הרבה יותר מסתם אחת

הרבה יותר מסתם אחת

"את... את בסה"כ נשלטת"
לא. לא אמרת לי את זה. אבל הרגשתי ככה.
והתלבטתי הרבה עם עצמי אם להעלות את הפוסט הזה.
אין ספק - אינטילגנציה זה דבר חשוב אבל אינטיליגנציה רגשית חשובה לא פחות. ואולי אפילו יותר - במיוחד בעולם הזה.
וידעת שבאתי מעולם שונה משלך ונתת לי להרגיש שאתה מבין ולא לחצת. ואהבתי בך את זה.
יכולתי לדבר איתך ולשאול אותך שאלות בלי להרגיש מטומטמת.
נכון, היתה לשנינו תקופה לחוצה. אבל אמרת לי שאחכה, שאני עדיין מאוד אקטואלית עבורך.
וחיכיתי.
וברגע אחד זה נגמר. בלי הסברים. פשוט נעלמת.
וכל כך רציתי בך, רציתי בזה ולקחת את זה ממני בלי טיפת מחשבה.
ועדיין מקווה שאולי יש סיבה טובה להיעלמות הזו.
ויודעת שבטח התגובות כאן יהיו של "אז נעלמו לך. אפשר לחשוב..."
אבל בשבילי זה כן ביג דיל.
כי נפתחתי ונחשפתי כמו שלא נחשפתי מעולם ומרגישה פגועה.
וסליחה באמת לכל הציניקינים שבכם.
ולכל אותם "שולטים" סמויים שמשחרים לטרף - תחסכו את הפניות בפרטי.
מיציתי.
כנראה שלא מתאימה לעולם הזה שלכם.
לפחות לא כרגע.

 

DogsPCI

New member
היי מצטער לשמוע. מבין את ההרגשה שלך. רק אומר שזה ממש לא

קשור לעולם השליטה או אחר... זה - אנשים.
&nbsp
יש מי שמרשה לעצמו להחשף תחת "מסגרת" מסויימת,
ויש גם כאלה שחושפים את עצמם - תמיד.
&nbsp
שוב, לא קשור לעולם השליטה, קשור לבני-אדם, והאם יש בהם רגישות מספקת...
&nbsp
&nbsp
תרגישי טוב

&nbsp
&nbsp
 

A לוןA

New member
כמה דברים

ראשית, לא חושב שמישהו כאן יזלזל בכאב שלך. אבל דברים כאלו קרו קורים ויקרו ביחסים בין אנשים מאז ומעולם. יש אנשים שלא יודעים לסיים, לא רוצים להתעמת ולא בא להם על שיחות פרידה לא נעימות. אז הם פשוט נעלמים. זה פחדני, זה מגעיל- וזה קורה, עם או בלי קשר לנטייה מינית.
שנית- אני האחרון שיטיף למישהו כן-או-לא לנסות בדסמ, אבל ברור לך שלהגיד "אני לא אטעם יותר שוקולד בחיים!" כי החנווני במכולת העליב אותך- זה... נו... לא תופס.
שלישית- אני תמיד אומר לחדשים בתחום- למרות שכולנו בוגרי הונילה, וכולנו כבר עשינו וראינו ושמענו כבר הכל- בכל זאת בבדסמ זה יכול לסחוף אותך חזק יותר עמוק ומהר יותר מאשר בונילה- דווקא בגלל המקום הזה שמאפשר ואפילו דורש את הנפש, ולא את הגוף.
אז טעית. נפתחת בפני מישהו שבדיעבד לא היה שווה את זה. בצד הטוב של העניין- הוא הראה לך דברים על עצמך שאולי פחדת לחשוף. במידה ותחליטי בכל זאת להפוך את ה"שלכם" ל"שלנו"- אני בטוח שיהיו ראויים ממנו.
ובינתיים
 

newcharm

New member
כן, יש לא מעט קקות.

אבל אין לך עדיין לטעמי רפרנס מספיק בכדי לקבוע "העולם הזה שלכם".
&nbsp
עם כל הכבוד לברנש שגרם לך להרגיש מטומטמת, זה לא עולם ששייך למישהו ספציפי כאן
וככל שתהיי מסוגלת להתיר לעצמך, סביר שתוכלי להכיר אחרים שמתאימים יותר עבורך.
&nbsp
 

ExLibris499

New member
עלות-תועלת

מורטישיה יקרה,
בצד זה שעלה לך ביוקר להיחשף ולהיפתח.....הרווחת את עצמך. למדת דברים חדשים על הרצונות שלך והצרכים שלך. צמחת. גדלת.
נכון, כחלק מהתהליך חווית כאבי גדילה....ולעיתים, הם אפילו מרסקים ולוקחים אותך למטה, אבל הם יעברו ואם תצליחי לצאת מהחוויה מחוזקת יותר ומגובשת יותר - הרי שהרווחת.

שולחת לך חיבוק גדול.
 
ברור שאת לא סתם אחת

להפתח זה לדמם
לספר ולשתף יכול להיות כואב אפילו יותר מדקירה או מכה
העולם בו אנו חיים ללא קשר לעולם ה Bdsm הוא עולם פוצע וכואב
את לא חייבת דבר לאף אחד או אחת , רק לעצמך , לשמור על הדברים היקרים לך
על החיים שלך
לשמור כדי להנות מאותם רגעים קטנים וקסומים

משתחחוה בפנייך על ההיחשפות הזו

שונית
 

DOMINUS1

New member
העולם הזה שלכם...

מתנשאת משהו....
אין שום הבדל בין אחד שנעלם בקשר בדסמי לבין הנעלם בקשר ונילי.
זבל הוא זבל הוא זבל.
עכשיו לכי להחלים ותחזרי מחוזקת.
 
עלה לי

"
ברגע אחד זה נגמר. בלי הסברים. פשוט נעלמת.
וכל כך רציתי בך, רציתי בזה ולקחת את זה ממני בלי טיפת מחשבה."

הוא רצה לקחת ממך- זה המצב ממה שאני הבנתי (לא אשאל לקחת מה)
את רצית לקחת ממנו יותר משנתן - גם לתת את עצמך אליו וגם לקחת ולשאול שאלות בלי להרגיש מטומטמת. את רצית חשיפה קודם כל ולהרגיש ש... ונתת וגם לקחת .

הוא נתן לך מחצית לפחות ממה שנתת , הוא מצידו לאו דווקא היה צריך את הפתיחות .
בשלב כזה או אחר וגם לא בצורה יפה הוא החליט לסיים. לא לקחת ממך עד הסוף .

מה שברור הוא שאת לקחת ממנו חלק והוא לא לקח ממך דבר.
האם זה הופך אותו לאדם רע?
אולי הוא החליט שאם יקח את מבוקשו זה יעשה אותו רע מסיבותיו?
נכון ההעלמות כואבת והייתם קרובים - אבל מי פה לקח בלי מחשבה?
האם הוא לא בן אדם? האם אין לו רגשות משלו?
האם כל כך ברור שאת צעדיו- שאינך מבינה - הכל פרי חוסר המחשבה והלקיחה ממך?

כרגע ובהעדר עובדות אחרות זה ניכר שאת לקחת יותר חשיפה ,ידע ותשוקות לעתיד - שזה בדיוק מה שהיית צריכה והוא - גורנישט, כי הרי כל אלה ידועים לפניו זה מכבר. הוא היה סבלן והפסיק שלא בצדק.

אבל האם את הקורבן?

"
נכון, היתה לשנינו תקופה לחוצה. אבל אמרת לי שאחכה, שאני עדיין מאוד אקטואלית עבורך.
וחיכיתי."

יתכן ולא הבנתי נכון וכוונתך שבכל מקרה היית בשלה לנתינה ולפגישה - למלא את החלק שהוא חיפש בנתינה. יתכן והוא דחה אותך ונעלם, אך מהטקסט שלך הבנתי שמסיבותיך את דחית והוא דחה ביחד וחיכיתם ומתוך שבא עם רצון יותר מורכב מאשר להפגש לעוד סשן זה נראה לי כמו שנראה.

יום טוב
 

A לוןA

New member
כל ההתפלפלות הזו מיותרת לחלוטין בעיני

נתן, לקח, הרוויחה, הפסיד וכו' וכו' וכו'
להיעלמות ניבזית כזו יש רק סיבה אחת טובה- מוות (<בהקצנה>).
בכל יתר הסיטואציות זה סתם מעשה פחדני ושפל
ומי שנעשה כלפיה מעשה פחדני ושפל, זכותה להרגיש פגועה, בלי קשר למה הרוויחה קודם מהסיפור. את זה אפשר לנתח כשהאבק ישקע קצת.
 
כל כך לא התפלפלות

ולא אדוש לעומק בלגבי אופי המעשה וכן הלאה.
לזהות מתווה של דברים ודרכי גישה מאפשר חשיפה של כל בחירה -
בין אם בכאב , בין אם באושר-
מאפשר לנו לתפוס את כיוון התנועה שלנו וככזה לא רק שלא לחזור על שגיאות העבר אלא גם שלא לשחזר שוב ושוב את הגורם לכאב.

אז מאחלת שישקע ותוכל להביט נכונה ונוכחה בדברים .
לא חושבת שהעניין הוא לקח , הרוויחה הפסיד- אלא זיהוי של דברים
בתוך עצמה וכמו שאמרתי בתקווה שתנצל ותגש אחרת לדברים עכשיו ובעתיד.

אבל מבינה שזה לא רווח, על כל פנים איש לא לעג לכאבה.
 

A לוןA

New member
חלילה

לא רמזתי שלעגת לה או לכאבה.
בקריאה שלי (ויתכן מאוד שלא לזה התכוונת) נשמע כאילו את אומרת לה מבין השורות- "עזבי אותך, גם ככה הרווחת מאוד מהמפגש הזה, את לא קורבן. תתמקדי במה שקיבלת וזהו"
וזה בסדר גמור להרגיש פגועה כשאת סופגת כזו סטירה.
 
אמ

לא חשבתי שחשבת משהו שקשור אלי , התכוונתי שיש ערך לדון ולהעלות את הדברים האלה ולנסות למצוא את דפוס החשיבה והאמונות שדוחפות אותנו לשם.

לא חשבתי שיש רע בכאב וממתי אפשר לומר לאדם אל תרגיש?
התכוונתי שמעבר לכאב כדי לזהות את הדברים האלה -
כי הם הבסיס לכאב הרגשי הבא שלנו.
נפש נוטה לשחזר.

קיוותי שתחוש בטוב עם זה...
שתהיינה נקודות ביקורת-
אבל לא שוברת, בונה.

לא חשבתי שכך קראת את דברי למעשה-
חשבתי שחשבת שאין בזה ערך
והסברתי למה לטעמי יש ערך.
 
זאת אומרת זה מרגיש לי

שיותר משזה עוסק בבחור זה עוסק בתחושה שלך להבטיח- גם בלי לדעת את מניעיו (תארי לך שאותו פחדן אולי בכלל חושש לפגוע בך ולכן נעלם ככה בחדות) -
שזה עוסק הרבה יותר בכעס שנחשפת וחשפת-
משהו שממילא רצית וחיפשת לעשות
ובעצמי שלך -באגו - שלא מוכן לקבל שהיית
*בין אם זה נכון או לא*
סתם אחת שנחשפה , סתם עוד נשלטת .

ומי יודע מה היה?
הרי כבר נאמר- קיבלת מבוקשך-
נחשפת, הייתי אמיתית בפני עצמך ואדם
והחלק החסר בפאזל שלא פה להעיד-
בשבילו והרי הבהרת- פגישה הייתה הצורך שלו
ולא בא על סיפוקו.

אז נתן גם מבלי לקבל,
ואומנם קטע בצורה לא יפה-
אבל קיבלת גם מבלי לשלם את חלקך בעסקה-
בקשר.

והרי זה בהחלט יותר מיוחד מכל אחת אחרת ,
שנתן מזמנו, רצונו, בלי להלחיץ אותך
וכמה שיכל עד ש...
מסיבותיו, פחדנותו, חוסר רצונו לפגוע, אדישותו NAME IT
(שהרי את לא יודעת)
יצא בלי לקבל את שלו.

אז קיבלת אדם שנתן לך בלי תמורה-
לך ולך בלבד.

ובכל זאת את עסוקה במחשבה של "אני סתם אחת"
כשלא הרבה מקבלים בלי תמורה ככה ובלי לחץ -
ובכל זאת את עסוקה בכמה לקחו ממך בלי מחשבה-
כשחוסר הידיעה שלך אולי בכלל סותרת את המצב
שיתכן שאת לקחת בלי מחשבה ובלי לראות את האדם מולך.

חלף בראשך שאולי גם הוא אדם ושיש גם לו רגשות משלו?
כל אצ'טמנט רגשי דורש מאיתנו איזושהי לפחות מינימום של חיבור
והפניית משאבים ורגש לאחר.

מי אמר שזה מה שאת חושבת,
וגם אם לא - כמה זוכים לנתינה ללא תמורה?
מלב שלם?

והכי מאיר לי באור יקרות של אלף שאלות-
עם מכל זה , רק בגלל שאולי לא היית האחת המיוחדת שאת מדמיינת -
בין אם כזו או לא,
והרי בידיעה שזה קורה כל הזמן בעולם - לא רק לך ולא רק כאן -
את "כנראה לא מתאימה לעולם הזה שלכם"

מה שאת בעצם עושה זה לוקחת את הצורך שלך ביחוד ואת הכאב של פגיעה
מוצדק או לא -
ומשליכה אותה על קבוצה שלמה של אנשים.

בעצם זה את נוקמת - אולי הייתי עוד אחת בשבילו
אבל אני אראה לכם שבניגוד אליכם שחיים ככה-
אני לא עוד אחת שכמותכם-
לא לוקחת כאב במובן מאליו.

כל הפוסט ועם כל הכאב והעצב -
מרגיש לי רצון להראות לעולם ולעצמך שאת "לא עוד אחת"
במקום שאת לא עוד אחת בכלל - כמעט - בטוח שלא
כי קיבלת בלי תמורה,
במקום שבו התעלמת ממאפייניו הרגשיים של אחר,
במקום בו לקחת ונחשפת וקיבלת בלי התמורה הזו,
במקום בו פגיעה הפכה להיות האשמת הרבים
ובמקום בו במקום להיות עסוקה במי את ומה קיבלת
ומה העתיד ומה רצונותיך ומה נחשף-

את עסוקה בלהראות שאת "לא עוד אחת"
ובכן במקום הזה-
כשככה-
את בדיוק עוד אחת כמו כולם.
 

newcharm

New member
מה הוא נתן מבלי לקבל?

איך את יודעת שלא בא על סיפוקו, חרסינה?
אולי הסיפוק שלו אינו 'פגישה' אלא לתת למאן דהיא את התחושה שהיא "בסה"כ נשלטת"?
איך את יודעת כל כך הרבה?
תכלס לפי הפרשנות שלך יוצא שהיא בעצם תפסה לה מלאך בעורמה וניצלה אותו
למען קבלת הנאה ללא תמורה. שזה יהיה מי שיגיד קצת על גבול הפלילי..
&nbsp
רגע, את אומרת שיש פה נוכלת קטנה בקרבינו? :)
&nbsp
&nbsp
 
תגובה

"
מה הוא נתן מבלי לקבל?"

הקשבה, זמן , אמפתיה , מענה לשאלותיה ,
החשפות ושיחה .

היא הדגישה בתגובה-
שרצונו היה שהם יפגשו, שהוא מוכן לחכות.
משמע עבורו התמורה הייתה = פגישה .

זה לא קרה-
מכאן , שמכיוון שחיכה ומכיוון שרצה להפגש-
היא קיבלה ממנו ללא קבלה *משמעותית* מצידו.
לפי מה שרשמה.

"איך את יודעת שלא בא על סיפוקו, חרסינה?"
אני לא יודעת דבר אלא על סמך מה שהיא כתבה-
היא רשמה שהוא היה מוכן לחכות ולענות על שאלותיה.
מה יש לו לבוא על סיפוקו במקרה כזה?
ודאי אני בטוחה שבמקרה של קושי מצידו היא תמכה והייתה ונתנה
אבל לפי *דבריה* משתמע שאחרת .
היכן הסיפוק אם חיכה להפגש וזו התמורה שהיה ורצה לקבל?

כמובן שאלה הן הנחות אבל הן רק ממה שניתן לתמוך בו לפי תחושתה ודבריה. לא שלי הם.

"
אולי הסיפוק שלו אינו 'פגישה' אלא לתת למאן דהיא את התחושה שהיא "בסה"כ נשלטת"?
"
אם ככה למה המתין לפגישה והיה *מוכן לחכות* לפי דבריה?
למה לא ציין שהיא "סתם נשלטת"? הרי בכותרת - כבר בהתחלה ציינה שהוא לא אמר זאת אלא אף לא נהג ככה, היה סבלני ומקשיב וממתין -
וזה מצא חן בעיניה.

למה שיעשה את כל אלה אם זה המצב? (מתנצלת שאני לא מצטטת מהתגובה המקורית , אין לי סבלנות או כוח).

"
איך את יודעת כל כך הרבה?
"
אני מסיקה ממה שרשמה-
בדיוק כמוך ששואל שאלות ובצדק.
השאלה היא למה אתה עסוק במה שאני יודעת או לא
ולא בה שרשמה ולא בלמה אני רושמת מה שרשמתי .

האם *אני* המרכז של התגובה או היא? האם מה שאמרתי היה *לגנותה*
או שמא להציג לה מצג אחר של דברים? אפשרות אחרת?

אז אענה לך -
לדעתי היא עסוקה בכמה היא עלולה להתפס כ"עוד נשלטת"
במקום בו יכולה להתמלא שמחה ורגש על היכולת להחשף ,
על אומץ ליבה, על הדרך -
במקום בו הפגיעה שאוכלת בה -הרצון להיות כזו כלל לא צריכים
לתפוס יותר ממקום שולי-
במקום בו הניסיון והטישטוש של הכאב והפגיעה מערפלים מקום
יפה, נכון , מיוחד שזכתה לו
*בלי קשר לבחור*
וזה ברור לי בעיקר בגלל הסיומת בו עוסקת ברבים ולא בעצמה .
מה לרבים ואליה?
האם הדגש שלי על הבחור?
רחוק מזה.

אבל ברור שאם אני או שכמותי ומחשבותי הן על שולחן הדיון - אז מובן
שהמסר מטשטש לטובת כמה חרסינה טובה או רעה.
אבל הפוסט עסק במורטישה וככזה ישאר בה - ובדבריה.
לא מתוך הרע והטוב , אלא מתוך מקום של פחד וכאב-
או תנועה חופשית ואוהבת לעצמה ולמקיף אותה .
כי ככה אני רוצה ומייחלת לכל אדם בין אני , בין אתה בין מורטישה.

"
תכלס לפי הפרשנות שלך יוצא שהיא בעצם תפסה לה מלאך בעורמה וניצלה אותו
למען קבלת הנאה ללא תמורה. שזה יהיה מי שיגיד קצת על גבול הפלילי.."

קרא שוב מה שכתבתי. כמויות האולי, ואפשר , והיה
ומדבריך אם לא הידהדו כמו פטיש אוויר בראשך ומול עיניך -
אין ספק שרצוי שתשוב לקרוא בשנית ותגיד לי אם מדברי מסתבר
שהיא תפסה מלאך וניצלה אותו בעורמה
והאם בכלל הדיון המטופש וסר הטעם הזה שהעלית היה מענייני
ולמה?
מה *אני* קשורה ?


"
רגע, את אומרת שיש פה נוכלת קטנה בקרבינו? :)
"

לא הבנתי את השאלה ולכן גם לא יודעת מה אתה מצפה או חושב או שראוי לענות עליה.
לא מבינה למה עוסקים בי במקום במורטישה -
לא מבינה גם אם יצא ותתייג אותי כאדם רע וכן הלאה מה זה יהיה קשור לנכונות או לנקודות שהארתי ולא מבינה בכלל באופן כללי מה אתה רוצה .

למה אתה יוצא להגנה של מי שלא נזק להגנה כזו?
למה אתה מניח שבכלל ההגנה רלבנטית להצגת מצב דברים ותובנות ?
למה אתה עוסק בי ולא בה?
למה אמור לעניין הבחור אלא כאלמנט של חוסר ידיעה?
ואם הצגתי שאיננה יודעת בוודאות מה ולמה לגביו - מה זה אם לא ההפך אמור להציג שיש פתח שתחוש בטוב עם עצמה- מה רע בזה?.
 

newcharm

New member
קראתי פעמיים

אבל יתכן שפספתי. היכן היא הדגישה שרצונו היה שייפגשו?
&nbsp
ואחכ גם כתבת שהוא היה מוכן לחכות..
בעוד אני קראתי (פעמיים) שהוא אמר לה לחכות. והיא חיכתה.
עד שנעלם. או נאלם. ובלי הסברים.
&nbsp
ופחות חשוב, אני לא עסוק בך. אלא בניסיון להבין את התגובה שלך.
ואגב, לשאלתך, עסקתי בה מוקדם יותר היום, כלומר הגבתי למה שהיא כתבה פה.
&nbsp
 
רשמתי לך תגובה יותר ארוכה

בנוגע לדברים , מניחה שחלקם עדין ידייקו לאור מה שרשמת .

עכשיו גם מצחיק אותי שהבנתי למה אתה חושב מה שאתה חושב- מה שוודאי מורטישה תשמח להבהיר לך . אז אני אסביר

"
וידעת שבאתי מעולם שונה משלך ונתת לי להרגיש שאתה מבין ולא לחצת. ואהבתי בך את זה.
יכולתי לדבר איתך ולשאול אותך שאלות בלי להרגיש מטומטמת.
נכון, היתה לשנינו תקופה לחוצה. אבל אמרת לי שאחכה, שאני עדיין מאוד אקטואלית עבורך.
וחיכיתי.

אני הבנתי את זה כאילו ולאור זה שהוא לא אמר לה לדבריה אלא גרם לה להרגיש בעזיבה הפתאומית ככה סתם כמו "עוד נשלטת"
שהוא לא לחץ עליה לפגישה, ובגלל שהיה לו סדר יום לחוץ הוא אמר לה שתחכה ושהיא תהיה אקטואלית עבורו גם אם לוקח לה זמן עד שחש שמוכנה לזה.

אני מניחה שאתה קראת את זה ככה:
"
וידעת שבאתי מעולם שונה משלך ונתת לי להרגיש שאתה מבין ולא לחצת. ואהבתי בך את זה.
יכולתי לדבר איתך ולשאול אותך שאלות בלי להרגיש מטומטמת.
נכון, היתה לשנינו תקופה לחוצה. אבל אמרת לי שאחכה, שאני עדיין מאוד אקטואלית עבורך.
וחיכיתי."

על רקע זה גם ברור לך היחס האחר ל:
"
"את... את בסה"כ נשלטת"
לא. לא אמרת לי את זה."

אבל האמת ששנינו לא יודעים וטוב שכך .
בכל מקרה לטעמי לא הכאב צריך להנחות עולמו של אדם
ולא פחד,
אלא להפך.
כמובן מהערכה :)
 
למעלה