פרק ה' חלק א'
"או-או" מלמלה סאקורה וצווחה, קיוטו זינק במהירות וחטף אותה, שניהם נחתו על הדשא מסביב וקיוטו נעמד למול מורפמון, אישוניו התכווצו והוא חשף את שיניו, כמה שיערות שעל ראשו החלו להתרומם וזנב אפור השתרבב החוצה ממכנסיו, הוא צעק וקפץ על מורפימון, נושך אותו בכל הכוח עם ניביו החדים, אבל מורפימון שינה את מרקמו לאבן וקריוטו רק ילל בכאב, מורפימון חבט בקיוטו שעף לאדמה, מוטל הוא שכב ללא הכרה, האוזניים שנוצרו על ראשו התכווצו בחזרה וזנבו התכווץ גם-הוא, סאקורה הסתכלה על הכל בהלם, היא ניערה את ראשה והפנתה את מבטה לעבר קיוטו החבול, הוא שכב מולה- מלא שריטות ודם, "אוי לא..." היא מלמלה ועיניה החלו לנצנץ, "רק שלא תעז למות לי, שמעת?! שלא תעז!" היא צעקה נוראשות והניחה את ראשו של קיוטו על ברכיה, איי התקרבה אליהם כשלפתע מורפמון קפץ עליה, איי צווחה בפחד ומורפימון עצר, משהוא בתוכו לא רצה, משהוא לא היה מוכן, זה פשוט... לראות את איי צועקת, היא נראתה חסרת-אונים... מורפמון התפצל לשניים, האחד- ילד בלומדיני והשני היה דיג'ימון-נחש, הילד ברח משם במהירות, מחשבות מלאו את ראשו 'נו בחייך! ראיקוטו! תהיה הגיוני! הם האויבים שלך! למה לא השמדת אותם?! הרי היית כה קרוב, אבל... הילדה הזאתי, הילדה? איך קוראים לה? ולמה היא מעניינת אותי בכלל? אוי, אולי כדאי שפשוט אשתוק ואנסה לשכוח מהכל... מהכל...' ג'וני וטיוה עמדו המומים,ג'וני עדיין החזיק בידו את הסכין שהוציא כשה ראה את אנימון,קיוטו שכב פצוע ליד סאקורה ואיי כמאט בכתה כבר,לפטע ג'וני צעק:"באזקיל !",הוא הניף את היד אחורה וזרק את הסכין,טויה בתגובה מהירה זז לצד ליפני שהסכין פגע בו והיסתכל אחורה על הסכין,אז ג'וני זרק את התיק שלו אחורה וצעק לטויה:"יש שם ערכה רפואית תעזור לקיוטו מטומטם !",טויה היסתובב ואמר בכעס:"מטומטם !?",אז התיק של ג'וני פגעי לו בפנים,ג'וני נישכב ליד קצה הצוק וצעק בכל הכוח:"באזקיל !!!,באזקיל אתה שומע אותי ?!",תוך שניה באזקיל עף מחוץ לתהום כמו ברק ונעלם באופק כשה הוא צועק:"אני אתפוס אותך !",ג'וני צעק לו:"אתה לא תמצח אותו יא חמום מוח שכמוך!",טויה ציחקק טיפה אבל אז סגר את הפה אם היד והמשיך לחטט בתיק,הוא הוציא מתוכו סכין,אולר,פותחן קופסאות,מנות קרביות,קסדה צבאית,פחיות שימורים,גפרורים, ועוד המון דברים מטופשים אחרים,לבסוף הוא מצא ערכה רפואית ורץ לכיוון קיוטו,הוא פתח את הקפוסא והיסתכל עליה מבולבל,"מה אני אמור לעשות אם זה?..." הוא שאל בתהיה,ג'וני רץ ודחף אותו מהדרך כשה הוא ממלמל בשקט:"מטומטם..." אז שלף תחבושות פלסטרים והמוני דברים אחרים מהתיק, הוא קודם כל היסתכל על השריטות של קיוטו ואז אמר:"תזוזי טיפה סאקורה...",סאקורה ענתה לו בכעס:"אתה על תגיד לי לזוז !",ג'וני פשוט ענה לה:"את למדת קורס עזרה ראשונה ?!",סאקורה מלמלה אבל ליפני שהספיקה לענות ג'וני אמר לה:"כן... לא חשבתי ככה... אז בבקשה תזוזי",סאקורה נכנעה ועזבה את קיוטו בדאגה,ג'וני הוריד את הבנדנה מהראש שלו ושם עליה אלכוהול אז מלמל משהו על חיידקים,תפס את ידול של קיוטו ושפשף בכל כוחו את הבנדנה על הפצעים שלו,קיוטו סגר את העיניים וצעק בכאבים,ג'וני פשוט מילמל:"אה הא... זה מה שקורא כשה תוקפים מיפלצות ענקיות...",קיוטו ניפנף אם הידיים בעיניים סגורות וחבט לג'וני בפנים חבטה שהעיפה אותו אחורה,ג'וני קם באיטיות אם שלוש שריטות ענקיות על הלחי ואמר:"שמישהו יחזיק אותו...",טויה תפס את קיוטו אחורה בידיים שלו בינתיים שקיוטו עדיין הטיפתל מכאבים בגלל האלכוהול שג'וני שם לו על הפצעים, הוא זז כל כך בפראיות שהוא הרים את טויה לאוויר,ג'וני אמר:"סאקורה תעזרי לו", סאקורה בחשש תפסה את קיוטו בינתיים שג'וני מרח לו עוד מהחומר הזה על הפצעים,בינתיים בהמשך השביל באזקילמון עף לעבר הילד הבלונדיני והדיג'ימון שלו סאקורה הידקה את אחיזתה מסביב לכפות-ידיו של קיוטו, "אל תדאג... זה בטוח לא רע..." היא אמרה ברכות והצמידה את לחיה לידו של קיוטו ההמום, קיוטו הסמיק ואפילו לא שם לב לכך שג'וני סיים למרוח עליו את החומר, הוא היה שבוי בתוך עיניה הירוקות של סאקורה, "זהו!" נחפז ג'וני ודחף את השאריות לתיק, הוא מיהר אחרי באזקילמון בשביל שהוליך למקום אליו ברח הילד הבלונדיני, "חכה לי באזקיל!" הוא קרא והמשיך לרוץ, באזקילמון היה כבר רחוק משם, הוא עף בתוך מערה חשוכה שמים טפטפו מהתקרה, לבסוף הוא שמע קולות: "ראיקוטו... יהיה בסדר, תאמין לי, יהיה בסדר!" קרא קול של דיג'ימון "אתה טועה ריאנטומון, זה הכל באשמתי, יכולתי לחסל אותם!" "נו ו...?" שאל הדיג'ימון כלא-מבין "נו ו, אתה פשוט לא מבין... איך אנטו יגיב? הוא יסלק אותי!" "שידחוף את זה לאן שירצה לי לא אכפת!" "אבל לי כן! אתה לא קולט? אני לא רוצה להות שוב נמושה" "אתה לא..." "אני כן! והכל בגלל ה... הילדה הזאתי..." "למה?" "אני לא יודע... היא פשוט... אני לא יכול לתאר לך במילים, היא... שונה, היא לא כמו שאר הקבוצה שלה... אני פשוט לא יודע איך לתאר, זה כמו להגיד שאתה רואה שלוש אבנים אבל אבן אחת נראית לך מיוחדת, בולטת מהשאר ג'וני רץ אחרי באזקילמון אבל לפטע שמע אחוריו את סאקורה צועקת:"חכה שניה !",הוא היסתובב ושאל אותה מה היא רוצה,"יש עוד משהו שאני צריכה לעשות?" סאקורה שאלה אותו,"טוב את יכולה לעזור טיפה לאיי" אמר ג'וני ואז הפנה את המבט שלו לעבר איי שמאז תחילת הקרב עמדה המומה אז הפנה את מבטו חזרה לסאקורה שישבה ביחד אם קיוטו,"מה בקשר לקיוטו? אני צריכה לעזור לו אם עוד משהו?" שאלה סאקורה,"פשוט שלא יזוז יותר מידי עד שיבריא" ענה לה ג'וני והיסתובב ללכת אחרי באזקילמון, אבל שוב ליפני שהיתרחק שמע את קיוטו אומר:"למה עשיתה את זה ?", ג'וני היסתובב ושאל:"מה?","למה שפכתה לי אלכוהול לתוך הפצע ?!" ענה לו קיוטו בכעס,"למה קפצה על הדיג'ימון הזה שיכל בקלות להרוג אותך?", קיוטו התחיל לדבר ואמר:"למה..." אבל ליפני שסיים ג'וני המשיך:"ולמה שרטתה אותי?", קיוטו שחך ממה שעמד להגיד ואמר במקום זה לג'וני:"אולי כדאי לך לשים טיפה מהדבר הזה לתוך הפצע שלך ליפני שזה יזדהם...",ג'וני לקח צעד קטן אחורה ואמר:"אמממ... כן... לא אני לא חושב שזה הכרחי...",קיוטו היסתכל עליו בחייוך לשניה ואז צעק:"תפסו אותו !",טויה קפץ על ג'וני ותפס אותו מאחורה, אז סאקורה גם כן קפצה והחזיקה את הרגליים שלו וקיוטו התחיל להיתקרב עליו אם בקבוק האלכוהול, "ג'וני דיי, אתה הרי לא רוצה שהפצעים שלך היזדהמו נכון ?" אמרה לג'וני סאקורה,ג'וני נופף בידו והעיף את טויה לאוויר בכוח אז התחיל לנסות לרוץ כשה סאקורה מחזיקה אותו מהמכנסיים,הוא שיחרר את הרגל טיפה מהמכנסיים שגרם לסאקורה להחליק ולעזוב אותו וברח בריצה כשה הוא צועק כתירוץ:"אני הולך לחפש את באזקיל !" ומשך את המכנסיים חזרה למעלה,"נו טוב..." אמרה סאקורה והיסתובבה לעזור לאיי, בינתיים במערה החשוכה לבאזקילמון נמעס להקשיב והוא קפץ מבין הסלעים לעבר הדיג'ימון הגדול שנראה כמו שילוב של זיקית ובן אדם,זנבו של הדיג'ימון היתנופף וחבט בבאזקילמון והעיף אותו לעבר סלע בלי אפילו להיסתובב,עיניו של הדיג'ימון היסתובבו כמו אלו של זיקית אז הוא היסתובב ופנה לעבר באזקילמון,"תקוף !" צעק הילד הבלונדיני והדיג'ימון שלו קפץ בשני רגליו אם הציפורניים שלו לעבר באזקילמון ונהיה בילתי נראה באוויר כשה רואים רק את הציפורניים שלו מנצנצות... *המשך יבוא