ההמשך!
הראשונים להופיע היו אקזיביט ואחריו לודקריס, שני זמרי ראפ משובחים שהקדישו את רוב ההופעה לאלבומיהם החדשים. שניהם נתנו כמה להיטים, והמשיכו ישר לשירים החדשים ולקידום מכירות מטורף שכלל תפאורה המציגה את האלבום החדש, משפטים מתוחכמים בסגנון: "האלבום החדש יוצא בזמן הקרוב, רוצו לקנות", בתוספת קללות שאתם יכולים לאלתר לבד. הקהל כבר ידע את המילים בעל פה. ככה זה אצל האמריקנים - הם בכלל לא צריכים אף אחד על הבמה כי הם מבצעים הכל בעצמם לא רע בכלל. גם ככה בחצי מהשירים הפנו הזמרים את המיקרופון לאולם. המעריצים שישבו מאחורינו צעקו בהתלהבות את המילים היישר לאוזן הפרטית שלנו, שלא נפספס חלילה. פאפא רואץ´ עלו אחרונים, והפציצו בצרחות ודיסטורשנים. חלק מהמעריצים לא הצליחו להתאפק והשתוללו בהתלהבות על ריצפת האולם הצפופה. ואז הגיע הרגע שכ-ו-ל-ם חיכו לו: אמינם. התפאורה, כשם ההופעה The EMINEM Show, היתה מעוצבת כמו בקרקס. גלגל ענק, שלטי ניאון מהבהבים, מנהל קרקס (כן, זה עם הכובע הגבוה והז´קט האדום) ואוהל מפוספס. לפני שעלה הראפר המצליח בעולם, ריצדו על מסכי הווידאו הענקיים קטעים מהטלוויזיה, שמציגים אנשי קונגרס שמתנגדים לאמינם ולשיריו, וכן הורים ואנשי ממשל שדואגים לילדיהם וקובעים שאמינם משחית את הנוער וגורם לאלימות, כולם ערוכים במיש-מאש אחד גדול ומשעשע. ואז הוא הגיע, לבוש בטרנינג וכובע. השיר הראשון היה ,Business, ואחריו White America, מה שהתאים מאוד לקהל. השיר Cleaning Out My Closet (או ´סליחה אמא´) הוכיח כבר באותו ערב שקם תחליף ל´סטן´ הנצחי. ברוב השירים באו חברי די-12 לעזרתו של אמינם, אבל ב´סטן´ עמד הראפר לבדו וביצע את השיר עם מעט מאוד כלים בפלייבק. היה מרגש. הביצוע ללהיט החדש Without Me, היה מעולה ואפילו קצת מצחיק. הקהל, ממושמע כמו ילדים בקייטנה, נע כולו בקצב אחיד לכיוונים מתואמים כשחברי די-12 מנצחים עליו. הקטע בשיר שכולל "לה לה לה לה לה" היה ארוך מהרגיל, ולו היתה שרה´לה שרון נקלעת במקרה לאולם, אין ספק שהיא הייתה בטוחה ששירה בציבור היא הטרנד הכי לוהט עכשיו בניו יורק. שיר בביצוע מרקיד במיוחד היה When The Music Stops. די-12 רצו וקפצו על כל הבמה, ואמינם הפך לחלק מהלהקה. היה מדהים. הרבה דם ויזע הושקעו במופע, ואי אפשר לפספס את זה. אם אתם במקרה בחו"ל ויוצא לכם להיות באזור כשאמינם מופיע, קבלו המלצה חמה.
