רבנות ורפואה
קודם כל הבהרה: אני לא מבקרת את הרבנים והימסטיקנים לסוגיהם, אלא רק רציתי להעלות טיעון כדי שיתפתח דיון פה בפורום (כי פורומים נועדו גם לכך לא?) הרמב"ם לא היה רב במובן שהיום מתכוונים לכך. בעבר רב היה אדם גדול ובקיא בהלכות התורה התלמוד והמשנה, אדם נעים ונדיב עם הבריות ומי שהוא מורה בקהלו ("עשה לך רב").עד כמה ניתן לקרוא לכל הרבנים של היום בתואר רב זה כבר דיון בפני עצמו. ניסיתי להעלות את הטיעון שבעיניי (ורק בעיני), החיבור בין קדושה לרפואה יכול להיות בעייתי. יש כאן אנשים שהקהל הפונה אליהם הוא קהל בעל מצוקות רבות, פיזיות ורגשיות, והנה יושב לפניהם אדם גדול, רב!! והוא יש לו סיג ושיח עם אלוהים, אדם כזה יהיה מוכן לעשות כמעט הכל כדי לספק את רצון המרפא ולו בכדי שתהיה לו גישה אל הק"בה, אני חושבת שיש בזה מן ההפרעה לתהליך הריפוי.אני חלילה לא מנסה לומר כי כל הרבנים הטוענים ליכולת ריפוי הם שרלטנים, אבל בכל זאת יש רבים, רבים מהם. האם אנחנו פועלים לשם שמים?- לא כולם, לא תמיד וחבל שכך!!! מי יתנני נקיית כפיים תמיד וזהירה מספיק כדי לעמוד על מקומות של אגו או תאוות שררה וממון. אני מקווה מאוד שאוכל לצמוח מעבר לאלה, אם אצליח? -אני מאמינה שכן!