הראש כואב

הראש כואב

ואני מתכוננת לעוד לילה לבן. יהיה טוב, מתישהו... השאלה היא רק מתי.
 
אתמול דווקא דיברתי איתו

כלומר עם השכן. והוא אמר שהוא לא יעשה רעש בשעות האלה. מסתבר שהוא שכח. אני עדיין שוקלת ללכת אליו בעוד שעה. די משוכנעת שזה לא ייגמר עד אז.
 
ממשיכה את השרשור

החלטתי להיות קרציה כי אין ברירה. בעוד חצי שעה אני אלך אליו. בינתיים הערב כבר לקחתי כדור נגד כאב ראש והכדור דווקא עזר. גם אתמול לקחתי אחד. זה הפתרון? לקחת כל יום כדור נגד כאב ראש כי לא הצלחתי לישון בלילה? אני שונאת את המצב חסר האונים הזה. והכי קשה זה הבדידות של הלילה. איפה כל הנודדים?
 
מוזר

אחרי שכתבתי את ההודעה הראשונה בשרשור, התנתקתי מהאינטרנט וכתבתי על דף לעצמי. זה היה דווקא מאוד משחרר לכתוב לעצמי אבל לא רק בגלל זה התנתקתי. גם בגלל שהרבה פעמים בלילות הלבנים האינטרנט דווקא עושה לי יותר רע. אז למה חזרתי לפה שוב? ולמה אני כותבת כאן שרשור כזה שאחר כך בטח יעשה לי רע לקרוא אותו? האם יש בי איזה פן מזוכיסטי שמושך אותי לדברים רעים?
 

no one0

New member
אני לא חושבת ככה...

כלומר למה?? דווקא אם הייתה לי גישה לנט בלילות אני חושבת שאולי היתי מתעייפת יותר מהר, ומצליחה לישון קצת אח"כ... בכל מקרה אני לא חושבת שאפשר לקרוא לזה מזוכיזם... אם כבר מדברים על מזוכיזם, באמת יצא לי לחשוב עלזה לאחרונה, דברים קטנים שאנחנו עושים, אנשים שאנחנו מסתובבים איתם, חסרי משמעות לכאורה, שגורמים לנו לסבל קטן, עקיצות קטנות כאלה, כמעט ובלתי מורגשות, אבל אנחנו לא מפסיקים לעשות אותם... ממה זה נובע?? צורך לסבול? ענישה עצמית ששמורה לנו בתת מודע?? סתם פילסוף קטן לשעות לילה מאוחרות... תעדכני איך הלך עם השכן שלך...
 
בוקר טוב

בסוף הלכתי אתמול לישון באחת עשרה ואיכשהו באותו זמן התחיל להפסק הרעש.
 
היי נטע.

היום זה יום ארוך בלימודים והייתי חייבת לעצמי לישון אחרי מחסור בשעות. זה היה קשה, אך העייפות תרמה. התעוררתי מאוד מוקדם בבוקר. יותר מוקדם מהשעה שכיוונתי אליה. זה לא מזוכיזם, זה עניין של למצוא מה לעשות כדי להרגיש יותר טוב למרות הנדודים (ואולי גם בגללם). לא אמרת לי שאמרת לו שב23 את הולכת לישון? אם כך, אז הוא לא שכח. ואם כן שכח. להמשיך להציק לו עד שיבין את המסר:) נקווה שיהיה יום טוב.
 
למעלה