הרביץ לעומת הכה

[othersomeone]

הרביץ לעומת הכה

שלום!
עניין אותי לדעת מדוע אומרים למשל:
אריק הרביץ לבנץ
אך
אריק הכה את בנץ

על פי ההגיון משמעות הפעלים נראית זהה, כשאריק בשני המקרים הוא הנושא ובנץ הוא הנשוא. מאיפה נובע ההבדל?

 

[Assiduous]

ל"הרביץ" משמעויות שונות

בעוד הפועל "היכה" הוא ספציפי יותר.

כשאתה "מרביץ את" (שימוש במושא עקיף), אתה מרביץ את הגמל - גורם לו לרבוץ.
לפי מיטב ידיעתי המשמעות של הרביץ במשמעות של היכה היא מאוחרת יותר ונעשתה תוך הפעלת דימויים בשדה הסמנטי. למשמעות זו יוחד יחס המושא העקיף.

 

[איתי שלר]

להרביץ

זה קיצור של "הרביץ מכות". ראובן הרביץ מכות בשמעון (או הרביץ לו מכות בראשו).
מרביצים את המכות.
נכון שהיום כבר נשכח הצירוף הארוך וכבר אין תופסים את "הרביץ" כקיצור, אבל העקבות של הצירוף המלא ניכרות גם היום במילת היחס.

 

[trilliane]

גם שומעים את, אבל מאזינים או מקשיבים ל...

ויש דוגמאות נוספות. מילת היחס יכולה להשתנות לפי ההקשר, הבניין וסוג המושא, אך פעמים רבות היא די שרירותית.

 

[tristis]

רואה את... מביט ב... מסתכל על...

 

[trilliane]

אם כי חז"ל הסתכלו בקנקן וניתן להביט גם על / אל

 

[othersomeone]

מעניין!

ובין אם זה ל' או 'את', המילה שבאה אחריהן היא תמיד המושא?
ולמשל במשפט הבא: אריק נתן לבנץ את הגיטרה. אני מניח שהגיטרה היא המושא. אז לאיזה חלק במשפט נחשב בנץ?

 

[trilliane]

מושאים הם אלמנטים נוספים שהשתתפו בפעולה מלבד הנושא

(שהוא מבצע הפעולה במשפט פעיל).
פעולת נתינה מחייבת בהכרח שלושה משתתפים: נותן, ניתן ומקבל.
במשפט שהצגת הגיטרה היא מושא ישיר ובנץ הוא מושא עקיף.