lemony snickets
New member
הקריצה
השעה 04:30. אני יושב שם די מנומנם, העיניים שלי כבר לא כל כך מפוקסות, אחרי הבירה השלישית ובדרכי לבאה בתור. מוזיקה ושירה התנגנו ברקע, המון אנשים היו שם , לא ממש יודע להגיד כמה. ואז , מתוך ההמון , קלטתי אותו. את המחשוף הנדיב. את הצבעים העזים שלבשה , את החצאית הקצרצרה. היא חייכה חיוך כמו שרק באמריקה יכול להיות, כזה צחור ומלא שיניים בוהקות. היא היישירה מבט ישר אלי וקרצה. אבל זו לא הייתה סתם קריצה של "היי מה שלומך , קוראים לי דנה" , זו הייתה קירצה עם תובנות הרבה הרבה יותר עמוקות מזה. פילוסופיות ממש. היא רצתה אותי. זה מה שהבנתי מהקריצה הזו. זה מה שרציתי להבין מהקריצה הזו. ואז היא נעלמה בתוך ההמון. היא , החצאית והקריצה. ניסיתי לשנות מעט זוית, כלום. לצד השני גם ניסיתי , גם כלום. שפשפתי את העיניים כדי לנסות ולמקד את המבט שלי, ואז הבנתי איפה אני נמצא... זרוק על כורסאת הטלויזיה שלי , בתחתונים , הרוג מעייפות באמצע הלילה, בוהה במשחק NBA שנשארתי ער במיוחד בשבילו. את הקריצה אמנם חוויתי , אבל מהמעודדת של הקבוצה היריבה, בקלוז - אפ חרמני במיוחד של הבמאי האמריקאי המשועמם. זו אמנם לא הייתה הפנטזיה האולטימטיבית , אבל בתנאים הללו אני מוכן לקבל כל דבר... יחי הלילות הלבנים!!!
השעה 04:30. אני יושב שם די מנומנם, העיניים שלי כבר לא כל כך מפוקסות, אחרי הבירה השלישית ובדרכי לבאה בתור. מוזיקה ושירה התנגנו ברקע, המון אנשים היו שם , לא ממש יודע להגיד כמה. ואז , מתוך ההמון , קלטתי אותו. את המחשוף הנדיב. את הצבעים העזים שלבשה , את החצאית הקצרצרה. היא חייכה חיוך כמו שרק באמריקה יכול להיות, כזה צחור ומלא שיניים בוהקות. היא היישירה מבט ישר אלי וקרצה. אבל זו לא הייתה סתם קריצה של "היי מה שלומך , קוראים לי דנה" , זו הייתה קירצה עם תובנות הרבה הרבה יותר עמוקות מזה. פילוסופיות ממש. היא רצתה אותי. זה מה שהבנתי מהקריצה הזו. זה מה שרציתי להבין מהקריצה הזו. ואז היא נעלמה בתוך ההמון. היא , החצאית והקריצה. ניסיתי לשנות מעט זוית, כלום. לצד השני גם ניסיתי , גם כלום. שפשפתי את העיניים כדי לנסות ולמקד את המבט שלי, ואז הבנתי איפה אני נמצא... זרוק על כורסאת הטלויזיה שלי , בתחתונים , הרוג מעייפות באמצע הלילה, בוהה במשחק NBA שנשארתי ער במיוחד בשבילו. את הקריצה אמנם חוויתי , אבל מהמעודדת של הקבוצה היריבה, בקלוז - אפ חרמני במיוחד של הבמאי האמריקאי המשועמם. זו אמנם לא הייתה הפנטזיה האולטימטיבית , אבל בתנאים הללו אני מוכן לקבל כל דבר... יחי הלילות הלבנים!!!
../images/Emo39.gif