אז ככה
מה שאמרת זו הופעה חיצונית. נכון, קואיצ'י נחמד ופתוח יחסית... ולא הייתי אומרת שקוג'י מפחיד, אבל כן, הוא אגרסיבי ומתרחק. עכשיו, כמו שאמרתי, זו הופעה חיצונית. כשמסתכלים על זה למטה למטה, זה מתאים ביותר. קוג'י אור בגלל שהוא היה כנה עם עצמו ועם אלו שמסביבו בקשר לאיך שהוא מרגיש. הוא היה מדוכא וקצת חסר יכולות חברתיות בגלל אמא שלו והוא לא שם קצוץ והראה לכל העולם איך הוא מרגיש. בסופו של דבר אבל הוא יכל לקבל גם את החברים שלו וגם את אמו החורגת ולאהוב אותם. קואיצ'י לעומת זאת שיקר לכולם, וגם לעצמו. בזמן שהוא ניראה חברותי וזה הוא בעצם סבל בגלל שגם סבתא שלו מתה, גם בגלל שהוא האשים ניראה לי ברמה מסויימת את אבא שלו בסבל של אמא שלו, ובגלל שהוא כעס על עצמו שלא היה לו את הכוח לפנות לקוג'י. הוא עצמו הודה בזה שהוא יכל היה לדבר עם קוג'י די הרבה פעמים אבל בכולן הוא לא עשה זאת. קרבימון הפך את הכעס העצמי הזה לכעס כנגד קוג'י שכאילו התעלם מקואיצ'י, אבל בעצם איך יכל להתעלם ממנו, בכלל לא ידע שהוא קיים! גם בגלל האישיות של כל אחד מהם הם מתאימים לאלמנטים שלהם. קוג'י חזק יותר, וזה בא לידי ביטוי בקטע בתחילת העונה שהוא מסתובב לבד. הוא יכול לדאוג לעצמו. קואיצ'י לעומת זאת די ניתלה על אנשים, וזמן לא קצר לפני שהעונה התחילה רץ אחרי קוג'י. שוב, עוד. מה שניראה למראית עין כאנוכיות של קוג'י - הלהיות לבד, והאיכפתיות של קואיצ'י - חברותיות, הם הם הדברים ההפוכים. קוג'י לא רצה חברה כי אז היה סיכוי שיאבד אותם, או שהם יאבדו אותו, מה שאנחנו יודעים שקרה בסוף, עם אמא שלו, ולכן על ידי זה שהוא דחה את כולם הוא הגן לא רק על עצמו אלא גם על האחרים. אבל תמיד הוא היה שמה כשהם היו צריכים אותו (מפרק 2 שהוא קיבל את הנשמה שלו, דרך פרק 4 שהוא הופיע משום מקום להציל את איזומי אפילו אחרי שקיבלה את הנשמה שלה, ועד שהוא הצטרף אליהם והפך לחלק מהקבוצה, שאז לא פחד יותר, לא לפגוע בהם ולא להיפגע מהם). קואיצ'י הוא האגואיסט כאן. הוא זקוק לחברה בגלל שבתוך תוכו הוא פחדן מלא ספקות, ויש גם פחד מנטישה - זמן קצר לפני שסבתו מתה, היא גילתה לו שאביו נטש אותו, ולא רק זה, גם לקח ממנו את אחיו התיאום! וגם כשקואיצ'י, כדאסקמון, היה בקבוצה, הוא לא התקשר ל"חבריו", שאר הלוחמים הרעים, בגלל שהוא שכח את כל הבעיות שלו, הדברים לשמם בעצם היה זקוק לחברה. הוא אפילו היה זה שסרק את המידע של ארבורמון, דבר שקוג'י לעולם לא היה עושה לחבר בקבוצה. כאן אפשר לטעון שזה לא היה קואיצ'י, אלא דאסקמון, אבל חובה לזכור שקרבימון לקח את קואיצ'י כי נשמת החושך המושחטת בחרה את קואיצ'י, היא נימשכה לחושך בלב שלו. אם לא היה את זה, הוא בחיים לא היה מקבל את נשמות החושך. עוד תיאוריה אישית שלי היא שפשוט קואיצ'י לא היה טוב מספיק בשביל האור, וקוג'י היה חשוך מדי, ככה שאם הוא היה מקבל את נשמות החשיכה, אף פעם לא היו יכולים להציל אותו. ובגלל שנשמות החשיכה חזקות כל כך (דאסקמון ברמה של ביווולפמון וארדהמון, וולגמון ברמה של קייזרגריימון ומגנהגרורומון), אז נשמת האור בחרה אותו בשביל למנוע ממנו ליפול לידי החושך.
