הקשרות של תינוקת

הקשרות של תינוקת

שאלה שאולי תשמע מצחיקה אבל בכל מקרה אשמח לקבל עזרה: אני אב לתינוקת בת עשרה חודשים. לפני כמה חודשים היא התחילה להקשר, באופן טבעי, אלי ואל אשתי, והיה ברור שהיא מעדיפה אותנו על פני אחרים. לפני כשבועיים היא התחילה להצמד אלי ולהעדיף אותי בברור. כאן אולי המקום לציין שאנחנו מתחלקים באופן שיוויוני בגידול שלה (ככל הניתן), היא איתנו בבית ושנינו עובדים במשרות חלקיות. אם בעבר , במצבים שבהם שנינו היינו בבית אז נוכחות של אחד מאיתנו הייתה מספקת אותה, עכשיו היא בוכה ועושה הכל כדי שאני אהיה זה שמטפל בה (במיוחד אם אני בטווח ראיה). מה הבעיה? שני דברים: דבר ראשון: זה מאוד מקשה על החיים. אומנם מחמיא לי ההתלהבות שלה ממני, אבל זה גם מאוד מגביל. הדבר השני: אשתי נעלבת... ובצדק (לדעתי). אם המצב היה הפוך אולי הוא היה מתקבל כמובן מאליו (קשר עם האם), אבל בגלל שכאן זה שונה, אז כמובן שאשתי מרגישה שאולי היא עושה משהו לא בסדר. אשמח לשמוע מנסיונכן: כמה זמן התקופה נמשכת? האם יש מקום להתערבות (למשל, שהאם תבלה איתה יותר זמן) או להפך, ללכת עם הדברים. אני אציין רק (וסליחה שההודעה מתארכת) שהילדה היא תינוקת חברותית ורגועה בדרך כלל, מה שגורם להצמדות שלה אלי להיות עוד יותר לא ברורה לנו.
 

limori

New member
אני בדקתי את שמך פעמיים לוודא

שאתה לא אחי. מה שסיפרת קורה בדיוק לאח שלי התינוקת שלהם היא בת שנה וחודשיים והיא קשורה לאחי בצורה היסטרית. היא מעדיפה לאכול מהצלחת של אחי מעדיפה לישון לידו מסכימה שרק הוא יאכיל אותה. היא קוראת לו"אבאלה שלי"... ואישתו חושבת שאמא היא ברורה מאליו ואבא הוא כביכול אדם נוסף שנכנס לחייה. נעה כתבה לפני כמה ימים שהמילה הראשונה שתנוקות אומרים היא אבא וזאת משום שבתקופה הראשונה לחייו התינוק לא מפריד הפרדה מלאה בינו לבין אמא. ואני לא יודעת עד כמה זה נכון אבל אומרים שהבנים קשורים לאמא והבנות קשורות לאבא. אצלינו המצב שונה רואי בן 4 צמוד אלי 24 שעות ביממה הוא המולקולות שלנו מדברות אחת עם השניה. והפחמן דו חמצני עובר מאחד לשני בגלגול חוזר. אני צוחקת כמובן... לאחר כל התגובות שתקבל כאן תוכל להקריא לאישתץ ואני בטוחה שהיא אולי תשנה את גישתה ולא תקנא. נהפוכו.... בהצלחה לימור
 

נעה גל

New member
לא צריך להעלב!

בסביבות גיל 8 חודשים ועד סביבות גיל שנה ושלושה חודשים (מי פחות ומי יותר) רוב התינוקות חווים "חרדת נטישה" (מכיוון שעדין אין להם הערכת זמן, כשההורה יוצא מהבית, גם אם זה לדקה, עבורם זה נצח). הדבר בא לידי ביטוי בהצמדות לאחד ההורים, בכי כשההורה עוזב את החדר וכו´. בתקופה הזו לא מומלץ בדרך כלל להכניס לגן חדש (למרות שהרבה פעמים דווקא כן מתחילים גן חדש בגילאים האלה), לא להשאיר את הילדה עם זרים, וגם כשמגיעים לסבא וסבתא והילדה נצמדת ומסתירה את פניה בבישנות, כדי להסביר להם שהיא בתקופה כזו וצריך לתת לה זמן להסתגל. לפעמים תינוק מעדיף הורה אחד ונצמד אליו למשך התקופה הזו. אני לא חושבת שאשתך עושה משהו לא טוב. להפך... היא צריכה להנות מהתופעה. אצלנו (איתמר בן שנה) נמצא גם כן בתקופה כזו בדיוק. הוא נמצא איתי ברוב המכריע של שעות היום ולכאורה אפשר היה לצפות שאני אהיה ההורה שאליו הוא יצמד. ואכן זה כך, כל עוד בן זוגי לא בסביבה. ברגע שבן זוגי מגיע, איתמר לא מוכן לעזוב אותו (רק לפני חודש, אגב, המצב היה הפוך לגמרי). ואם גיסי בסביבה - איתמר מצפצף על שני הוריו ועובר אל גיסי. אנחנו לא יודעים למה, אבל הוא אוהב אותו אהבת נפש (והם יחסית לא נפגשים הרבה... פעם בשבוע). הוא מתנהג כאילו הוא הורה שלו. הוא רוצה להיות רק על הידיים שלו, וכשגיסי עוזב את החדר איתמר מתחיל לצרוח ולבכות ולחפש אותו, ולקרוא לו "אי-מא". לך תבין! מה שאני מנסה לומר הוא, שאתם שניכם מתנהגים מצוין. לכו עם הדברים. היום זה ככה, בעוד חודשיים הכל יכול להתהפך. שאישתך תנצל את המצב כדי לעשות דברים בשביל עצמה (מה שאני לא יכלתי לעשות עד לפני חודש... ועכשיו כן).
 

לאה_מ

New member
מסכימה מאד עם נעה

אמנם לדעתי זה קצת מוקדם להכנס לשלב האדיפלי או האלקטרי בגיל כה צעיר, אבל גם אנחנו חווינו את זה באופן מאד מובהק אצל עומר (אם כי מעט מאוחר יותר) - הוא היה צמוד אלי וממש מאוהב בי. הייתי מקבלת לפחות הצעת נישואין אחת ביום. מיותר לציין, שעכשיו אני ממש מתגעגעת לכך. חבל אולי שלא התחתנתי איתו אז...
אז תהנו מבתכם החמודה, ושאשתך תהנה מהחירות היחסית הניתנת לה, ובלי העלבויות, ואם היא תשכיל לנצל עכשיו את הזמן הפנוי שניתן לה במתנה משום שהילדה מעדיפה את חברתך, יהיו לה יותר כח וסבלנות בשלב מאוחר יותר, כשהילדה תעדיף את חברתה.
 

lmerav

New member
כשהייתי בת 14 ועד נישואיי

העדפתי לשוחח עם אבא שלי, לבלות בחברתו, לבקש ממנו עיצות ולהיות רק בחברתו. היום אני אמא לילד מקסים שגם דבוק אלי לוורידים ואם עזבתי אותו לשניה הוא מכה אותי. אז בכל אופן אני מנסה לומר: דברים משתנים. יהיה בסדר. ולא להיעלב.להבין. ולרוות נחת מהגיל הזה כי הוא מדהיםםםםםםם ביי מירב
 
למעלה