גיא גרימלנד
New member
הקרב על ההסברה
שימו לב לכתבה הבאה שנלקחה מעיתון הארץ: הקרב על ההסברה: ישראל מובילה בעיתונים, הרשות - בטלוויזיה (מאת יאיר אטינגר) בשתיים וחצי בצהריים מתקשה גדעון מאיר להיזכר לכמה לכלי תקשורת התראיין מאז הבוקר, בניסיון להגן על פעילות צה"ל סביב לשכתו של יאסר ערפאת. עכשיו מתיישב הסמנכ"ל לענייני תקשורת של משרד החוץ ומספר בלהט על אסטרטגיית ההסברה הישראלית בעקבות אירועי הימים האחרונים. אבל את השיחה קוטעת אחת מעוזריו. "פיגוע בחיפה", היא אומרת, ומאיר מזנק לעבר אחד ממסכי הטלוויזיה באולם הגדול, שמולו מצטופפים עובדי המשרד. מאיר מוטרד מאוד מהפיגוע בחיפה. ועם זאת, הוא יודע כיצד, לפחות למשך השעות הקרובות, ישפיע הפיגוע על טיב עבודתו כמי שממונה על ההסברה הישראלית בעולם. "אני זועם", הוא אומר, "יש לי הזדהות מלאה עם אמא שאיבדה את הילד שלה, אבל כשאני נזעם אני מתראיין בצורה הטובה ביותר בטלוויזיה". מבחינת ההסברה הישראלית, ההסלמה בימים האחרונים היא לא רק התעצמות של החוקיות הסיזיפית שמוכרת מאז אוקטובר 0002: פיגוע-פעולת-צה"ל, פיגוע-פעולת-צה"ל - אלא "נקודת מפנה", כדברי מאיר. "הטבח בליל הסדר - וכך אנחנו גם מציגים את זה - היה פיגוע אחד יותר מדי. ביום חמישי בלילה הממשלה החליטה שהיא יוצאת לפעולה, והרגשנו שצריך לעבור פאזה בכל מערכת ההסברה הישראלית". בעקבות ההסלמה האחרונה פתחו אתמול הדיווחים מהמזרח התיכון את כל מהדורות החדשות ברשתות הטלוויזיה הבינלאומיות, והופיעו בעמודיהם הראשונים של רוב העיתונים, גם כאלה שאינם מתמקדים בחדשות בינלאומיות. תוך 84 שעות, מיום שישי בצהריים ועד אתמול בצהריים, נרשמו בלשכת העיתונות הממשלתית לא פחות מ-48 כתבים וצלמים חדשים מכלי תקשורת בעולם; בחודש מארס כולו נרשמו שם יותר מ-006 עיתונאים. חשיפת השיא הזאת, וההנחה במשרד החוץ כי הביקורת נגד ישראל בתקשורת העולמית תגבר ככל שתימשך ותעמיק פעולת צה"ל בשטחים, הביאה את משרד החוץ לשנות את קו ההסברה הישראלי, וגם לאמץ היערכות טכנית חדשה. ביום שישי, בשעה שכוחות צה"ל נכנסו לרמאללה, הוקם בירושלים - לראשונה מאז פרוץ העימות - מרכז תקשורת שנועד להיות "חזית ההסברה של ישראל", בעיקר מול העיתונות הזרה. במרכז, שנמצא במרכז הקונגרסים בירושלים, פועלים מעכשיו דוברים רבים: דובר משרד ראש הממשלה, דובר משרד החוץ, דובר משרד התיירות, דובר צה"ל, דובר המשטרה ודובר מתאם הפעולות בשטחים. כמו כן יפעלו במקום אנשי לשכת העיתונות הממשלתית. "מה שקובע כרגע הוא תיאום", אומר מאיר. "דובר צה"ל, רון כתרי, ואני החלטנו שאנחנו פותחים את המרכז, והבאנו לכאן את כל זרועות הממשלה", הוא מוסיף. הנציגים הישראלים, בירושלים ובשגרירויות בעולם, יודעים היטב שיכולתם להסביר את מדיניות הממשלה מוגבלת. "לתקשורת בעולם יש נטייה ברורה לקבל את הצד הפלשתיני, החלש יותר", אומר עמנואל נחשון, סגן דוברת משרד החוץ. לדבריו, מאז פרוץ העימות, ובעיקר בימים האחרונים "הפלשתינאים מספקים הרבה יותר תמונות". "כשיש פיגוע גדול בישראל, הוא מכוסה בהבלטה בעיתונות בעולם בגלל ההכרח העיתונאי, אבל זה לא נופל בנראטיב שלהם. אם יש פעילות ישראלית בשטחים, זה נופל בנראטיב הזה, ואתה רואה למשל בזה שהמערכות מעדיפות לשלוח את הצוותים שלהן לרמאללה ולא לזירת פיגוע", אומר מאיר. שינוי בולט בהסברה הישראלית בימים האחרונים, הוא הפניית האשמות מפורשות כלפי יו"ר הרשות הפלשתינית, יאסר ערפאת. אחרי רוב הפיגועים האחרונים הצביעו הדוברים הרשמיים של ישראל על הרשות הפלשתינית כמי שמעורבת, או מאפשרת את הטרור. עכשיו, אומר מאיר, "אנחנו מציגים את יאסר ערפאת אישית כמי שעומד בראש קואליציית הטרור, ואנחנו דואגים להביא דוגמאות, כמו הקשר שלו למתאבדים שניסו להגיע בערב פסח לקניון מלחה בירושלים". סקירה מקרית של כלי התקשורת בעולם אתמול, העלתה את מה שהיה נכון לאורך רוב חודשי העימות: העיתונאים במדינות השונות, חופשיות ככל שיהיו, נוטים במקרים רבים ליישר קו עם ממשלותיהם ביחס לסכסוך במזרח התיכון. ככלל, כותבים אמריקאים הדגישו את פעולת צה"ל כתגובה לפיגועים האחרונים, ואילו עיתונאים אירופאים - בעיקר מצרפת וממדינות סקנדינוויה - נטו להציג אותה כתוקפנות חסרת טעם. רוב העיתונים באסיה ובאמריקה הלטינית, לעומת זאת, הגישו לקוראים דיווחים יבשים, ללא פרשנויות. ואולם במשרד החוץ מבחינים עכשיו בהבדלים בסיקור לא רק בין הלאומים השונים, אלא גם בין סוגי המדיה. נחשון: "בעיתונות הכתובה אנחנו עוברים בדרך כלל יותר טוב מהפלשתינאים, בגלל שזה אמצעי יותר מתוחכם, שדורש פרספקטיווה. לעומת זאת, ברשתות הטלוויזיה ובתצלומים המסר המיידי עובר הרבה יותר טוב, ובתחום זה יש יתרון לפלשתינאים". בניסיון לשפר את מצבה בקרב על המצלמות, גייס באחרונה משרד החוץ את היועץ האסטרטגי מוטי מורל שמופקד, כדברי מאיר, על "יצירת אירועי תקשורת". בימים האחרונים החל מורל להשתתף בניסוח ההודעות של משרד החוץ, ולייעץ לדוברים בשיווק אירועים שניתן להעביר אותם באמצעים ויזואליים. מאיר: "אתמול למשל הוא הציע שכשמביאים אוכל לערפאת ברמאללה זה יצולם, או למשל ליחצ"ן החוצה סיפורים אנושיים של משפחות שלמות שנמחקו". זה לא נעשה עד עכשיו? "כן, אבל מעכשיו זה ייעשה בצורה הרבה יותר אינטנסיווית ומתואמת". עיתונאים: מדיניות ישראל אנטי-הסברתית כמה עיתונאים זרים שהגיעו לאחרונה לאזור סירבו להתראיין בשמם. רובם נימקו זאת מחשש שחשיפתם תפגע בעבודתם מול גורמים פלשתיניים. כולם דחו את טענות משרד החוץ כי עבודתם לוקה במשוא פנים, והדגישו שיכולתם של הדוברים הישראלים מוגבלת. "מדיניותה של הממשלה הישראלית היא אנטי-הסברתית", אמר אחד מהם. עם זאת, כתב של עיתון ביקורתי מבריטניה, הדגיש כי "הדוברים הישראלים עולים ברוב המקרים על הדוברים הפלשתינאים ברמת האנגלית שלהם". לדבריו, "זה לא שאין פלשתינאים עם אנגלית מצוחצחת כמו של דורי גולד, אלא בגלל שערפאת מאפשר רק למקורביו להופיע בתקשורת. זה נכון גם ביחס לדוברים בצרפתית ובספרדית".
שימו לב לכתבה הבאה שנלקחה מעיתון הארץ: הקרב על ההסברה: ישראל מובילה בעיתונים, הרשות - בטלוויזיה (מאת יאיר אטינגר) בשתיים וחצי בצהריים מתקשה גדעון מאיר להיזכר לכמה לכלי תקשורת התראיין מאז הבוקר, בניסיון להגן על פעילות צה"ל סביב לשכתו של יאסר ערפאת. עכשיו מתיישב הסמנכ"ל לענייני תקשורת של משרד החוץ ומספר בלהט על אסטרטגיית ההסברה הישראלית בעקבות אירועי הימים האחרונים. אבל את השיחה קוטעת אחת מעוזריו. "פיגוע בחיפה", היא אומרת, ומאיר מזנק לעבר אחד ממסכי הטלוויזיה באולם הגדול, שמולו מצטופפים עובדי המשרד. מאיר מוטרד מאוד מהפיגוע בחיפה. ועם זאת, הוא יודע כיצד, לפחות למשך השעות הקרובות, ישפיע הפיגוע על טיב עבודתו כמי שממונה על ההסברה הישראלית בעולם. "אני זועם", הוא אומר, "יש לי הזדהות מלאה עם אמא שאיבדה את הילד שלה, אבל כשאני נזעם אני מתראיין בצורה הטובה ביותר בטלוויזיה". מבחינת ההסברה הישראלית, ההסלמה בימים האחרונים היא לא רק התעצמות של החוקיות הסיזיפית שמוכרת מאז אוקטובר 0002: פיגוע-פעולת-צה"ל, פיגוע-פעולת-צה"ל - אלא "נקודת מפנה", כדברי מאיר. "הטבח בליל הסדר - וכך אנחנו גם מציגים את זה - היה פיגוע אחד יותר מדי. ביום חמישי בלילה הממשלה החליטה שהיא יוצאת לפעולה, והרגשנו שצריך לעבור פאזה בכל מערכת ההסברה הישראלית". בעקבות ההסלמה האחרונה פתחו אתמול הדיווחים מהמזרח התיכון את כל מהדורות החדשות ברשתות הטלוויזיה הבינלאומיות, והופיעו בעמודיהם הראשונים של רוב העיתונים, גם כאלה שאינם מתמקדים בחדשות בינלאומיות. תוך 84 שעות, מיום שישי בצהריים ועד אתמול בצהריים, נרשמו בלשכת העיתונות הממשלתית לא פחות מ-48 כתבים וצלמים חדשים מכלי תקשורת בעולם; בחודש מארס כולו נרשמו שם יותר מ-006 עיתונאים. חשיפת השיא הזאת, וההנחה במשרד החוץ כי הביקורת נגד ישראל בתקשורת העולמית תגבר ככל שתימשך ותעמיק פעולת צה"ל בשטחים, הביאה את משרד החוץ לשנות את קו ההסברה הישראלי, וגם לאמץ היערכות טכנית חדשה. ביום שישי, בשעה שכוחות צה"ל נכנסו לרמאללה, הוקם בירושלים - לראשונה מאז פרוץ העימות - מרכז תקשורת שנועד להיות "חזית ההסברה של ישראל", בעיקר מול העיתונות הזרה. במרכז, שנמצא במרכז הקונגרסים בירושלים, פועלים מעכשיו דוברים רבים: דובר משרד ראש הממשלה, דובר משרד החוץ, דובר משרד התיירות, דובר צה"ל, דובר המשטרה ודובר מתאם הפעולות בשטחים. כמו כן יפעלו במקום אנשי לשכת העיתונות הממשלתית. "מה שקובע כרגע הוא תיאום", אומר מאיר. "דובר צה"ל, רון כתרי, ואני החלטנו שאנחנו פותחים את המרכז, והבאנו לכאן את כל זרועות הממשלה", הוא מוסיף. הנציגים הישראלים, בירושלים ובשגרירויות בעולם, יודעים היטב שיכולתם להסביר את מדיניות הממשלה מוגבלת. "לתקשורת בעולם יש נטייה ברורה לקבל את הצד הפלשתיני, החלש יותר", אומר עמנואל נחשון, סגן דוברת משרד החוץ. לדבריו, מאז פרוץ העימות, ובעיקר בימים האחרונים "הפלשתינאים מספקים הרבה יותר תמונות". "כשיש פיגוע גדול בישראל, הוא מכוסה בהבלטה בעיתונות בעולם בגלל ההכרח העיתונאי, אבל זה לא נופל בנראטיב שלהם. אם יש פעילות ישראלית בשטחים, זה נופל בנראטיב הזה, ואתה רואה למשל בזה שהמערכות מעדיפות לשלוח את הצוותים שלהן לרמאללה ולא לזירת פיגוע", אומר מאיר. שינוי בולט בהסברה הישראלית בימים האחרונים, הוא הפניית האשמות מפורשות כלפי יו"ר הרשות הפלשתינית, יאסר ערפאת. אחרי רוב הפיגועים האחרונים הצביעו הדוברים הרשמיים של ישראל על הרשות הפלשתינית כמי שמעורבת, או מאפשרת את הטרור. עכשיו, אומר מאיר, "אנחנו מציגים את יאסר ערפאת אישית כמי שעומד בראש קואליציית הטרור, ואנחנו דואגים להביא דוגמאות, כמו הקשר שלו למתאבדים שניסו להגיע בערב פסח לקניון מלחה בירושלים". סקירה מקרית של כלי התקשורת בעולם אתמול, העלתה את מה שהיה נכון לאורך רוב חודשי העימות: העיתונאים במדינות השונות, חופשיות ככל שיהיו, נוטים במקרים רבים ליישר קו עם ממשלותיהם ביחס לסכסוך במזרח התיכון. ככלל, כותבים אמריקאים הדגישו את פעולת צה"ל כתגובה לפיגועים האחרונים, ואילו עיתונאים אירופאים - בעיקר מצרפת וממדינות סקנדינוויה - נטו להציג אותה כתוקפנות חסרת טעם. רוב העיתונים באסיה ובאמריקה הלטינית, לעומת זאת, הגישו לקוראים דיווחים יבשים, ללא פרשנויות. ואולם במשרד החוץ מבחינים עכשיו בהבדלים בסיקור לא רק בין הלאומים השונים, אלא גם בין סוגי המדיה. נחשון: "בעיתונות הכתובה אנחנו עוברים בדרך כלל יותר טוב מהפלשתינאים, בגלל שזה אמצעי יותר מתוחכם, שדורש פרספקטיווה. לעומת זאת, ברשתות הטלוויזיה ובתצלומים המסר המיידי עובר הרבה יותר טוב, ובתחום זה יש יתרון לפלשתינאים". בניסיון לשפר את מצבה בקרב על המצלמות, גייס באחרונה משרד החוץ את היועץ האסטרטגי מוטי מורל שמופקד, כדברי מאיר, על "יצירת אירועי תקשורת". בימים האחרונים החל מורל להשתתף בניסוח ההודעות של משרד החוץ, ולייעץ לדוברים בשיווק אירועים שניתן להעביר אותם באמצעים ויזואליים. מאיר: "אתמול למשל הוא הציע שכשמביאים אוכל לערפאת ברמאללה זה יצולם, או למשל ליחצ"ן החוצה סיפורים אנושיים של משפחות שלמות שנמחקו". זה לא נעשה עד עכשיו? "כן, אבל מעכשיו זה ייעשה בצורה הרבה יותר אינטנסיווית ומתואמת". עיתונאים: מדיניות ישראל אנטי-הסברתית כמה עיתונאים זרים שהגיעו לאחרונה לאזור סירבו להתראיין בשמם. רובם נימקו זאת מחשש שחשיפתם תפגע בעבודתם מול גורמים פלשתיניים. כולם דחו את טענות משרד החוץ כי עבודתם לוקה במשוא פנים, והדגישו שיכולתם של הדוברים הישראלים מוגבלת. "מדיניותה של הממשלה הישראלית היא אנטי-הסברתית", אמר אחד מהם. עם זאת, כתב של עיתון ביקורתי מבריטניה, הדגיש כי "הדוברים הישראלים עולים ברוב המקרים על הדוברים הפלשתינאים ברמת האנגלית שלהם". לדבריו, "זה לא שאין פלשתינאים עם אנגלית מצוחצחת כמו של דורי גולד, אלא בגלל שערפאת מאפשר רק למקורביו להופיע בתקשורת. זה נכון גם ביחס לדוברים בצרפתית ובספרדית".
