הקנאה

[עלה ירוק לכנסת הבאה]

לא זה ולא זה

גנטיקה וביולוגיה...שמעמיסים עליה פסיכולוגיה.

 

[Chivalrous]

הקינאה...

הקינאה = הפחד לאבד מה שיש. להתייחס למה שיש = רכושנות. רכושנות, רגש טבעי מן הפרה-היסטוריה. מצאת אגוז קוקוס על הרצפה, או קטפת תפוח מן העץ, הוא שלך. רק עם ההתפתחות התרבותית (למי שמתפתח) אדם רוכש את ההבנה שאדם אינו תפוח ואינו אגוז קוקוס, ובכלל אינו שלו. ואז הוא מבין, שיחסים מושתתים על רצון הדדי, וקיימים רק כל עוד הרצון ההדדי קיים, ושאין בכלל מקום לרכושנות. כשהוא מבין את זה, הוא גם מבין שאין מקום לפחָד לאבד (לקינאה). וזאת, ללא סתירה עם כך, שאם הצד השני מחליט לסיים את היחסים, אדם יכול לחוש צער ואובדן שאיבד את מה שאמנם לא היה שלו, אבל היה איתו.

כי איתך זה לא בגלל שאני חייבת כי איתך זה רק בגלל שאני רוצה

(יונה וולך)

 

[asafgery]

נולדים איתה

ולומדים מהסביבה. אני חושב שקנאה מקורה במחשבת חסר, כך לפחות אני מבחין אצלי ברוב המקרים. לרוב אני מקנא במישהו שיש לו משהו שאני לא מאמין שלי יהיה אי פעם. זאת יכולה להיות אהבה, זה יכול להיות רכוש, מעמד חברתי, מה שלא יהיה. ברגע שאני משחרר את האמונה הנפסדת הזאת, הקנאה גם היא נעלמת. אני מאמין שיש שפע ביקום, יש מספיק לכולנו. יש סוג אחד של קנאה אותו אני רואה כמשהו חיובי - קנאה במישהו על שעשה משהו בצורה יפה, סוג הקנאה שמניע אותי לעשות משהו דומה - כי היא עשה ואיזה יפה יצא לו, גם אני רוצה. נראה לי שקנאת סופרים נמנית על הסוג הזה והיא, כידוע, תרבה חוכמה.

 

[asafgery]

נולדים איתה

ולומדים מהסביבה. אני חושב שקנאה מקורה במחשבת חסר, כך לפחות אני מבחין אצלי ברוב המקרים. לרוב אני מקנא במישהו שיש לו משהו שאני לא מאמין שלי יהיה אי פעם. זאת יכולה להיות אהבה, זה יכול להיות רכוש, מעמד חברתי, מה שלא יהיה. ברגע שאני משחרר את האמונה הנפסדת הזאת, הקנאה גם היא נעלמת. אני מאמין שיש שפע ביקום, יש מספיק לכולנו. יש סוג אחד של קנאה אותו אני רואה כמשהו חיובי - קנאה במישהו על שעשה משהו בצורה יפה, סוג הקנאה שמניע אותי לעשות משהו דומה - כי היא עשה ואיזה יפה יצא לו, גם אני רוצה. נראה לי שקנאת סופרים נמנית על הסוג הזה והיא, כידוע, תרבה חוכמה.

 

[אופק דגנית]

קנאה..

תוך כדי מסע אל נבכי הנפש.. אחת המטרות היתה..להוריד את הקיטבג הזה..שנקראה קנאה.. שאצלי הוא הגיע..מחוסר ערכיות לי לעצמי למי שאני.. קנאה..כמעט בכל רבד בחיים..כל שכבה מכסה שכבה אחרת.. כולם.. היה יותר.. הכל היה יותר.. ואצלי הקנאה..יותר.. למה.. את זה חקרתי..לעומק..את זה עקרתי מהשורש.. עכשיו.. יודעים מה זה ללכת בלי קיטבג על הגב.. ועם דגל הערכיות.. ובכל זאת.. היא לא לגמרי נעלמה.. חלק קטן השארתי..אצלי... בדר"כ בשביל המנוף... קנאה..וכמה שיש בה תחושת ריקנות..במסווה.