הקרע הגדול, על מה?

הקרע הגדול, על מה?

מה מבדיל בינינו, ביני ובינך? המראה? האופי? תחומי העיניין? גם, אך לא בצורה שתביא אותך או אותי לידי מעשה קיצוני. מה עם הדת והאמונה? מה עם הלאום? מדוע השנאה קורעת איש מרעהו? איך תוכל להביט בעיני ולומר לי, לאדם שאינך מכיר, כי אתה שונא אותי ואת קיומי מפני שאני יהודייה? או נוצרייה או מוסלמית? דתך ולאומך שלך אינן עושות אותך טוב ממני, ולא אותי טובה ממך. אנחנו שניים במסע מסובך וארוך כשלעצמו גם מבלי שתוסיף על הקושי. עד היכן מגיעה ההפרדה? לא חטאתי חטא נורא שעליו תרגיש זכות לשנוא אותי. עשיתי טעויות ולא מעט בזה אודה, ומה איתך... טעויות עשית? לשקר, שיקרת? לאהוב, אהבת? לבכות, בכית? צער חווית? להתאבל, התאבלת? במה אנו שונים? מהו הלאום בברית מתינו? כשעוד הייתה נשמת רוחו בו, היה יהודי או נוצרי או מוסלמי, אך כעת כשכל שנשאר הוא זיכרון, הוא עוד אדם מת ותו לא. לא נוצרי מת ולא מוסלמי מת ולא יהודי מת...בן אדם מת ותו לא. ברית הנישואים היא זו המבטיחה לאחד שניים עד יום מותם, אז מדוע הדת מבטיחה לאחד את כל השאר לאחר מותם?! מדוע לחכות עד הקבר בכדי להבין? בכמה דמים יש לשלם בכדי להבין... להבין שהשנאה ה-ו-ר-ג-ת! ומדוע להתאבל על אלה שמתו טרם זמנם, אם מותם הוא לשווא? אם לאחר שנותר מהם זכרון ותמונה על הקיר תמשך השנאה, ימשך ההרג, ימשך הסבל? כמה קורבנות עוד יש להקריב? במה אנו שונים? אתה מאמין בכוח עליון, משהו גדול ממך. אתה מאמין בסמלי הדת המייצגים את הכוח העליון בו אתה מאמין. אתה מאמין בספר קדוש המביא את תולדות עמך ואמונתך; אתה רואה טעויות מן העבר בספר הקודש; אתה רואה לאן הובילה שנאה בספר הקודש; אתה רואה את משמעות החמלה והסליחה בספר הקודש.... כל המאמינים מכל הדתות מאמינים בדרכם שלהם באותם הדברים בדיוק. על מה תשנא אותם? שסמלי הדת שונים? שמנהגיהם שונים? או אולי אבות אכלו בוסר ושיני בנים תקהנה? האמונה חיה ועוברת מדור לדור, אך למה להעביר את השנאה עמה? מדוע לא לסלוח ולהמשיך הלאה? מדוע תרדוף אדם על מעשי אבות אבותיו במרחק דורות רבים ממנו? אין הוא אדם בפני עצמו? עם חשיבה יחודית ומיוחדת לו? עם רצונות משלו הרי שאין הוא זהה באופיו או בדעותיו לאבות אבותיו. למד מיהו! למה תשפוט אותו לפני שלמדת להכיר את מעלותיו? הנח לעבר להשאר בעבר, שם מקומו. הנח ליצר השנאה, אהיה חזק ממנו, יצר השנאה הוא יצר פרימיטיבי והרי ניחנת ביכולת חשיבה עצמאית אז מדוע תלמד מן הרעות שבאמונה? אתה רוצה משפחה ואהבה, גם אני! אתה רוצה להרגיש שעשית משהו טוב עם חייך, גם אני! אתה רוצה תמיכה ברגעים קשים ומישהו לשמוח איתו ברגעים מאושרים... גם אני!!!! הסתכל לתוכי, ותראה שאני... בדיוק כמוך... בן אדם.
 
הקרע הגדול הוא לא על מה שאת, הוא

גם לא על מה שאני. הוא על מה שאנחנו עושים. אין בי שנאה לאנשי בגלל מה שהם, ואפילו לא בגלל עברם. יש בי כעס גדול על מה שאנשים עושים היום ומוכנים לעשות מחר. כל בני האדם שווים. אבל לא כל מעשיהם. אדם נשפט על פי מעשיו. לוותר על ההתיחסות אל האדם על פי מעשיו, זה לוותר עליו כחלק מהחברה. לא כל אדם לעצמו, וכחברה יש משמעות למעשיהם של בני האדם. תוכם של בני האדם הוא עינינם. חלק מהם, הקרובים לנו ביותר, אנחנו הופכים גם את תוכם לענינינו. אינני בוחן כליות ולב, אני צופה במעשיהם של האנשים, כפי שהם צופים במעשי, ומתיחס בהתאם. אין להתעלם ממעשיהם של אנשים הפוגעים בחברה. מי שמוכן לפגוע ללא רחמים באחרים, לא מאמין באותם דברים כמוני, ואני לא מאמין באותם דברים כמוהו... ואני לא רוצה לחיות בחברה שאת פרצופה יעצב שודד או רוצח. זו לא חוכמה להגיד : כולנו רוצים אהבה, חמלה, התייחסות. השאלה היא כמה מאיתנו מוכנים לתת אהבה, חמלה התייחסות לאחר, אפילו הוא שונה מאיתנו... מי שסבור שיש שראויים יותר ויש ראויים פחות, והופך את המחשבה הזאת לקו פעולה בחייו, אם הפוליטיים ואם החברתיים במעגל הקרוב אליו - יש קרע בינו לביני! וטוב שיש!
 
למעלה