הקפצה - יום השואה

[נופר ממודיעין]

אוף.... כמה טעויות

*אפשר גם להכין גלעד קטן מאבנים ולפזר עליו...

 

[Hadas B]

תפאורה:

אצלנו כול טקס מתחיל בהדלקת נרות אז יש לנו מנורה כזאת לשישה נרות(כול שכבה נר ושישה מליון).יוץ מזה על קוליסות אפשר לתלות ציר זמן בתמונות, תמונות של אנשים (הכול נתין לקניה ביד ושם). על בד שחור על החולונות

 

[גילי מעמק חפר]

אצלנו בכפר

פתחנו כמה אנשים פרוייקט קטן שבו אנחנו מתעדים סיפורים של ניצולי שואה מהכפר. מדובר בראיונות מצולמים עם האנשים, הותיקים של הכפר, שחוו את כל הזוועות באופן אישי ומוכנים ומסוגלים לספר על זה. ברור לנו שלא נספיק לתעד את כולם עד טקס יום השואה (שכמו כל שנה- הנוער מארגן טקס לכל הכפר בערב יום השואה) אבל עשינו כבר 3 ראיונות שחלק מהם נקרין בטקס (אחרי עריכה, כמובן) ואת שאר הראיון נשים בארכיון או בפינת זכרון שאנחנו מעוניינים להקים בחדר ההנצחה החדש שיפתח כאן בקרוב (כרגע קיים חדר ההנצחה לחללי צה"ל מהכפר הישן אבל לצערנו צריך להגדיל אותו..). חשוב לנו מאוד לתעד את כל הסיפורים. כדאי לנצל את ההזדמנות לדבר עם האנשים לפני שלא נוכל יותר. בנוסף, כל קבוצה מקיימת פעולה שככל הנראה תהיה ביום שישי. לילה טוב

 

[hadasbaril]

תראו מה מצאתי:

לקראת יום הזיכרון לשואה ולגבורה מציע בית-הספר המרכזי להוראת השואה ביד ושם טקסים ופעילויות חינוכיות. הטקסים והפעילויות החינוכיות מותאמים לנושא השנתי של יד ושם: "עד היהודי האחרון, עד השם האחרון" ולנושא השנתי של משרד החינוך: "חסידי אומות העולם". הטקסים מותאמים לשכבות גיל שונות.בבקשה

 

[יפעת מגליל תחתון]

תודה.

 

[נ ו ם]

באמת כדאי להסתכל במאמרים של הפורום

יש שם אחלה קטעים.

 

[kedeman]

קטעי קריאה

אפשר למצוא במאמר שבפורום אפשר בהחלט "לשדרג" את המאמר הזה השנה

 

[ויינר הקטנה]

מה שכתבת שם..

הקטע הראשון.. ממש ממש יפה.. =) (לא ידעתי אם להוסיף פרצוף (^) או לא.. בכל זאת. זה נושא רציני.. =\)

 

[חמאה עפה]

משהו אישי

אני עומדת שם ורואה כלובים. ונעליים אני חושבת לעצמי שפעם בתוך כל זוג נעליים כזה עמד אדם. והשיער הזה עיטר את ראשה של נערה בדיוק כמוני עם שאיפות ותקוות וחלומות אומרים שלכל איש יש שם אני לא מצליחה לחשוב על 6 מיליון שמות או 6 מיליון אנשים שאני מכירה. הייתי במקומות שבהם הכל קרה מלחמה מזוויעה. רצח עם. והנוף כל כך יפה אם אפשר לעמוד בטרבלינקה ולהרגיש התעלות כשצופים בשקיעה מרהיבה, איך נזכור? איך לא נשכח?

 

[נ ו ם]

דברים שכתבתי שנה שעברה:

אני עומדת לפגוש את הזוועה שגדלתי עליה את המפלצת ששמה אושוויץ איך מתייחסים לזה כאל מקום מציאותי? איך מחברים את הידע למראות? אגמים קפואים, יערות כהים ודקים, עיירות ושדות אפורים זורמים מחוץ לחלון האוטובוס. פתאום נוחת עלי כמה בת מזל אני שחיי לא מכילים זוועות כאלה, אלא כל כך מרופדים בצמר גפן תמיד. אולי אין לי זכות להתלונן על צרות היומיום ביחס לכל הסבל הזה. "לכל אחד יש את הזכות לאושר" אמרה טלי וצדקה. מה יקרה אם אתפרק שם? מה יקרה אם לא ארגיש כלום? מלטפת את צמתי הכהה העבה למראה צמה בהירה דקיקה בערימה. איך יש פה דשא? איך יש פה שמיים? אפילו סביונים וצבי וסנאי וחיפושית משה ראינו כאן. * ביער לופוחובה יוסי שר את פונאר, האדמה כאן שחורה כל כך ויש עצים עד אינסוף לכל כיוון שאביט. מעל הבורות המכוסים רשומים כמה שמות. ממש מעטים מתוך אלפי שמות שנרצחו כאן. אני עוברת סביב סביב וקוראת את כל השמות. שם אחרי שם. לוחשת אותם בשקט. לא יודעת למה זה כל כך חשוב לי.

 

[kedeman]

הקפצה - יום השואה

למען כל מי שצריך