הקייטנות והחרפה

[holy_sheep]

הקייטנות והחרפה

*אני מצטערת- הייתי צריכה משהו שימשוך תשומת לב* הייתי בקייטנה ברמלה רק פעמיים (די והותר) כמע"רית, אבל עדיין ראיתי איך מתמודדים המדריכים עם הילדים/חניכים. היתה שם אלימות, בקיאות בנושאים שלא חשבנו עליהם (כגון: "מהם כל סוגי הסמים המוכרים לך כיום?"), משיכת תשומת לב שלפחות אני לא הייתי רגילה אליה וכו´. באמת כל הכבוד לנוער מרצ שהחליטו לעשות משהו בקשר לשכונות המצוקה. כל הכבוד על היוזמה ועל הרצון לעזור. כל הכבוד על הזמן שכל אדם ואדם משקיע שם. אבל אנשים.... מה אנחנו עוזרים בסה"כ? אז הקייטנה יותר זולה, נכון. אז אנחנו מעסיקים את הילדים לכמה שעות, ואז הם חוזרים הביתה. אנחנו לא משנים כלום! אחרי שבוע שנעלם משם- אתם חושבים שהעקבות שלנו ישארו שם? אתם חושבים שזה ישנה אם היינו שם או לא? אני אישית רואה המון דברים שלא נעשו כשורה בקייטנות, לפחות לפי מה שאני ראיתי. המדריכים משליטים סדר ע"י צעקות (כאילו שהם לא מקבלים מספיק כאלה בבית), כשילד מקלל אותם הם מקללים בחזרה כי "זה מה שהם מבינים" (מה שבעצם נותן להם זכות להמשיך ולקלל), שלא לדבר בכלל על כלי ההדרכה של "פרס ועונש" (למרות שאני חייבת להודות שזה עובד כמו טטלה). אני חושבת שהמדריכים היו צריכים לקבל יותר תדרוך לגבי מה עושים ומה לא עושים ליד הילדים ועם הילדים האלה. לדומגא, משחק כדורגל הוא משחק מעולה לילדים כאלה. משחק שיש בו חוקים ושופט. זה מלמד אותם שלא החזק הוא זה שמחליט מה הולך פה, אלא זה שצודק. זה יודע לשחק יותר טוב. כך הם לא נגררים לאלימות מיותרת (החזק שורד) אלא מנסים להשתדל לשחק טוב יותר כדי להצליח. זה חיובי! עוד משהו- בידוד ילד מופרע מהקבוצה שלו הוא לא פתרון! אולי זה עוזר לקבוצה, אבל זה הורס עוד יותר את הילד (מופרע ככל שיהיה). כן, אני לא אומרת שלא אמורים לתת לו אולטימטום ("אתה רוצה להיות כאן או לא? אם אתה רוצה- תתנהג בהתאם!"), אבל אי אפשר להפריד אותו לחלוטין. ועוד דגש- בגלל שהיו ילדים שהפריעו כל הזמן (לא חסרו לנו בעיות משמעת) לא הספקנו להתיחס לילדים השקטים. ודווקא הם- כשהם מתאמצים ליהות בסדר, לא זוכים לתשומת לב... זה לא פייר! אני חושבת שחלק מהבעיות (לשים לב לילדים שקטים, הפרעות המשמעת וחוסר התדרוך) נובעות מהתחלופה של המדריכים... קבוצת ילדים (בטח כאלה שבמצוקה) צריכים מדריך שישאר איתם. הם צריכים לדעת מה הגבולות שלהם עם המדריך. אם עם מדריך א´ הם עברו גבולות מסויימים, ואז מדריך ב´ נותן להם לעבור אותם עוד יותר, כשמדריך א´ ידריך אותם שוב הם יהיו מבולבלים ויכעסו אף יותר (כי הרי מדריך ב´ נתן להם יותר חופש). אני יודעת שאי אפשר לכבול לשבוע אנשים נגד רצונם, ויש לנו בעיה כי אין לנו אנשים כאלה- ואם נומר "אם אין אנשים שיתחייבו- אין לנו קייטנה" אז פשוט לא תהיה קייטנה, אבל זאת בעיה שאני מאוד מקווה שנוכל לפתור בשנה הבאה. אני יודעת שאני למדתי המון מהקייטנה של השנה, ואני אהיה חלק מהארגון של הקייטנהב שנה הבאה. אם אנחנו עושים משהו- אני רוצה שזה ישפיע. כבשה קדושה לא התכוונתי לפגוע באף אחד. לא כוונתי אצבע מאשימה. פשוט אמרתי את מה שאני חושבת כי אני רוצה שתחשבו על זה

 

[kennycandoit]

סופסוף! צדיק(ה) אחד(ת) בסדום!

למרות שיכולת לשמוך את תשומת ליבנו בדרך פחות מלבבת. דווקא הייתה לי שיחה מאוד מועילה עם חן על הנושא. כמובן שהיא לא הייתה אוהבת את הניסוח בו השתמשת, אבל את די צודקת... לדעתי יש להפסיק עם פרוייקט הקייטנות. שכבת נוער בורגני שמגיעה מרקע אחר, יותר טוב, שנתקלת מעט בתופעות של השכבה החלשה, וללא כל הכלים הדרושים להתמודד עם מצבים, לא יכולה להדריך בקייטנה. זה התפקיד של משרד החינוך והרווחה. אנחנו יכולים ללחות עליהם, אנחנו יכולים לעשות פרוייקטים קהליתיים אחרים, אבל לא קייטנה.

 

[ההוא הדתי]

אני

לא קשור לנוער מרצ, לא קשור לקייטנות ולא קשור באופן כללי לנושא הנ"ל, מלבד דברים שאני שומע מהאנשים שעוסקים בכך... אבל בכל זאת, רציתי לחלוק. שום דבר לא נמחק, שום דבר לא הולך לאיבוד - כן משנה כשאנשים נמצאים שם, העקבות, גם אם אלו עקבות קטנות נשארות! אני לא יכול להגיד שאני חולק עלייך בקטע של איך לחנך את הילדים, לא הייתי שם, אני לא יכול לחלוק עלייך על ההתנהגות של המדריכים - ובטח ובטח שאני הראשון שיסכים שאנשים ששם צריכים שיהיו להם כלים. זה שאין ל"שכבת הנוער הבורגני שמגיעה מרקע אחר" וכו´ וכו´ כלים מספיק טובים, זה נכון - אבל זה לפחות משהו, כי אם אתם לא תהיו שם, אף אחד אחר לא יטרח (אולי ש"ס), עזרה - גם אם קטנה תמיד תהיה מבורכת! יש דברים שנשארים בזכרון של ילדים אפילו קטנים אני עדיין זוכר ת´קייטנות שאני עברתי כשהייתי ילד קטן (אמנם לא כאלו, אבל מילא. גם לנו היו מדריכים בני 16-19), זה נחרט בזכרון כחוויה - ואם זו חוויה טובה זה יכול לעזור. מלבד זאת, אין לזלזל בהעסקת ילדים כמה שעות בכל יום, ובכלל, אין לזלזל בתועלת שנגרמת *למדריכים עצמם*, לשיפור האישיות והידע שהם רוכשים... זה לא נכון להגיד שזה לא מועיל הכל מועיל גם אם רק מועיל קצת... הרבה טיפות דם בונות דרקון אדיר, אמר אחד חכם... וגם אם תמיד צריך להשתפר (אין כלים? אז יוצרים אותם, לומדים, עוברים סדנאות, סמינרים. נוער מרצ טובים בזה, כבר ראיתי) זה לא אומר שצריך להשאיר את הכל למשרד החינוך והרווחה, שממילא קורס כמעט תחת העומס

 

[רועי גולן ??]

המפפפ

אני חושב שפרוייקט הקייטנת מבורך גם במתכונתו הנוכחית, אבל.. ובכן, זה לא מי יודע מה יעיל לומר את הדברים כאדם שהשנה עדיין לא היה בקייטנה ולא היה מעורב בתהליך, אבל אני חושב שהחל מהשנה הבאה, חשוב מאוד מאוד להעביר לכל מדריכי הקייטנות סמינר שלם בנושא, מה שגם לא יספיק. לפחות בכפר סבא, לפני שנה ולפני שנתיים (ועל פי מיטב ידיעתי גם השנה, על אף שאני לא יודע בודאות), היה צורך בלמידה רבה מאוד טרם הפעלת הקייטנה באופן מוצלח.. פסיכולוגיה של הילד, עבודת צוות, רעיונות לא מאולתרים לפעילויות, התמודדות עם גילויי מצוקה של הילדים וכו´ וכו´ וכו´. בכלל, כל מוסד הקייטנות, חייב לקבל הרבה יותר יחס והרבה יותר משקל בנוער. אם כבר קייטנות אז בצורה הרבה הרבה יותר מסודרת. שוב, לא השתתפתי השנה בפרוייקט כך שאין לי זכות של ממש להעביר ביקורת. אסתפק בהבעת דעתי התמימה, אם כן. מעטפות נפץ נא לשלוח לת.ד. 53129, גבעת חביבה.

 

[holy_sheep]

ממש ממש לא מסכימה!

א. כן- אני אישה. ב. "להפסיק עם פרוייקט הקייטנות"??? למה? "שכבת נוער בורגני שמגיעה מרקע אחר, יותר טוב, שנתקלת מעט בתופעות של השכבה החלשה, וללא כל הכלים הדרושים להתמודד עם מצבים, לא יכולה להדריך בקייטנה. אני ממש לא מסכימה! אני חושבת שיש לנו את הזכות להדריך- וכל אחד מטפל בבעיות שהוא נתקל בהן בצורה שהוא רואה לנכון (ולפעמים עושים טעויות כמו לקלל בחזרה ילדים), אבל אני לא חושבת שהטעויות האלה הן עילה לשלול את הזכות להכליל. ומה קשור שכבת נוער בורגנית? ואתה חושב שאם היינו באים משוכונת מצוקה היינו יותר טובים? אהה.. אופס, אני באה ממרכז קליטה והשכנים שלי גרושים/מסוממים/מרביצים לילדים/מחוסרי עבודה והם עושים בלאגן כל הזמן... לא.. אבל אני בורגנית שלא חשופה לכל הדברים האלה. סליחה, שכחתי, אני השמאלנית הממצועת. סליחה, שכחתי. בקיצור- הרצון שלנו לעזור מבורך. כל הכבוד לנוער! כל מה שאני אומרת זה שאנחנו צריכים המווון הכוונה בנושא- אחרת נמשיך לעשות טעויות... כבשה קדושה

 

[holy_sheep]

ההודעה היתה מיודעת לkennycandoit

 

[kennycandoit]

בייתי חייב להגיב...

הודעה כזאת עצבנית מחייבת תגובה, לא שיש לי משהו חכם להגיד בשעה הזאת של הלילה, אבל אני אנסה את מזלי: רוב האוכלוסיה שמדריכה ברמלה אינה כמוך, אלא אנשים ממודעין-מכבים-רעות, והם, או לפחות רובם, בהחלט בורגנים. גם את האנשים מסניף רחובות שהיו שם אי אפשר להגדיר בדיוק שכבת מצוקה, ואת חלקם גם אי אפשר להגדיר שכבה חלשה. כן, גם חלקנו בורגנים. אני מעריך שגם חייך, שלפי מה שהבנתי אינה בדיוק העושר הכלכלי, אינם כמו חייהם של הערבים - האב נשוי להרבה נשים, הרבה אחים ופחות הכנסה מכולנו. התעסקות עם שכבת מצוקה אינה דבר פשוט. צריך לעבור הכשרה בשביל זה - אותה ההכשרה שעוברים מורים לפני שהם נכנסים לכיתה ואותה ההכשרה שמקבלים אנשי הרווחה. ללא הכשרה נאותה אנחנו לא יעילים כלל וכלל בתור מדריכים בקייטנה, אעפ"י שאנחנו חושבים כך. פתרון בעיות אלימות אינו דבר פשוט. יש 1001 שיטות לטפל בבעיה ומאחורי כל אחת מהשיטות עומדת תאוריה פסיכולוגית. קילול הילד זה בודאי לא הפתרון. כשאני הייתי בקייטנה וראיתי איך המדריכים האחרים מטפלים באלימות הזדעזעתי. לא כך מטפלים באלימות. אחת הבעיות שלנו היא שמורים בביה"ס היסודי מטפלים באלימות בעזרת אלימות (אמנם לא פיזית) ולא מקשיבים לתאוריה הפסיכולוגית שמאחורי הטיפול באלימות. אנחנו מטפלים באלימות בדיוק כפי שטיפלו בנו, ואנחנו יכולים לראות את התוצאות במסיימי התיכון... לעומת זאת, הכשרה נאותה של סמינר, או ויתור על הקייטנות שיעשו במקום ע"י עובדי הרווחה, יהיה הרבה יותר יעיל. עובד רווחה מודע לכל התאוריות ולשיטות הטובות ביותר לטיפול באלימות. מקווה שלא סיבכתי אותך יותר מדי עם הניסוך המסובך שלי, כי השעה הזאת של הלילה סיבכה אותי...

 

[holy_sheep]

kennycandoit אני מסכימה איתך

אנשים שמדריכים בקייטנות אכן צריכים לעבור הכשרה. בלי קשר לזה אם הם בורגנים, חשופים או לא, גם אני צריכה לעבור הכשרה למרות שאני כן חשופה. הבעיה שלי עומדת באיתנה- האם עדיף שנהיה שם בלי הכשרה, או שלא נהיה שם? (כמובן שהמצב האידיאלי הוא שנהיה שם עם הכשרה) כבשה ירושלמית

 

[איתי ושלר]

כמה טעויות בהודעה אחת...

א. אני לא יודע מה קורה בקייטנה ברמלה (אני לא בטוח שאת גם יודעת מאחר וכמו שציינת היית שם רק יומיים כדי לקחת את זה בחשבון לפני שאתה קוטל את כל רעין הקייטנות), אני כן יודע מה קורה בכפ"ס - אנחנו לא מקללים את החניכים ומשתדלים להמנע מצעקות כמה שאפשר. ב. פסיכולוגיה בגרוש לא תעזור לא לנו ולא לילדים אנא ממך לא עשית טיפול לאף אחד מהילדים אז גם אל תבני פרופיל פסיכולוגי ותחליטי מה טוב בשבילו (ואני בטוח שזה לא כדורגל). ג. הילדים השקטים אצלינו בקייטנה לפחות מקבלים אחלה יחס ואני מת על אחד אחד מהם. ד. אנחנו כן משנים משהו - המדריכים שנמצאים בקייטנה יום יום ולא באים לביקורים יכולים לראות את התהליך שקורה שם את האפשרות ליצור קשר עם ילד אחד ואם נעזור לילד אחד מכל 40 הילדים בקייטנה הקייטנה הייתה שווה את זה. ה. להיות פעמיים זה בכלל לא "דיי והותר" קייטנה זה תהליך ארוך ואני יכול לאמר שאני הייתי בקייטנה כבר 3 שבועות (שבועיים שנה שעברה ועד שבוע השנה בנתיים) ועדין לא הייתי "דיי והותר" אני עדין לומד כל יום. אני חושב שתגובתי בהחלט ממצה, להבא כדי לבדוק דברים יותר לעומק לפני שמתקיפים אותם ולא להיות יומיים ולהחליט שזה דיי והותר ועכשיו מותר להעביר ביקורות. פרוייקט הקייטנות הוא אחד הגאוות הכי גדולות שאני כחבר נוער מרצ מתגאה בהם, מי ייתן ונגדיל את המספרן ואיכותן.

 

[holy_sheep]

איתי ושלר! מה לעזאזל...

אני באמת לא מבינה אותך... לא קטלתי את כל רעיון הקייטנות, וכן הדגשתי שלא הייתי בכל הימים, אבל הייתי ביומיים וראיתי את מה שראיתי. קבלתי את מה שהיה שם באופן אובייקטיבי ואני חושבת שפסיכולוגיה בגרוש כן תעזור. לפי מה שאני ראיתי, תחלופת המדריכים, חוסר היכולת שלנו לטפל בילדים בעיתיים בגלל חוסר מוכנות מראש, ובכלל מצבים אחרים שנקלענו אליהם, זה בהחלט לא עזר לילדים. ויודע מה- אני גם לא בטוחה שהם יצאו עם "זכרונות טובים" מהקייטנה הזאת. אני לא מתכוונת לבנות פרופיל פסיכולוגי לככל ילד, אבל יש ילדים שמגיבים בצורות דומות בגלל טריגרים דומים (מכות בבית), ואני חושבת שדרך לטיפול בילד כזה (לדוגמא: לא לרסן אותו במכות או בצעקות אלא בחיבוק חזק שיתפוס אותו וימנע ממנו להמשיך להשתולל) יכולה להיות דומה לטיפול בילידם עם בעיות דומות. פשוט צריך ללמד את זה למדריכים בקייטנה. אני, אישית, לא באתי מוכנה לדברים האלה, למרות שלמזלי דברתי עם משהו שמבין בעניין לפני שבאתי לקייטנה- כן באתי עם רקע מסויים. אני שמחה שהילדים השקטים אצלכם זוכים למספיק תשומת לב, אני לא בטוחה שאצלנו זה ככה. אבל שוב- כך את זה בערבון מוגבל. אתה רוצה ליצור קשר עם הילדים? נהדר, אולי גם כדאי שאני אצור קשר עם אחד הילדים. יהיה לי קשר טוב עם אחד מהם, הוא יפתח אלי, נדבר על כל מיני בעיות שיש לו (שרוב הסיכויים שאני לא אוכל לעזור לו, כי אבא שלו לא עובד- ואני לא לשכת הרווחה, ואמא שלו מסוממת- מי אני שאגמול אותה וכו´) ואז... אווופס! הקייטנה נגמרה.. נשמור על קשר? רמלה-ירושלים? ומה עם הלימודים האינטנסיביים שלי? אז בעקרון אני אצור קשר עם ילד, הוא ילמד לבטוח בי, ואז אני פשוט אנטוש? זאת גם אחת הבעיות העקרוניות עם חונכים- שאנחנו לא יכולים להיות חונכים לחיים- אלא מקסימום לשנה- ואז אנחנו נוטשים את הילדים האלה... הקייטנות הן גאווה לנוער משום שהן נתפשות בעבודה קהילתית. כל הכבוד לנו על היזמה (והפעם לא בציניות), אבל האם זאת הדרך לעשות את זה? אני חושבת שאם היו מחלקים לנו משובים (עזוב סמינרים- זה יקר מדי לתנועה), זה היה יכול לעבוד הרבה יותר טוב. בשנה הבאה אני חושבת שאני אהיה יותר מעורבת, כי לא אהבתי את מה שראיתי השנה.. איתי, תרגע, לא עשיתי שום דבר רע. כבשה קדושה (אני נקבה לכל המתלבטים)

 

[רועי גולן ??]

דוגמה לשינוי

בנוסף לשינוי לטובה שאני מאמין שכן נגרם בקרב חניכי הקייטנות, אני סבור שהקייטנות תורמות מאוד מאוד גם למדריכים. העבודה עם ילדים יכולהלעזור ללמוד הרבה מאוד על עצמך ועל האנשים שסביבך, לדעתי. ישיבות המדריכים בסוף כל יום היו בדרך כלל הרבה יותר מעניינות מאול רוב הדיונים הפוליטיים/אידיאולוגיים/פילוסופיים שהייתי עד להם.. ולא, לא רק בגלל רינה לוי.

 

[tali_le]

תגובה...

קוראת קוראת ולא מבינה... פשוט לא נכון אמנם זול יותר, כן אנחנו מעסיקים את הילדים שבועיים אבל גם הרבה יותר מזה... ניסית לראות תהליך שעבר על ילדים במשך שבועיים (או אפילו ארבעה ימים) של קייטנה? אני חלק מהפרוייקט הזה כבר שנתיים והשתתפתי ביותר מ- 5 קייטנות... גם שנה שעברה וגם השנה הדרכתי בקייטנת רמלה - וכן - השינוי שהיה בילדים הוא אדיר... ואני אתן כמה דוגמאות: אכרם ועבד, שני אחים מרמלה שבשנה שעברה היו בקייטנה - הפכו להרבה פחות אלימים, שינו את עורם ממש ובנוסף גם פתרנו חלק מהבעיות שהיו להם בבית (ע"י יצירת קשר עם אגף רווחה)... בקייטנת דימונה השנה הייתה לנו בתחילת הקייטנה (שהייתה רק ארבעה ימים) מאפיה קטנה של ילדים - אחרי ארבעה ימים רוב הילדים בקבוצה (4 מתוך 5, אם אני לא טועה) שינו את ההתנהגות ושניים מהם (שהיו כבר גדולים מכדי לחזור לקייטנה הבאה) הציעו לבוא ולעזור בהדרכה של הקייטנות הבאות כדי שיוכלו להמשיך ולהגיע.... לא נדבר בכלל על כך שהאוכל שאנחנו נותנים הוא לפעמים הארוחה העיקרית שהילדים האלו אוכלים ושגם לתת להורים שעובדים קשה כל הזמן כמה שעות של מנוחה ושקט לעצמם זו מצווה... זה בכלליות... ובקשר לקייטנת רמלה - לא, לא צועקים על חניכים (אלא אם כן זה כדי למנוע מהם להרוג אחד את השני), לא מקללים חניכים (ואם מישהו עשה את זה אז הוא לא צריך להדריך בקייטנה), הילדים השקטים מקבלים המון יחס (זה היה חלק מהעניין בחוקה שהייתה לקבוצות - שגם הקטנים והפחות צעקניים יקבלו יחס) אבל כן - מרחיקים ילד אלים (שפצע גם אותי ואת רוני) מהקבוצה כי כמה שחינוכית זה יזיק לו - כל איש חינוך יסכים שהדאגה לשלמות גופם וחייהם של כל הילדים היא הראשונה... כן, יש המון מקום לשיפור בפרוייקט, גם ברמת הארגון, גם ברמת הכנת המדריכים וגם ברמת התכנים אבל הפרוייקט כמו שהוא תורם המון לילדים והמון לנו והוא אחד הדברים החשובים שאנחנו כתנועה עושים היום טלי 104 ימים לגיוס!

 

[ירוני מקרוני]

הקייטנה בדימונה, היא אמרה!

ולא הזכירה את בנות הקייטנה והשכר הגדול שהן קיבלו.

 

[tali_le]

?

 

[ירוני מקרוני]

סימן שאלה, היא כתבה!

השכר הגדול שהן קיבלו, זה כמובן מפגש מרתק עם בעל ההודעה הזו. הסתכלי על הניק שלי, ש"ש יקרה.

 

[SMOLANIT1]

תגובה

אני חושבת שהפרוייקט הזה של הקייטנות הוא באמת טוב ועוזר, אבל רציתי להסב את תשומת לבכם לדבר אחד: נותנים לכל מי שרוצה להדריך בקייטנה ולהיות אחראי על ילדים קטנים. אני לדוגמה הדרכתי כמעט בכל הימים של הקייטנה עד עכשיו, ואני מוכרחה להודות שלא היה לי שום ניסיון בהדרכה, או בשום דבר אחר שדומה לזה! אני חושבת שכן היינו צריכים לעבור הדרכה כלשהי לפני הקייטנה. (חוץ מהדברים הבסיסיים של מה הפעילות בכל יום)

 

[א.א.אפל]

די לסרבנות, לא לכפייה

מממ טוב אחרי הכותרת הפיקנטית אני אגיב על השרשור הזה... אמנם איכותי אבל בראש ובראשונה אתייחס לאגי- הייתי חייב: גם אני התנגדתי לפרוייקט הקייטנות, בין השאר מהנימוקים שהעלת. גם אני רציתי להעלות ביקורת בנושא הזה. אך רציתי לדחות את פתיחת הדיון (או יותר נכון השרשור) לסיום הקייטנות כדי לא לגרום לדה-מורליזציה, מה שיהפוך את המצב להרבה יותר גרוע. קייטנות זה דבר מסובך. בוגדני. בניגוד לפעילויות אחרות של הנוער, אנו מתעסקים פה באופן אינטנסיבי עם ילדים. קייטנות הם דבר מעייף ומייאש (5 וחצי כמו שעון) והשכר הוא רגעים קטנים של אושר, אמנם שכר לא רע, אבל אין כמו כתבת צבע במודיעין ניוז, שנותנת הרבה יותר רגעים של אושר. בניסוח אחר, טובה ציפורה אחת על הגב של אוריה מהודיה שמעצבנת את אמא שלו. נתוני הפתיחה של הקייטנות הם קשים מאוד. ציוד חסר, ילדים בעייתיים, מדריכים בלי מוטיבציה ומתחלפים שקמים ב-5 בבוקר, ואין צורך להמשיך. קשה לי לדמיין מצב אחר שבו פערגדול יותר בין האידיליה לפרקטיקה. באידיליה: ילד בורח מהקייטנה, אוריה קורא לו בנועם, מחבק אותו, שואל אותו מה קרה, מבקש ממנו לחזור. הפרקטיקה: ילד בורח מהקייטנה, ואוריה רוצה להגשים את האידיליה אליה תודרך. אבל, הוא מסתכל לצדדיו, ורואה שכמו הילד שמולו, גם 2 ילדים אחרים כבר ברחו והשאר על הגדר. מסקנה: ישנם דברים מסויימים, אותם צריכים לקבוע, עדיף בתיאום עם שאר מדריכי הקייטנה, שהם קווים אדומים. כשחניך עובר על אלו, ה"עונש" של החניך הוא לא הענקת תשומת- לב ע"מ שחניכים אחרים יקנאו וינסו לברוח גם הם, אלא פשוט להפעיל סמכות, ולצרוח על הפורע. פשוט ככה. אנחנו לא יודעים עד כמה יש לנו כח. עד כמה אנחנו יכולים לקבוע את אותם קווים אדומים. דוגמה: אוריה, בעל כישורים נחבאים במשחק הכדורגל, באופן קבוע משחק עם ילדי הקייטנה כדורגל. לעיתים אוריה מוצא עצמו מתחבט איזה זוג מתקוטטים להפריד קודם. לעיתים חש אוריה שהוא צמא. אז, אוריה לוקח אליו את הכדור, מכריז על הפסקת שתייה ולאחר שני קריאות כל השחקנים שותים. כי הבהרנו להם שזה חשוב. יובל, אתה שוגה שגיאה גדולה. בינתיים, כסיכום ביניים, אפשר להגיד שנתתי לקיטנה יותר ממה שהיא נתנה לי. זה לא אומר שהיא לא נתנה לי דבר גדול: לדעת איך חיים אנשים כשסכנת הרעב מרחפת מאליהם, איך מתנהגים ילדים יום אחרי שבני משפחתם הפליאו בו את מכותיהם, איך אני כמדריך מתנהג אל אותם אנשים. כפרובוקציה אגיד שמתאים לך לחיות בצרפת הטרום-מהפכנית, בה אין מגע בין 3 המעמדות. רק כפרובוקציה. והדרך לגעת בילדים ואנשים שבאים מרקע שונה ממך הוא לא בביקור חפוז בעיירות פיתוח כמו שנעשה במסע, אלא במסע אל לב הילד, שמתחיל בקייטנה, וממשיך, אמן כן יהי רצון, בקייטנות ההמשך ובמפגשים אישיים, כמו שהועלה כרעיון בסניף מודיעין אשתקד. נוער מרצ לא אמור לפחד מעבודה קשה, אך הוא אמור להתרחק מעבודה לא יעילה. לעניות דעתי, החיסרון הגדול של הקייטנות (שהוא בר-פיתרון) הוא שאין אפשרות לדברר אותם. אנו יכולים לעשות דברים נפלאים. הקייטנה יכולה להעלות את קרנה של התנועה בציבור ועם כך להרחיב את מעגל מדריכי הקייטנה אל מעבר לפעילי התנועה, עם אפשרות שאלו יצטרפו בהמשך לתנועה. בסה"כ הכוח הכי גדול שיש לנו כתנועה שמסונפת למפלגה הוא הקשרים ואפשרות גיוס התרומות. למה שלא נקים בארץ רשת ענפה של קייטנות, כאלה שמפורסמות ומדובררות, ויתבססו על 2-3 מדריכים ראשיים (ש"ש, רש"שים, רכזים, פעילים מרכזיים מהתנועה) מנוער מרצ, וכל השאר מתנדבים אחרים? ונחזור לחינוך נטו. אגי, תתפלאי, אבל גם להוות ביביסיטר יכול לעזור מאוד להורים ולהוות אטרקציה לילדים. בישיבה הראשונה על כל קייטנה, זאת עם הרציונאל, נו מציינים גם "חינוך לערכים..." בשיחת סיכום בכל יום (זאת שהנודניק התורן מזרז אותה) אנו, כמו בכל היום, מכבים שריפות במקום להסתכל הלאה. בניסיון המועט שצברתי בקייטנות למדתי שצריך ללכת הלאה, לא להביט לצדדים- הניחו לבורחים- חה חה חה- ובמקום להתעכב על אלו שעוצרים/בורחים/מסתכלים על משהו מעניין בנאות קדומים- פשוט קוראים להם וממשיכים הלאה. כי אם הולכים לשם וקוראים לילדים, כל השאר יבואו אחריכם. וכמוש כתבתי בתחילה, הענקת תשומת לב לבורחים רק תביא עוד בורחים. באשר לתחלופת המדריכים, כמו דברים אחרים (כמו שעת הקימה) היא בלתי נמנעת. כלומר, אנו יוצאים מתוך נקודת הנחה שאי-אפשר למנוע את אלו, חוץ במבקרה שהעזרה שלנו כבר לא תעזור-לדוגמה, להתחיל ת´קייטנה ב-10 בצהריים או לבטל אותה. קשה לי להעריך מהי מידת החשיבות של דמות חינוכית אחת לילד, אשמח לדעת את דעתכם בנושא. אנו צריכים לראות מה אנו מעדיפים- קייטנה עם ציון 6 מתוך 10, ברירת מחדל כזאת, או בכלל לא. אוריה שפותח סניף ברמלה שנה הבאה. ומחר יום שלישי אז לא באים לקייטנה (באים יומיים כן יום לא)

 

[רוני פרומן]

קייטנות נוער מרצ-תגובה והתיחסות

לאגי ולכל הכותבים!! אני,רוני פרומן, ולא אף אחד אחר "אשם" בקייטנות נוער מרצ בשנים האחרונות. אני שדוחף מידי שנה לקיומן וביצוען של קייטנות אלו. אני,ולא לבד הפעם,עומד בראש קבוצה של ש"ש ופעילים אכפתיים שעובדים ימים כלילות לקיומן של הקייטנות הללו. בשביל לקיים קייטנות צריך למצוא מימון, תוכנית חינוכית, תוכנית ארגונית,מבנה, אבטחה ועוד דברים רבים. לקיום קייטנה לא מגיעים בבוקר ורואים אם היא טובה או שלא.. אני בטוח שאגי ושאר הכותבים לא התכוונו לפגוע במישהו או רצו להפסיק את הפרוייקט. אולם, בכדי לחוות דעה צריך לעבור ימים רבים של הכנה, תסכולים,הצלחות והנאות. טלי צודקת, כל ילדי הקייטנות הקלים והקשים כאחד עוברים תהליך חברתי של יצירת קבוצה, מעמד היחיד בקבוצה ויחס הקבוצה ליחיד. התהליך קשה מאד!! הוא טומן בחובו כעסים ורגזים רבים הן מצד המדריך והן מצד המודרך, אבל ההוכחות בשטח קיימות. אם נבחן את שלוש השנים האחרונות נראה שילדי הקייטנות רוצים לחזור ולהרשם אצלנו.למה? לא רק בגלל המחיר זה בטוח. ילד שלא נהנה לא ירצה לבוא גם אם הפעילות תתקיים בחינם לגמרי. כולם ביום הראשון בודקים את מי הם מכירים ואם ילדי הקייטנה הקודמת שוב נפגשים. גם אותנו המדריכים הם מחפשים... אני שלא הייתי ביום הראשון ברמלה השנה, נשאלתם אתם איפה אני. אלי אהרנטל שהדריכה את קייטנת דימונה הארוכה, נשאלה בקייטנה השניה לגבי המדיכים האחרים שלא היו בקייטנת הסתיו. ועוד רבות הדוגמאות... יש סיבה לכך שש"ש במיל מתגייסים למטרה זו שוב ושוב. כסף הרי הם לא משתכרים פה וכאב ראש הם יכולים להשיג ממקור אחר. יש סיבה טובה מאד לכך שעיריות מבקשות מאיתנו לקיים את הפרוייקט שוב ושוב (דימונה ורמלה לדוגמא). כל קייטנה יש זכויות וחובות. חובתנו למשל להתייחס לילדים בכוד וההערכה גם אם אנחנו לא מקבלים מהם יחס שווה. אסור לפגוע בילדים ובודאי שלא לקלל אותם. אם מישהו קילל זה בודאות לא כשורה. נכון,לפעמים גם אנחנו מאבדים סבלנות אולם גם אם לכל אחד יש סל סבלנות עשיר ,הוא נגמר בשלב כל שהוא. לגבי הכשרת מדריכים,אני יודע שכל המדריכים שמעבירים קייטנות לומדים המון, אך תמיד יש מה לשפר. תפקידנו למצוא אלטרנטיבות חברתיות נוחות לילדים, חינוכיות ומהנות -דבר שהם לרוב לא יקבלו בבית. זה עצום בכל קנה מידה מול נתוני הפתיחה. אנחנו מצליחים ליצור זאת,שוב ושוב ובאמצעינו הדלים. אני חוזר ומצדיע, או מברך לפחות, את כל אלו אשר קמים ב-5.00 בבוקר במטרה לקיים קייטנה. ברכות נוספות לש"ש ולרש"שים למינהם,אשר משקיעים שעות וימים רבים במטרה לקיים זאת. לדעתי תמיד כדאי לראות את חצי הכוס המלאה ולא הריקה וכך גם כאן.... פרוייקט הקייטנות הינו אחד המפעלים החשובים ביותר שנוער מרצ עשה מאז ומתמיד לדעתי ואני אעשה כל מאמץ שהנושא יתקדם גם בשנה הבאה, אם אהיה אחראי עדיין על תחום זה. תודה לכולם וחופשה נעימה אחרי הקייטנות.... רוני פרומן