גמאני!!!!!!(חזרתי מהחרמון)../images/Emo186.gif
אני נדבקת לנארוטו-דר שם: אלאנור ! גזע: אלפית גיל: 80 (18) עיסוק: צייד,דייג,שכירות חרב,יודעת לבשל... תיאור חיצוני: נערה חזקה (למרות שאני אלפית)170,עם עיניים ירוקות-שמשתנות לעיתים לכחולות. יש לי שיער בלונדיני-כסוף הנאסף בצמה ארוכה עד המותניים,קלוע בתוכה סרט טורקיז קטלני (עם קוצים). אנ'לבושה ב: התמונה הרגילה..... כלי נשק וחפצים: קשת,עם חצים תואמים ( בטח יש בו איזה כוח ניסתר).פגיון קטן.חליל.16 מטבעות נחושת.סרט בצבע טורקיז עם קוצים חדים.2 אבנים (לאש). יכולת ותכונות: אני רואה טוב למרחקים וגם בלילה. יש כישרון של חץ וקשת-צריך רק להתאמן יותר.יכולה לאתר כמעט כל צמח ביער, כל פטרייה רעילה.אם אני הולכת לאיבוד לפחות אני לא אגווע ברעב.יודעת לסובב את הראש מהר,בלי שהצוור ייתפס. רקע היסטרי: אמה של אלאנור הייתה בת של איזה אציל,ובדומה לקטיארה-נכנסה להריון בטעות.כיוון שלא רצתה בביתה בגיל כל כך צעיר היא השאירה את אלאנור בכפר קטן-בדרך לפלנתאס- אצל זוג צעיר שרק נישא. האישה הייתה עקרה ובני הזוג חשבו שזה נס משמים שהשאירו להם בת. אחרי שראו את אוזניה המחודדים כבר לא חשבו את אלאנור לנס.הם לא ידעו איך לטפל בה-כיוון שבמכתב המצורף אליה היה רשום שהיא גדלה(7 שנים אנושיות) בבית מפואר.גידלו אותה משרתים בגלל שלאמה לא היה כל חשק בה. כשהייתי בת 27 (=6) כבר עזרתי לאמי בעבודות הבית,יצאתי עם אבי לדייג,והתחלתי ללמוד להבחין בין הצמחים והפטריות הגדלות ביער. בגיל 35(7) אמי הציע שאלך לבית הספר.הלכתי,אז הילדים התחילו ללעוג לי.הורי עשו לי מסיבות יומולדת כל שנה אך אף ילד לא בא. לא שיחקתי עם הילדים של הכפר,הם אמרו שאני אף פעם לא אגדל ותמיד 'אשאר הילדה הקטנה של אמא' (תרתי משמע).הם תמיד לעגו לי,אמרו עלי אוזני עלה.ניסיתי להתעלם,ניסיתי לדבר איתם,אבל אחרי אביב אחד,שיצאנו לפיקניק,וחזרנו לבית מעלה עלים ירוקים,החלטתי לעזוב את בית הספר(אז הייתי בת 42) . כשהייתי בת 50 (12) הכרתי את כל מה שגדל ביער (החל מאוכמניות ועד הצמחים הטורפים).ידעתי לזהות פטריות רעילות,ומקומות מסתור טובים.הזמן עבר מאד מהר וכבר ראיתי את הורי מזדקנים. החלטתי שאני צריכה לישון פחות,כדי שאוכל להיות עם הורי יותר.התחלתי להתרגל לקום עם עלות השחר-כדי שאול לצוד ולשמח את הורי. יום אחד אמי נתנה לי את המכתב מהאלפית שילדה אותי. אמי רצתה שאני אדע את כל האמת: "בני האנוש שלקחו את הילדה: אין לה שם,כך שאתם יכולים לקרוא לה איך שתרצו. אני אוסרת עליכם להגיד לה מי אמה האמיתית! כדי שאוכל לחזור לפה כדי לקחת אותה,כשתהיה גדולה יותר. אני גם אוסרת עליכם לפנק אותה,אני לא רוצה בת מפונקת. אבל שתלמד נימוסים ותהיה יפה,היא מיועדת לחתונה עם בן מעמד גבוהה .אני משאירה איתה כסף בשביל חינוכה,שתלמד את היסטוריית בני עמה ותדבר בשפה האלפית. אני אחזור כשימלאו לה 13 שנה מהיום בו השארתי אותה אצלכם." שנאתי אותה מאז,תיעבתי אותה בכל לבי וגם לא התכוונתי לבוא איתה או להתחתן עם אלף סנוב. יום אחד מצאתי לדי ביתי חבילה עם פתק מאבי (האלף), היה רשום בו שהוא גוסס,הוא משאיר לי את הקשת והחצים שעברו מאביו אליו,היה גם כתוב שהיא מאוד מיוחדת,וזאת אני אגלה בהמשך חיי.... ואז כשהתקרב מועד חזרתה של האלפית שילדה אותי-הייתה פשיטה על הכפר.למזלנו הבית של הורי היה ליד היער,ברחנו,אך לא יכלנו לרוץ זמן רב.כשהתרחקנו מהכפר הורי היו תשושים,בבוקר מצאתי את שניהם מתים..... לקחתי את הפגיון שאבי נתן לי,את הקשת והחצים שאבי האלף שלח לי,ואת החליל שאמי נתנה לי . השאלתי סוס ורכבתי להנאתי לפלנתאס. בפלנתאס עבדתי כשכירת-חרב (שכירת קשת,מה שלא תקראו לזה). אחרי שנתיים הבנתי שזה לא בשבילי (בעיקר בגלל שהזבל ששכר אותי ניסה ניסיון מטומטם מאוד...מה שעלה לו בחייו).אחר כך הלכתי לטייל בקריין ...עבדתי בכמה מקומות,לא משהו מיוחד. חזרתי לפלנתאס-מקומות העבודה הכי טובים.
ולרשום עם איזה שה"ם הוא רוצה לשחק. במקרה ויהיו יותר מדי שחקנים במשחק אחד האחרונים שביקשו יועברו לשה"ם השני. וסייבר, בבקשה אני מבקש ממך אם אתה יכול בבקשה לעזור לי ולמחוק את התגובות שלא קשורות לנושא הזה. וגם למחוק כל ניצל"וש כי אני רוצה שהשרשור הזה יהיה רק בנושאי הדי אן די. בקבוצה של דר-אוזמקי נארוטו-ישנם 9 מקומות, ברגע שיירשמו לקבוצה זאת 9 אנשים כל שאר הנרשמים יועברו אוטומטית לקבוצה של גדילן. אני לא יודע עד כמה מקומות יש בקבוצה של גדילן זה מכיוון שלא הצלחתי לדבר איתו, אם יהיה עומס אצל גדילן הם יעברו לנארוטו ולהיפך כמו שאמרתי. אז אנא שרשרו לפה