלו, זהו כפי מה שכתב הרב בקולמוס ראשון, ולכתוב כך בפעם הראשונה, יכול היה הרב קוק בלבד" (מלאכים כבני אדם עמ' 358)."
וזה על השפעה על זבוטינסקי [מצוטט מויקיפדיה] :
העיתונאי העברי אייזיק רמבה כתב: "עמידת הגבורה של הרב קוק.. חוללה מהפכה בנפשו של ז'בוטינסקי ,'אם המסורת יכולה להוציא לוחם כזה', הרהר, 'ודאי יש בה עושר של ערכי מוסר...'. "העם והנוער לא ישכחו את קולך שגילה מחדש את גבורת המסורת היהודית" טלגרף אל הרב...". ז'בוטינסקי כינה את הרב "כהן גדול... נשיא הרבנים של ארצנו הקדושה. בפעם הראשונה הרגשתי כי עוד יש לה זכות להיקרא 'קדושה'".
וסיפור מפורסם נוסף העל היחס שחש אליו הסופר י"ח ברנר:
" הסופר נחום גוטמן העיד כי בעיני אנשי הרוח של יפו "הרב קוק היה אישיות נערצה מאוד", אך נראה שהערצה זו הייתה מעורבת ברתיעה: אף שהרב דיבר עברית רהוטה ונשא דרשות בלשון צחה, הוא היה רב דתי בעל חזות יהודית מזרח אירופית מסורתית, ואילו הם - חילונים שפרקו את עול הדת. ועוד מספר גוטמן, כי פעם אחת הציע עגנון לאנשים שהתכנסו בביתו של ש' בן ציון לגשת לביתו של הרב קוק לתפילת מנחה. מקצת הנוכחים לא הסכימו בטענה שאינם דתיים - ובהם גם י"ח ברנר. אלא שהוא לא נשאר בבית בן ציון, כפי שעשו אחרים, אלא קם והלך לביתו של הרב קוק, ואף ליווה אותו לבית הכנסת - במרחק מסוים מאחוריו, כשהוא "מכניס כפות רגליו בדיוק בעקבות פסיעותיו של הרב קוק." הליכה זו של ברנר בטביעות עקביו של הרב קוק משקפת את יחסו המורכב אל הרב: מצד אחד - דברי ביקורת על "הנחותיו המבולבלות וחזיונותיו המופרכים", על "אופטימיות חיצונית הטובעת בעולם האור"; ומצד שני דברי שבח לרב כאדם "בעל נפש, ונפש סוערת, הומייה... מכה גלים". ברנר העריך את הראי"ה קוק כאישיות יוצאת דופן "במחנה רבני ישראל", אך טען כי אין זה מן הראוי "לעשותו בחייו ובפניו גאון וקדוש."
אחחח הרב קוק, אם רק אנשים היו יודעים..
אני אוהב את מה שביאליק כתב על הרב קוק :
"הדברים שאני כותב יותר מסוגננים משל הרב, אולם איך אני מגיע לכך? אני כותב פעם אחת, מתקן, מוחק, משנה, ומעתיק פעמים מספר ומלטש את הדברים ושוב כותב, עד שהדבר יוצא מתוקן. אולם לא כן הרב, ידוע לי שכל מה שמדפיסים משלו, זהו כפי מה שכתב הרב בקולמוס ראשון, ולכתוב כך בפעם הראשונה, יכול היה הרב קוק בלבד" (מלאכים כבני אדם עמ' 358)."
וזה על השפעה על זבוטינסקי [מצוטט מויקיפדיה] :
העיתונאי העברי אייזיק רמבה כתב: "עמידת הגבורה של הרב קוק.. חוללה מהפכה בנפשו של ז'בוטינסקי ,'אם המסורת יכולה להוציא לוחם כזה', הרהר, 'ודאי יש בה עושר של ערכי מוסר...'. "העם והנוער לא ישכחו את קולך שגילה מחדש את גבורת המסורת היהודית" טלגרף אל הרב...". ז'בוטינסקי כינה את הרב "כהן גדול... נשיא הרבנים של ארצנו הקדושה. בפעם הראשונה הרגשתי כי עוד יש לה זכות להיקרא 'קדושה'".
וסיפור מפורסם נוסף העל היחס שחש אליו הסופר י"ח ברנר:
" הסופר נחום גוטמן העיד כי בעיני אנשי הרוח של יפו "הרב קוק היה אישיות נערצה מאוד", אך נראה שהערצה זו הייתה מעורבת ברתיעה: אף שהרב דיבר עברית רהוטה ונשא דרשות בלשון צחה, הוא היה רב דתי בעל חזות יהודית מזרח אירופית מסורתית, ואילו הם - חילונים שפרקו את עול הדת. ועוד מספר גוטמן, כי פעם אחת הציע עגנון לאנשים שהתכנסו בביתו של ש' בן ציון לגשת לביתו של הרב קוק לתפילת מנחה. מקצת הנוכחים לא הסכימו בטענה שאינם דתיים - ובהם גם י"ח ברנר. אלא שהוא לא נשאר בבית בן ציון, כפי שעשו אחרים, אלא קם והלך לביתו של הרב קוק, ואף ליווה אותו לבית הכנסת - במרחק מסוים מאחוריו, כשהוא "מכניס כפות רגליו בדיוק בעקבות פסיעותיו של הרב קוק." הליכה זו של ברנר בטביעות עקביו של הרב קוק משקפת את יחסו המורכב אל הרב: מצד אחד - דברי ביקורת על "הנחותיו המבולבלות וחזיונותיו המופרכים", על "אופטימיות חיצונית הטובעת בעולם האור"; ומצד שני דברי שבח לרב כאדם "בעל נפש, ונפש סוערת, הומייה... מכה גלים". ברנר העריך את הראי"ה קוק כאישיות יוצאת דופן "במחנה רבני ישראל", אך טען כי אין זה מן הראוי "לעשותו בחייו ובפניו גאון וקדוש."
אחחח הרב קוק, אם רק אנשים היו יודעים..
הציירת משנחאי
New member
אז אם כבר הרב קוק..
אחד הדברים היפים ביותר שהוא אמר שבהחלט גורמים לי להרגשת אופטימיות מסויימת...
״צריך שכל איש ידע ויבין, שבתוך תוכו דולק נר, ואין נרו שלו כנר חברו, ואין איש שאין לו נר. וצריך שכל איש ידע ויבין, שעליו לעמול ולגלות
את אור הנר ברבים, ולהדליקו לאבוקה גדולה ולהאיר את העולם כולו״...
- הרב קוק-
אחד הדברים היפים ביותר שהוא אמר שבהחלט גורמים לי להרגשת אופטימיות מסויימת...
״צריך שכל איש ידע ויבין, שבתוך תוכו דולק נר, ואין נרו שלו כנר חברו, ואין איש שאין לו נר. וצריך שכל איש ידע ויבין, שעליו לעמול ולגלות
את אור הנר ברבים, ולהדליקו לאבוקה גדולה ולהאיר את העולם כולו״...
- הרב קוק-
כפרה
יפה לך !
קחי את זה :
"כשמרגיש אדם שהוא עלוב, ריקני, אין לו איל רוחני, ונופל הוא ומתמוטט, ידע שאור גדול מוכן לפניו, וכל הגרעונות, הביטולים, בין המעשיים, בין הרוחניים, בין החיוביים בין השליליים של כל ימי חייו הנם מתיצבים לפניו, וכל עונותיו מעידים עליו, והרי הוא תוהה, מתחרט מתוך מכאובים רבים, והוא מתרומם ושב, יוצא מעומק התהום אל גבעת הרום, מטומאה לטהרה, מאפלה לאור גדול. ובדרך יציאתו ועלייתו הרי הוא עובר מדורי חושך, שמשעממים אותו כל כך, אבל הוא יודע כי רחום וחנון ד', וכי גם כי ילך בגיא צלמות לא יירא רע, כי ד' עמו. ומתוך נבכי תהומות אל ד' יזעק וקולו ישמע, ולאור דעת יקרא ויאיר לו, וחכמה וחסד יתמכוהו ויעטרוהו, ומהרה ישוב לבצרון, מלא חכמה שמחה וגבורה."
קחי את זה :
"כשמרגיש אדם שהוא עלוב, ריקני, אין לו איל רוחני, ונופל הוא ומתמוטט, ידע שאור גדול מוכן לפניו, וכל הגרעונות, הביטולים, בין המעשיים, בין הרוחניים, בין החיוביים בין השליליים של כל ימי חייו הנם מתיצבים לפניו, וכל עונותיו מעידים עליו, והרי הוא תוהה, מתחרט מתוך מכאובים רבים, והוא מתרומם ושב, יוצא מעומק התהום אל גבעת הרום, מטומאה לטהרה, מאפלה לאור גדול. ובדרך יציאתו ועלייתו הרי הוא עובר מדורי חושך, שמשעממים אותו כל כך, אבל הוא יודע כי רחום וחנון ד', וכי גם כי ילך בגיא צלמות לא יירא רע, כי ד' עמו. ומתוך נבכי תהומות אל ד' יזעק וקולו ישמע, ולאור דעת יקרא ויאיר לו, וחכמה וחסד יתמכוהו ויעטרוהו, ומהרה ישוב לבצרון, מלא חכמה שמחה וגבורה."
הציירת משנחאי
New member
תקשיב..זה היה...
מרגש מאד!
הנה עוד משהו שנגע בי...
"ואני בתוך הגולה, האני הפנימי אינו מתגלה לאדם, רק לפי מדת הטהרה והקדושה שלו, לפי המידה שבה הנשמה מאירה באדם. חטא האדם הראשון בכך שהתנכר לעצמו, בכך שהקשיב לדעתו של הנחש ואיבד את קולו הפנימי. חטא כשלא ידע להשיב תשובה ברורה לשאלה "איכה!?". חטא עם ישראל כשהלך אחרי אל זר מפני ששכח את עצמיותו. חטאה הלבנה כשקנאה בשמש איבדה את שמחת חלקה כשהשוותה את עצמה אל זולתה. וכה הולך העולם וצולל באובדן האני של כל אחד, של הפרט ושל הכלל. באים מחנכים מלומדים מסתכלים בחיצוניות, מסיחים דעה גם הם מן האני, ומוסיפים תבן על המדורה, משקים את הצמאים בחומץ, מפטמים את המוחות ואת הלבבות בכל מה שהוא חוץ מהם, והאני הולך ומשתכח. וכיוון שאין אני, אין הוא, וודאי וודאי שאין אתה״.
מרגש מאד!
הנה עוד משהו שנגע בי...
"ואני בתוך הגולה, האני הפנימי אינו מתגלה לאדם, רק לפי מדת הטהרה והקדושה שלו, לפי המידה שבה הנשמה מאירה באדם. חטא האדם הראשון בכך שהתנכר לעצמו, בכך שהקשיב לדעתו של הנחש ואיבד את קולו הפנימי. חטא כשלא ידע להשיב תשובה ברורה לשאלה "איכה!?". חטא עם ישראל כשהלך אחרי אל זר מפני ששכח את עצמיותו. חטאה הלבנה כשקנאה בשמש איבדה את שמחת חלקה כשהשוותה את עצמה אל זולתה. וכה הולך העולם וצולל באובדן האני של כל אחד, של הפרט ושל הכלל. באים מחנכים מלומדים מסתכלים בחיצוניות, מסיחים דעה גם הם מן האני, ומוסיפים תבן על המדורה, משקים את הצמאים בחומץ, מפטמים את המוחות ואת הלבבות בכל מה שהוא חוץ מהם, והאני הולך ומשתכח. וכיוון שאין אני, אין הוא, וודאי וודאי שאין אתה״.
הציירת משנחאי
New member
המשפט הזה נלקח...
מתוך ספרו ״אורות״.
בטח אתה מכיר את הספר הזה.
מתוך ספרו ״אורות״.
בטח אתה מכיר את הספר הזה.
הציירת משנחאי
New member
מה שנכון-נכון...
כשקראתי את ימיו האחרונים
מתוך ספרו של אבינועם רוזנק - בכיתי כמו ילדה קטנה שלקחו לה את הצעצועים.
הסיפור עם החרדי מאנשי הישוב הישן שתנכל לרב כל חייו ובסוף ביקש את עזרתו שיפנה לרופא בחו"ל שמכיר אותו בכדי שיעזור לילדתו החולה, הרב בלי שום "ניהול חשבונות" בעודו סובל סבל נוראי של המחלה בימיו האחרונים, טרח וכתב מכתב לרופא בחו"ל [שהיה מעריץ שלו] בכדי שיעזור לאדם שכל חייו רדף אותו. - ועוד עשה זאת בשמחה ובאהבה.
או
הסיפור עם ארבעת הצעירים החרדים מאנשי הישוב הישן ששפכו עליו דלי שופכין.
באותה שנה הייתה שנת בצורת, והצעירים חשבו שזה בגלל מה שהם עשו לרב - אז הם באו להתנצל והוא שאל אותם "להתנצל על מה ?"
מתוך ספרו של אבינועם רוזנק - בכיתי כמו ילדה קטנה שלקחו לה את הצעצועים.
הסיפור עם החרדי מאנשי הישוב הישן שתנכל לרב כל חייו ובסוף ביקש את עזרתו שיפנה לרופא בחו"ל שמכיר אותו בכדי שיעזור לילדתו החולה, הרב בלי שום "ניהול חשבונות" בעודו סובל סבל נוראי של המחלה בימיו האחרונים, טרח וכתב מכתב לרופא בחו"ל [שהיה מעריץ שלו] בכדי שיעזור לאדם שכל חייו רדף אותו. - ועוד עשה זאת בשמחה ובאהבה.
או
הסיפור עם ארבעת הצעירים החרדים מאנשי הישוב הישן ששפכו עליו דלי שופכין.
באותה שנה הייתה שנת בצורת, והצעירים חשבו שזה בגלל מה שהם עשו לרב - אז הם באו להתנצל והוא שאל אותם "להתנצל על מה ?"
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.