קווים של אור ../images/Emo62.gif בחיינו
לכל אדם, גם בקצה העולם, ישנה תיבה נסתרת בחדרי הלב. עמוסה מכחולים גדולים וקטנים, צבעים חמים, צבעים רכים. צבעים של שמחה, אור ואהבה. לכל נברא, עלי אדמות, מבכיו הראשון, דמעות ראשונות מתוח בד ,על קירות הלב. הקורא לכל נפש רגישה ואוהבת, בכל מקום, בכל זמן. לטבול מכחול, ביד אומן, לצבוע את ימיו באורות קסומים ולילותיו באור זוהר, עטור כוכבים. קוים של אור, פסים של שמחה, המחוות הקטנות,מילות החיבה. נגיעות המכחול, יוצאות במחול, צובעות את היום בהמון אהבה. רישום בפחם, של רגש חם, מאור הפנים,הקורן מבפנים, שרבוט של חיוך, קשקוש של צחוק, שובר חומות, מקרב רחוק. הנקודות הקטנות, זרעים של אהבה. רסיסי טל לעת בוקר, שביבים של אור, רגעי חסד הניקוד של שפת האושר. ההצללות הרכות, טשטוש קווי המתאר, מוחים יום אתמול ,שייטב המחר. בת הקול המהדהדת, הפעמון שבלב, הרגש המפעם, רואה את הקולות, שומע את הצלילים, צובע את החיים. לתת רק לתת מלוא חופניים לפזר, הנתינה היא כנר המאיר לאחרים ולעולם אינו חסר. דלו לאחרים,גוונים של אושר, היו כלים שלובים. של רגשות אוהבים
ערב נפלא לכולכם