הקפצה לשירשור הזה

yaakii

New member
יואב-רוצח חסר מעצורים/איש שקול ומחושב?

הצדדים: 1. הרג שני מלכי ישראל : את אבנר בן-נר ואת עמשא בן-יתר בניגוד לרצון המלך. 2. כאשר המשחק בין אנשיו לאנשי התפתח לקרב, תקע יואב ע"מ להכריז הפסקת מלחמה על-אף שהיה בייתרון מלחמתי גדול ואחיו היה בין ההרוגים.. כמסופר כאן
 
דיון שאני לא מסוגלת לא לענות עליו...

אני לא חושבת שיואב הוא שקול ומחושב. אין ספק שיש לו ולאחיו דם חם, ואולי הם מפרשים מושגים כמו כבוד ונאמנות באופן שונה משפרשים אותם בימינו, אבל הוא בשום אופן לא רוצח חסר מעצורים. ממש לא. כמו שאמרת- רואים את זה באותו קרב בברכה, וגם במרדף אחרי שבע בן בכרי. יואב לא נהנה לשפוך דם של בני ישראל. לגבי האנשים שהוא הרג- בכל הכנות, אי אפשר לומר שהוא רצח אותם סתם.. לגבי אבנר זה היה גם נקמת דם וגם זהירות פוליטית- אבנר כבר התגלה כבוגד הפכפך וגם כשר צבא לא מוצלח במיוחד ודי ברור שיואב לא רוצה איש כזה ליד דוד ולגבי עמשא- טוב, אני ממש לא אוהבת לדבר על אנשים גדולים שברור לי שאני לא יכולה אפילו להבין את המעלה הרוחנית שלהם בזלזול- אבל בכל זאת, בעיניים הפשוטות שלי- זה היה די מגעיל להחליף את יואב שנלחם למען דוד והגן עליו ובסופו של דבר גם בזכותו נעצר המרד- באיש שהוא בכבודו ובעצמו בגד במלך והוביל את הצבא נגדו. זאת אומרת- זה כעס מובן. לא אומרת שהוא צודק, אומרת שהוא מובן. בקיצור, אני מאוד אוהבת את יואב וממש כואב לי הסוף שלו, שעוד לא מצאתי לו סיבה טובה.
 

yaakii

New member
../images/Emo6.gif הכאב שלך ליואב נובע מקשר דם?../images/Emo13.gif

הזכרת נקודה חשובה: "אני ממש לא אוהבת לדבר על אנשים גדולים שברור לי שאני לא יכולה אפילו להבין את המעלה הרוחנית שלהם בזלזול"- שאני לגמרי מסכים איתה... אולי הייתי צריך גם לנסח את השאלה בפחות -אממ- תוקפנות(?).. זה נכון לגבי כל האנשים בתנ"ך: הר"מ (=רב-מחנך) שלי בכיתה ט' דיבר איתנו על הנושא הזה מספר פעמים. הוא הזכיר זאת גם לגבי קורח וגם לגבי אחי יוסף. אם אני לא טועה הוא פירוש (-אני מניח שהפרשן יחיד בדעתו,אבל בכל-זאת..) שמוציא את אחי יוסף לשיות תמימים של ממש (-לא, זה לא בציניות). הוא מסביר כי אחי יוסף הגיעו למסקנה שיוסף חייו מיתה-מדין שמיים(!) ופעולתם נגדו כלל לא נבעה מרוע לב. אם אני לא טועה, הוא גם מזכיר שמסקנתם הייתה שגויה. (אם אני לא טועה המפרש גם כותב בעילת מה חשבו אחי יוסף כי הוא חייב מיתה...)
 
יכול להיות, לא?../images/Emo13.gif

הרי אין לנו מושג מה אילן היוחסין שלנו... שמעתי פעם את הפירוש שאחי יוסף עשו הכל לשם שמים ומעשיהם לא נבעו מקנאה או רוע... והאמת- באמת קשה להאמין איך אנשים שגדלו בבית של יעקב אבינו- האנשים שזכו להוליד את כל עם ישראל- יעשו כזה מעשה שאפילו אנשים רחוקים מאוד מתורה ומצוות לא היו עושים (להרוג את אח שלך? לצער ככה את אבא שלך?). אז מן הסתם היו מאחורי המעשים שלהם כוונות יותר גדולות, א-ב-ל עדיין התורה מציגה את הסיפור בצורה כזאת של קנאה בין אחים- כנראה שיש לנו מה ללמוד לחיינו מהסיפור בצורה כזאת. לא יודעת אם התנסחתי ברור...
לא נורא...
 
לא מובנת הסיבה לסוף שלו?

אין ספק בקשר לגדולתו הרוחנית של יואב, אך מאידך אי אפשר להתעלם מכך שבסוף ימיו מרד בדוד כשעשה יד עם אדוניה... דין מורד במלכות=מוות. ושם לא היו שיקולים רוחניים מיוחדים, המפרשים מסבירים שהוא פשוט צפה את העובדה שדוד יצווה את שלמה כשימלוך אחריו להרוג אותו ולכן ניסה להתחבב על אדוניה וכך `לבטל את הגזירה העתידית`... מרד כפשוטו... מלבד העובדה שעם כל הסיבות שנסביר בהריגה שלו את אבנר ועמשא, סוף סוף מבחינה פוליטית זה וודאי היה נזק לממלכה שאחרי שעשו שלום בא שר הצבא והורג את שרי הצבא שכנגד... זו היתה הסיבה שדוד נאלץ ללכת אחר מיטת הקבורה של אבנר ואף להיכנס שם בין הנשים כמו שמבואר במפרשים... רק שצריכים להדגיש עוד נקודה קטנה ובכך בעז``ה תושלם הבנת העניין, אם נשים לב כתוב ויקבר בביתו במדבר, ומסבירים על המקום שהיה ביתו כמדבר להכניס אורחים וכו` ונקבר שם כדי שמעשיו יליצו עליו זכויות בשמים, רואים מכאן שיואב לא נהרג מחמת שינאה, היה פה פשוט עניין של כפרת העוון פה בעוהז כדי להצילו מייסורים חמורים הרבה יותר בגיהנם כמו שאומר דוד במפורש לגבי שמעי בן גרא כשמצווה את שלמה לא להניחו למות כדרך כל הארץ אלא למצוא עילה להורגו... לסיכום, את עדיין יכולה להתחבר לדמות של יואב ולהעריץ אותו, אין אדם שלא עשה טעויות והסוף הכביכול עצוב שלו נבע מכך שהיה צדיק והקב``ה זיכה אותו לכפר על שגיאותיו פה בעוהז ע``י מיתה משונה.
 
תודה!

בחיי, אף פעם לא ראיתי את הדברים באור כזה כמו שכתבת בסוף ההודעה שלך... תמיד הפרקים האלה במלכים מאוד הכאיבו לי... אני לא בטוחה שיואב באמת ניסה למרוד שהלך אחרי אדוניה, אבל אני לא מתווכחת עם פרשנים, וחוץ מזה אני ממש לא אובקטיבית. בכל מקרה תודה לך!
 
למעלה