הגבירה מן האגם
New member
הקפצת הודעה../images/Emo208.gif
נשמח לתגובותיכם להצעה. בברכה,
נשמח לתגובותיכם להצעה. בברכה,
אתה משתמש בדפדפן מיושן. יתכן והאתר הנוכחי יוצג באופן שגוי, כמו כן אתרים אחרים ברשת.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
הקפצת הודעה
- פותח הנושא הגבירה מן האגם
- פורסם בתאריך
הגבירה מן האגם
New member
השאלה להתייחסות מופיעה
בהודעה של perhay. אני מקפיצה אותה למעלה משום שהשאלות שהעלתה נראות לי חשובות לדיון ואני רוצה להשאיר אותן "צפות" בראש הדף כמה שיותר זמן לטובת תגובות נוספות. בברכה,
בהודעה של perhay. אני מקפיצה אותה למעלה משום שהשאלות שהעלתה נראות לי חשובות לדיון ואני רוצה להשאיר אותן "צפות" בראש הדף כמה שיותר זמן לטובת תגובות נוספות. בברכה,
מה זה לחיות? שיגרה או החריגה ממנה?
כל רגע בחיים מזמן לי שינוי, כל שינוי אני שואל מה, למה, תשובה היא סיפור כל אדם עובר חוויות יומיות הממיתות את האמיתיות שלו, ומולידות זהות חדשה ואמיתית לעכשיו של אחרי חוויה, האם הוא מודע לסיבה, לתהליך השינוי למצב החדש האם הוא מודע לתוצאות המצב החדש, לסיבה החדשה שממנה הוא יפעל? היום ביום של מוות ותחיה , ביום ההולדת של 150 שנה לפרויד, ביום קבורה של יוסי בנאי, היום יום חוויתי חזק מבחינת זכרונות, מידיעה שיותר אין אפשרות לראות מחזות של ניסים אלוני כשיוסי בנאי משחק בהם, יש כאילו הרגשה של מוות של התיאטרון, אבל יש גם חשיבה וראייה של כל הצעירים שעושים אחרת, אחרת מיוסי בנאי, וגם מהסיבה שהם ראו את יוסי בנאי, ובזאת התרומה הגדולה, האפשרות לשינוי הנובעת מחופש לסטות מאייקון העומד יציב , חוויה של יצירה? באה מצורך, יכולת ליצירה? באה מעומק של נפש, וידיעה השראה ליצירה? ממעוף של פרפר, מצבעי פרח, מאי יכולת להגדיר צבע של ים, מרעש נפילת נעל אחת של השכן הגר מעליך, כשאתה מחכה לשמוע את הנעל השניה נחבטת על הרצפה אשר מעל ראשך, וזה לא מגיע. משנוי האור. משנוי באנשים שאתה מכיר. רק צריך להרים את הראש. ולראות אולי סיפור הוא גם מה שקרה, שאני חושב שקרה, מה שרוצה לחשוב שקרה, כל כך הרבה של קרה, נהיה קר, נתחמם? נפנטז? נקח זיכרון , אורגיה של סיפורים? מפגש של סיפורים? נקח פורום של מספרים, אורגיה של תגובות מפגש של מספרים? נערבב מוות וחיים, תשוקות ויצרים, מספר עם שומע, ונראה מה של סיפור תזמן לנו ההשראה, ממוח קודח של מופרעות היצירה. עובדות בראש קודח של מספר הסיפורים לרקיחת הסיפור: אני עליתי עם חשש אחרי חוויה רעה מהופעה קודמת, אחרי מספרת אירית שיער זהב ואנגלית של מושלמות בסיפור, והיא שינתה לי סיפור תיקנה לי חוויה, החזירה לי תיקווה. וחבר היושב באולם שציפה לאש, חייך לבדיחה, ואפילו כתב לנו לפורום, אולי אפילו (יומו של פרויד היום) ללא מודעות, תגובה שהרגיש, כאילו היה אצל רופא וניצל מבשורה רעה. ואפילו הוסיף סיפור,בתחילתו פחד שלילה, הסתרה. אמצעו מעמד המספרת הזהובה שסיפרה על החזיר. ובסוף למה שיגמר? למה שארצה שיגמר? שלושה סופים אני רוצה, באמריקה ארץ התקוות הנפלאה, ששם זהב גודל על שערות בנות קליפורניה השופעות, אני? בורח איתה לאמריקה, והיא בתמורה מלמדת אותי את הסיפור לספר בנגלית כה טובה. ידיד שלי איש טוב נאמן חזר לארצו . כי עברו הווה עתידו הם כאן. השראה? היו פעם לפני שנים רבות שני ידידים, אשר חרשו את הארץ בדרכים, האחד נשא נשק, והגן על המדינה. השני פנה לאקדמיה למד מקרא. יום אחד הגיע מאמריקה נערה יפה, .... למה שאני אמשיך? סיפור שלי? מה אני? השראה? שאלה שלי היא לא מאיפה השראה. שאלה שלי היא איך משתיקים אותה,איך נותנים לה מקום להירגע, זמן לשקוע, לצבור אבק, שאפשר יהיה לחזור אליה, לדפדף בה, לכרוך אותה. באתי לכתוב שורה שתאמר החים הם השראה, יצא המון שורות,חבל על הזמן לקרוא בהם, למחוק לתקן. כתיבה של שליפה כאן יצאה אז סליחה, ממי שנקלע לקו העט, ונפגע. אני לכתוב סיפור, חייב ללכת, אתם עכשיו לי השראה לסיפור תודה
כל רגע בחיים מזמן לי שינוי, כל שינוי אני שואל מה, למה, תשובה היא סיפור כל אדם עובר חוויות יומיות הממיתות את האמיתיות שלו, ומולידות זהות חדשה ואמיתית לעכשיו של אחרי חוויה, האם הוא מודע לסיבה, לתהליך השינוי למצב החדש האם הוא מודע לתוצאות המצב החדש, לסיבה החדשה שממנה הוא יפעל? היום ביום של מוות ותחיה , ביום ההולדת של 150 שנה לפרויד, ביום קבורה של יוסי בנאי, היום יום חוויתי חזק מבחינת זכרונות, מידיעה שיותר אין אפשרות לראות מחזות של ניסים אלוני כשיוסי בנאי משחק בהם, יש כאילו הרגשה של מוות של התיאטרון, אבל יש גם חשיבה וראייה של כל הצעירים שעושים אחרת, אחרת מיוסי בנאי, וגם מהסיבה שהם ראו את יוסי בנאי, ובזאת התרומה הגדולה, האפשרות לשינוי הנובעת מחופש לסטות מאייקון העומד יציב , חוויה של יצירה? באה מצורך, יכולת ליצירה? באה מעומק של נפש, וידיעה השראה ליצירה? ממעוף של פרפר, מצבעי פרח, מאי יכולת להגדיר צבע של ים, מרעש נפילת נעל אחת של השכן הגר מעליך, כשאתה מחכה לשמוע את הנעל השניה נחבטת על הרצפה אשר מעל ראשך, וזה לא מגיע. משנוי האור. משנוי באנשים שאתה מכיר. רק צריך להרים את הראש. ולראות אולי סיפור הוא גם מה שקרה, שאני חושב שקרה, מה שרוצה לחשוב שקרה, כל כך הרבה של קרה, נהיה קר, נתחמם? נפנטז? נקח זיכרון , אורגיה של סיפורים? מפגש של סיפורים? נקח פורום של מספרים, אורגיה של תגובות מפגש של מספרים? נערבב מוות וחיים, תשוקות ויצרים, מספר עם שומע, ונראה מה של סיפור תזמן לנו ההשראה, ממוח קודח של מופרעות היצירה. עובדות בראש קודח של מספר הסיפורים לרקיחת הסיפור: אני עליתי עם חשש אחרי חוויה רעה מהופעה קודמת, אחרי מספרת אירית שיער זהב ואנגלית של מושלמות בסיפור, והיא שינתה לי סיפור תיקנה לי חוויה, החזירה לי תיקווה. וחבר היושב באולם שציפה לאש, חייך לבדיחה, ואפילו כתב לנו לפורום, אולי אפילו (יומו של פרויד היום) ללא מודעות, תגובה שהרגיש, כאילו היה אצל רופא וניצל מבשורה רעה. ואפילו הוסיף סיפור,בתחילתו פחד שלילה, הסתרה. אמצעו מעמד המספרת הזהובה שסיפרה על החזיר. ובסוף למה שיגמר? למה שארצה שיגמר? שלושה סופים אני רוצה, באמריקה ארץ התקוות הנפלאה, ששם זהב גודל על שערות בנות קליפורניה השופעות, אני? בורח איתה לאמריקה, והיא בתמורה מלמדת אותי את הסיפור לספר בנגלית כה טובה. ידיד שלי איש טוב נאמן חזר לארצו . כי עברו הווה עתידו הם כאן. השראה? היו פעם לפני שנים רבות שני ידידים, אשר חרשו את הארץ בדרכים, האחד נשא נשק, והגן על המדינה. השני פנה לאקדמיה למד מקרא. יום אחד הגיע מאמריקה נערה יפה, .... למה שאני אמשיך? סיפור שלי? מה אני? השראה? שאלה שלי היא לא מאיפה השראה. שאלה שלי היא איך משתיקים אותה,איך נותנים לה מקום להירגע, זמן לשקוע, לצבור אבק, שאפשר יהיה לחזור אליה, לדפדף בה, לכרוך אותה. באתי לכתוב שורה שתאמר החים הם השראה, יצא המון שורות,חבל על הזמן לקרוא בהם, למחוק לתקן. כתיבה של שליפה כאן יצאה אז סליחה, ממי שנקלע לקו העט, ונפגע. אני לכתוב סיפור, חייב ללכת, אתם עכשיו לי השראה לסיפור תודה
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.