הקנאה

[cookie13]

הקנאה

נולדים איתה או שרוכשים אותה עם הזמן, כתוצאה מהתנהגות הסביבה?? תוצר של גנים או משהו שאנו סוחבים עוד מימי הפרהיסטוריה?

 

[jane34]

הקנאה היא חלק אינטגרלי ויש לומר

אפלו בריא!!! כמו כל דבר בחיים לשמור על מינון ואיזון

 

[jane34]

חלק ממנגנוני ההגנה שלנו...

 

[cookie13]

הגנה ממה???../images/Emo4.gif

 

[jane34]

מעצמנו, מהאיד, מהאגו,מהחברים

מהחברות, מהבעל,מהגרוש מהשכנה ומהבוס שמסתכל ושואל את עצמו על מה היא מקבלת כסף? מה יש לה כל כך הרבה להקליד על המחשב? גם ככה עוד 10 דקות היא כבר לא כאן....ואני נשאר לעבוד...גם הוא רוצה לעבוד חצי משרה כמוני...הוא מקנא....אבל אין לו ממש ברירה-הא בחר להיות עצמאי!!!

 

[magic40]

אישיות

 

[שירלי6]

גם וגם.

קנאה היא רגש. כמו אהבה. כמו שינאה. מאמינה שכל אחד חש בה. ההבדל הוא בצורה שבה כל אחד מביע אותה ונותן לה מקום בחייו. פרט לרגש שקיים אצלנו בילט-אין חושבת שהקנאה מושפעת מדפוסי התנהגות נרכשים בבית מהשפעות סביבתיות מבטחון עצמי ולפעמים גם מבן/בת הזוג (במקרה של לקנא ל..)

 

[ערסlight]

קנאה

לדעתי לקנאה יש רק מקור אחד. וזה אותו מקור כמו כמעט כל מרעין בישין שמתרגשים לכלותנו. קנאה באה מחוסר ערך. חוסר ערך מתבטא בגדול בשני אופנים כאילו מנוגדים. או שהדימוי העצמי בזבל [לא מגיע לי כלום...] או בהפוך... נסיון להראות שאני הכי ראוי, וכשהמציאות לא מוכיחה את זה, נוצרת תחושת תסכול שבין היתר מזהה מודל מוצלח יותר ומפתחת כלפיו קנאה. מדובר בשני פנים של אותו הדבר. ככל שהאדם סובל יותר מהחוסר, הוא יקצין את תגובתו. הבחירה בגירסה מועדפת תלויה בחוויות ילדות.

 

[magic40]

../images/Emo39.gif

 

[סביונית123]

כל הנחלים זורמים לילדות...?

דווקא חושבת שעל הדרך קרו כמה דברים שעזרו לנו לעצב את האישיות..לטוב ולרע... חושבת דווקא שקינאה זה משהו שנירכש בגיל יותר מבוגר...בעיקר כל קינאה שקשורה לבני זוג....

 

[ערסlight]

אז... לא.

קנאה בבן זוג אומרת שאני לא מספיק טובה בשביל שירצה אותי... הצורך להכיח את ההיפך [הוא לא מבין, לא רואה, איפה ימצא עוד אחת כמוני...] זו המצוקה. וילדות המוקדמת מקבעת את רב הדפוסים שאנחנו חיים כבוגרים. התגובות המצוקתיות שלנו בעצם מחזירות אותנו לגיל שבו חווינו את הטראומה הרלוונטית הראשונה ושלא נפתרה עדיין. את יודעת כמה דיו ביזבזתי פה בפורים בשביל להגיד את זה?

 

[סביונית123]

כשהטראומה הראשונה יכולה לקרות..

בגיל יותר מבוגר....בגידת הבן זוג למשל... כן חושבת שטראומות מהילדות יכולות להקצין תחושות.....אבל לא כל התנהגות נובעת משם... לא הייתי בפורים כאן.....ולא קראתי את שכתבת.... אם מרגיש שממחזר ...אז זה בסדר...לא חייב להגיב..... פשוט לא אוהבת שמשייכים כל דבר לילדות..ואז כאילו תמיד האחריות היא לא עלינו...אלא על ההורים, הגננת, השכנה....כולם ...רק לא אנחנו.. קצת פותר אותנו אפילו מהניסיון לפתור את הבעייה...

 

[ורד 3]

../images/Emo127.gif../images/Emo141.gif../images/Emo127.gif

 

[d a n i e l s 5]

ושוב מסכימה עם כל מילה.

כמה מפתיע

 

[אא ניר]

הידעת ?

הקינאה היא אכן פרה-היסטורית. הכוונה שלה לשמור על הזכר שלא יבזבז אונו, ויגדל חלילה צאצאים שלא שלו {יעני שנקבתו לא תיזדווג עם זכר אחר}. הקינאה שומרת עליו עירני ושומר. כוונתה גם מבחינת הנקבה, שלא להישאר לבד עם צאצאים בזמן שזיכרה רועה בשדות זרים. רק האנושות המסרסת רואה ביצר הכל כך טיבעי הזה כמשהו שיש להשתלט עליו ולשלוט בו. משהו שלילי שיש לחסלו. אהבה, שנאה, משיכה, רעב, קינאה כשהם באים ברמות גבוהות כמו סוכר בדם של סוכרתי, גם הם הופכים מסוכנים. הידעת ? אגב, ישנן נקבות אדם אשר שיכללו את הקינאה ויצרו ממנה יצור חדש. הכוונה היא לאותן נשים אשר מומחיותן היא לחלוב קינאה מהזכר בכל דרך ואופן על מנת לחוש בדרך מוחשית {וחולה} את 'אהבתו' {?} משיכתו {?} של הזכר אליהן. מקץ זמן הן מתעייפות. וכאשר אהבתן הן חולפת אז-אז הן מתחילות 'להחנק' מהקנאה. אותן נשים נקלעות שוב ושוב אל אותן הסיטואציות ומקבלות שוב ושוב את אותו המשוב מהגברים אשר הספיקו להיות איתן רגע או שניים. בעצם, אני מניח שישנם גם זיכרים אדם הנוהגים כך.

 

[t o t a l]

קינאה ורכושנות

פעם הייתי עם מישהי בים. הסתובבה שם עם חוטיני מרהיב ועינטזה מול כולם. היו שם כמה שלא הפסיקו לנעוץ עיניים ולשרבב לשון. היא כעסה עלי שאני לא מקנא. אמרה שזה סימן שלא אכפת לי ממנה מספיק. אמרתי לה שהעובדה שהם מרירים עליה דווקא נחמדה לי ושאולי יתחיל להפריע לי, אם היא תריר עליהם חזרה. קינאה כהתנהגות [רכושנות] די מחליאה אותי. חושב שהיא פרי של רכישה סוציולוגית. קינאה כרגש... קיימת בכולם במצבים כאלו או אחרים. מניח שהיא מולדת.

 

[ילוטייל]

ותחשוב אם היו מזילים ריר עליך.

מה אז?

 

[צחוק בלב]

../images/Emo127.gifבהחלט מולדת..

אנו נתקלים לא מעט בתינוקות...ממש פעוטות שמראים סימני קנאה לנוכח חיבוק של האחר לידם, או כל פעולה אחרת שעלולה ליצור קנאה.

 

[סביונית123]

אנחנו נולדים עם כל התחושות..

והרגשות.... אבל המינונים....המינונים....הראקציות..... כל זה כבר תלוי חוויות שאנחנו עוברים מהילדות....ולכל אורך החיים...

 

[צחוק בלב]

ברור שיש את השפעת הסביבה

ותכונות נרכשות. וברור שקיימת חשיבות למינונים...כמו בכל דבר , מילת המפתח היא: א י ז ו ן!!